אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"מתווה משולב של בדיקות ובידוד סלקטיבי מאפשר לפתוח את נתב"ג" צילום: יריב כץ

ניתוח כלכליסט

"מתווה משולב של בדיקות ובידוד סלקטיבי מאפשר לפתוח את נתב"ג"

ארבעה מומחים מובילים משרטטים מתווה משולב, שיוכל למנוע את הפגיעה בחופש התנועה ואת הפארסה בוועדת החריגים: מהצגת תוצאות בדיקת קורונה שלילית לפני הטיסה, דרך עדיפות גורפת למחוסנים תוך מתן קנס כספי גבוה למפרי ההוראות - ועד הקמת יחידה אפידמיולוגית ייעודית למעברים של ישראל

01.03.2021, 07:00 | אדריאן פילוט

אחרי התוהו ובוהו שנוצר בשערי הכניסה והיציאה של ישראל באדיבות הממשלה שהחליטה לסגור את השמיים ולהחריג רק בודדים שיעמדו בקריטריונים של ועדת חריגים – ניתן היה לנחש מראש שכל תופעות הלוואי המתבקשות כמעט יגיעו: דחיפה וירטואלית בתור, פרוטקציה, מקורביזם ורבים שנפלו בין כסאות העומס והבירוקרטיה. בימים האחרונים התברר שכל מה שניתן היה לצפות שיקרה קרה, אבל בעוצמות גבוהות ומכוערות בהרבה ומהר מאוד עברו חילופי ההאשמות לפסים פוליטיים.

קראו עוד בכלכליסט

מקורב של שרת התחבורה רגב (ראו מסגרת) עומד בראש הועדה, האשמות באפליית חרדים לטובה וחילונים לרעה, וטענות על אי עמידה של חברי הוועדה בפרץ הפניות כשברקע מתברר שישראל היא המדינה היחידה שאינה מאפשרת לאזרחיה לשוב הביתה. בעקבות המהומה הרבתי מיהרה שרת התחבורה רגב לכנס אתמול מסיבת עיתונאים והבטיחה, מבלי להיכנס לפרטים, כי השמיים ייפתחו לישראלים שיבקשו לבוא להצביע בבחירות (ובכך למעשה יתייתר הצורך בוועדת חריגים). אבל גם אם ההבטחה הזו תתממש מדובר באילוץ נקודתי ואיש לא מבטיח שישראל לא תהפוך להיות יעד מבוצר, במובן הרע, או כלא לאחר 23 במרץ. שורת מומחים ואנשי מקצוע שעמם שוחח "כלכליסט" הציגו דעה אחידה: יש לקבוע סט כללים, נוקשה מעט יותר או פחות, שלפיו ייקבע מי יכול להכנס ולצאת מישראל – ויהיה ברור לכולם ללא יוצאים מן הכלל.

שרת התחבורה מירי רגב, צילום: אבי מועלם שרת התחבורה מירי רגב | צילום: אבי מועלם שרת התחבורה מירי רגב, צילום: אבי מועלם

"ערבות של 10,000 דולר"

"בדומה לכל יתר הסוגיות הנוגעות למדיניות הטיפול בקורונה, החלטות בנוגע לתעבורה בינ"ל צריכות לקחת בחשבון מגוון שיקולים, הכוללים את בטיחות המעבר אך גם את חופש התנועה ושיקולים מדיניים וכלכליים הקשורים לתעבורה״, אומר פרופ' עמוס אדלר חבר מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה ומרצה בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת באוניברסיטת תל אביב, מומחה ברפואת ילדים ומיקרוביולוגיה קלינית. לדבריו, ״כיום קיימות עשרות אלפי מוטציות, שרק מיעוט קטן מהן עשוי להיות בעל משמעות. הופעת הואריאנטים אינה צפויה להשתנות בעתיד הנראה לעין, ולכן אין תוחלת לעצור בשמם את התנועה הבינ"ל לשבועות או חודשים. אחרת משמעות המדיניות תהיה חסימה מוחלטת לזמן בלתי מוגבל שנזקיה הכלכליים, המדיניים כמו גם הנזק בפגיעה בחופש התנועה יהיו עצומים״.

אדלר מסביר כי ״קיימים אמצעים המאפשרים ניטור של תנועת נוסעים מבלי להזדקק לאמצעים המהווים פגיעה חמורה בזכויות הפרט וניתן לפתח גישה רב־שלבית, שגם אם אחד מהם ייכשל, תאפשר גילוי של ווריאנטים בעלי משמעות – VOC – ברוב המוחלט של המקרים״. אדלר, שמכהן גם כמנהל המעבדה המיקרוביולוגית באיכילוב, מציג כמה דוגמאות כגון דרישה להצגת בדיקת קורונה שלילית 2–3 ימים טרם הטיסה או שימוש נרחב בבדיקות אנטיגן מהירות, לפני הטיסה ועם ההגעה לארץ. "בדיקות אלו הן זולות ופשוטות לביצוע, ומאפשרות קבלת תשובה תוך 20–30 דקות. אף על פי שהן פחות רגישות מבדיקת PCR, סף הגילוי של רובן מאפשר גילוי של מקרים חיוביים שבהם העומס הנגיפי הוא אכן מדבק". אדלר גם מציע לקצר את זמן הבידוד לשלושה ימים מהנחיתה, בתלות בבדיקה שלילית עם תום הבידוד, כנהוג במדינות שונות (ניו יורק): "הפחתת הבידוד הנדרש תוכל להגדיל את היענות האזרחים להנחיה". הוא מציע נדבך נוסף לבדיקה שכבר נוסתה ובהצלחה לא מבוטלת גם בישראל ובעולם כולו: הכוונת היקף אמצעי המעקב בהתאם לנוסע (מחוסן או לא) וגם מדינת המוצא (אדומה, צהובה או ירוקה).  

גם פרופ׳ אמנון להד, חבר מועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה וראש החוג ללימודי משפחה בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית, סבור כי ניתן להקים מערכת הדוקה שתחזיר כל אזרח לישראל ותצמצם משמעותית את החשש מייבוא חולים. להד מדגיש כי במודל הקיים "נרשמו זיופים של תעודות ובעקבות זאת ירדו בשבוע שעבר מטיסה חולים פעילים, דבר שיותר מסוכן מבחינת מוטציות מאשר רוב האיומים שממטיר משרד הבריאות״.

להד, המכהן גם כיו"ר המועצה הלאומית לבריאות בקהילה ואחראי על רפואת המשפחה במחוז ירושלים בקופת חולים כללית מציע להתנות את הכניסה לארץ בביצוע בדיקת מטוש (pcr) לקורונה במעבדה שתאושר מול שגרירות / קונסוליה של ישראל בניו יורק, בפרנקפורט ובמוקד נוסף בתנאי שהמעבדה תשדר את התוצאה ישירות לחברת התעופה. בנוסף הוא מציע לחייב מחוסנים / מחלימים בביצוע בדיקת נוגדנים באותה צורה (מעבדות מאושרות המשדרות את המידע ישירות לגורם מוסמך) כאשר בדיקת מטוש תבוצע גם למי שיש נוגדנים, כדי למנוע הגעת מוטציות. בשלב הנחיתה בישראל, תבוצע לכל המחוסנים בדיקה מהירה חוזרת ומי ששלילי (והיה שלילי קודם לעלייה למטוס ונמצא כבעל נוגדנים) יוכל לצאת ללא בידוד. בנוסף, מי שלא חוסן, יפקיד ערבות בנקאית של 10,000 דולר שתבטיח את כניסתו לבידוד במלונית בארץ עם הגעתו. "כך לא צריך ועדה לאישור כניסה. זה הדוק מספיק כדי שכל אזרח ותושב קבוע יוכל לחזור הביתה", קובע להד.

מימין: פרופ מימין: פרופ' אמנון להד, פרופ' עמוס אדלר, פרופ' גבי ברבש ופרופ' נדב דוידוביץ. מימין: פרופ

"כך נמנע יבוא מוטציות"

גם פרופ' גבי ברבש, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר ומי שהיה מועמד לפרויקטור הקורונה אך סירב לקבל על עצמו את התפקיד, מציע מודל פשוט: כל העולה על המטוס יחוייב בבדיקת פי.סי.אר לפני טיסה ומיד אחרי נחיתה בנתב"ג. אם יצא חיובי לפני המראה, לא יעלה לטיסה ואם יצא חיובי בבדיקה מיד אחרי הנחיתה, יועבר לבידוד במלונית. מי שהתחסן בחו"ל יוכל לעשות בדיקה סרולוגית לאחר הנחיתה ויועבר לבידוד בית ל־24 שעות: אם יתברר כבעל נוגדנים ישוחרר מבידוד ואם לא – יועבר לבידוד במלונית. מחוסנים שהתחסנו בארץ – יתפנו ישירות אל ביתם ללא בידוד.

אזרחים ישראלים שלא חוסנו יועברו לבידוד של 14 יום ללא הקלות. ברבש סבור כי יש לאסור על כל מי שלא חוסן לעלות על טיסה לחו״ל להוציא מקרים בהם יוצג אישור רופא לחוסר יכולת להתחסן. הוא מציע להחתים את היוצאים מהארץ שהם מסכימים לתנאים מראש ולא יערערו על המתווה. ״סינון הנוחתים בארץ מחו״ל הוא בנפשנו! זו הדרך היחידה שלנו לשמור על השגי החיסונים – למנוע יבוא של מוטציות ווריאנטים עמידים״, הוא אומר.

פרופ' נדב דוידוביץ, יו''ר איגוד רופאי בריאות הציבור וחבר בקבינט המומחים של מגן ישראל, אומר כי "אנו כבר מיוני מדברים על פתרון הרבה יותר מהותי וארוך טווח מאשר סתימת החורים שנעשית כל הזמן והוא הקמה של יחידה אפידמיולגית יעודית עם כוח אדם מתאים ותשתיות מתאימות בעלת יכולות ניטור כדי לתת מענה לכל הנכנסים והיוצאים בכל המעברים – לא רק נתב"ג. יש לתת מענה גם למעברים היבשתיים והימיים. אחרת, כל פתרון יהיה חלקי". לדבריו, רק הקמה של יחידה כזו – שכבר קיימת במדינות מפותחות אחרות כגון ארה"ב, גרמניה וקנדה – תוכל ליישם את תקנות הבריאות הבינ"ל. בנוגע לפתרון מיידי העקרון שמנחה את האיגוד הוא: או סגור לכולם או פתוח לכולם, כשעמדת האיגוד היא כי יש לאפשר לכל אזרח ישראלי להיכנס ארצה: "אי אפשר למנוע זכות יסוד של אזרח ישראל לשוב למדינתו", הוא אומר. באיגוד מציעים שלוש בדיקות: אחת לפני המראה (עד 72 שעות לפני) ועוד שתיים בנחיתה, כשהראשונה תהיה בנתב"ג, מיידית עם הנחיתה, והשנייה חמישה ימים אחר כך – עם אכיפת בידוד עד קבלת שתי תשובות שליליות רצופות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות