אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מגפת הקורונה, מס עזבון, חנינת מס ומה שביניהם צילום: יח"צ

מגפת הקורונה, מס עזבון, חנינת מס ומה שביניהם

בידי המדינה, כך נראה, ערוצים טובים, מהירים ויעילים לשם העשרת קופת המדינה וכי אלה עדיפים על פני מהלכים דומת הטלת מס עיזבון

01.03.2021, 16:25 | אלי דורון, בשיתוף Dun's 100

 מוגש מטעם Dun's 100

 

מגפת הקורונה נחתה על העולם כולו ועל מדינת ישראל בפרט, כרעם ביום בהיר, ללא כל התראה מוקדמת וללא כל אפשרות להערכות של ממש.

המגפה והמגבלות המסחריות שבאו ביחד עמה ובכלל זה סגרים, מגבלות ועוד.. פגעו, מעבר לפגיעה הבריאותית, פגיעה כלכלית קשה בשורה ארוכה של אזרחים, עצמאיים וסחירים כאחד.

כך יצא שכתוצאה מהמגפה שכירים רבים מצאו עצמם מובטלים ועסקים רבים נסגרו, אם לתקופה קצרה ואם לצמיתות.

יתרה מזאת - אי הוודאות שנוצרה, הביא לידי פגיעה קשה במורל העם, גרמה לרבים להסתגר ולעבור לעמדת המתנה או לעמדת ספיגה וזאת , לכל הפחות – עד "חלוף זעם".

למעשה, המצב הנתון הביא, בין השאר, לידי שינויי בהרגלי הצריכה של ישראלים רבים, הביא לידי הפחתה מהותית בעסקאות ובמהלכים עסקיים בכלל, בתקופה בה אי הוודאות שולטת.

כל אלה, הכניסו עסקים רבים למצוקה כלכלית, כאשר קופת האוצר הפכה להיות תקוותם האחרונה של אזרחים רבים ולחיץ בין יכולת ההישרדות שלהם לבין חרפת רעב.

בנסיבות שנוצרו עיקר הלחץ הכלכלי שנוצר עקב המגפה, נותב לעבר קופת המדינה ולעבר הכנסת והממשלה וזאת מתוך צפיה כי אלה ינקטו בפעולות כלכליות אשר יש בהן כדי לסייע לכל אותם אזרחים לעבור את התקופה הנתונה מבלי לקרוס בדרך.

ואכן, המצב הנתון, עשה את שלו.

המדינה, אם בהצלחה ואם בפחות הצלחה והדעות בעניין חלוקות, יצאה בחקיקה וחקיקת משנה מגוונת, אשר במסגרתה הוענקו לישראלים רבים מענקים, הלוואות, הקלות ועוד מגוון של הטבות, אם ברמת העסק ואם ברמת הפרט, הכול מתוך כוונה להביא לאזרח את הסיוע המיוחל.

הזרמת כספים זו, מטבע הדברים, לא הייתה מתוכננת ו/או צפויה , אולם בכורח הנסיבות – הזרימה המדינה לתושביה סכומים נכבדים, כאלה החורגים מהותית מתקציב המדינה המתוכנן, מה שהביא את קופת המדינה לכדי גרעון תקציבי מהותי , עמו נדרשת הממשלה להתמודד עתה.

משמע, עקב ההטבות שניתנו , נדרש עתה משרד האוצר למצא את הדרכים המתאימות והיעילות ביותר לטובת גיוס כספים מספקים, כך שהמדינה תוכל להמשיך להתנהל באופן סדיר, תוך עמידה בהתחייבויותיה ובהוצאותיה הקיומיות.

מצב דברים זה, כמו גם נסיבות אחרות, הביאו לאחרונה לשולחן הדיונים את השאלה האם יש בנמצא הצדקה להשיב את מס העיזבון ובאופן זה לגרוף לטובת הגירעון בקופת המדינה, סכומים ניכרים.

ליוזמה האמורה, בדבר הטלת מס עזבון תומכים רבים. אלה מציינים כי בחברה מתוקנת אין בנמצא היגיון לאפשר העברת הון מדור לדור, ללא כל הטלת מס.

אלה טוענים כי המצב הנתון משאיר את ההון בידי מספר מצומצם של משפחות , כך שאותן משפחות ממשיכות לשלוט בעיקר ההון , מה שבמידה רבה פוגע בהתפתחות המדינה וביכולת של ישראלים רבים לפרוח , לצמוח ולהתפתח.

ברם, כותב שורות אלה אינו נמנה על אלה התומכים בהטלת מס עזבון, מס אשר בוטל בשנת 1981 ותחת זאת מעדיף מציע הוא לבחור חלופות אחרות, כמפורט להלן.

כותב שורות אלה סבור כי הטעמים אשר עמדו בבסיס ביטול מס העזבון בשנת 1981 שרירים וקיימים אף עתה.

הטעמים המרכזיים אשר עמדו בבסיס ביטול מס העזבון הושתתו על כך שאין בנמצא עילה למסות כספים אשר המס בגינם כבר שולם על ידי המנוח.

נראה כי אותם טעמים חלים גם בתקופתנו אנו וזאת למרות משבר הקורונה.

יתרה מזאת, נראה כי יש בנמצא חלופות נכונות ומתאימות יותר לטובת העשרת קופת המדינה וטיפול בגירעונה וזאת אף מבלי להגיע למצב בו אותם רווחים ימוסו יותר מפעם אחת.

יש בנמצא, לעניות דעת כותב שורות אלה, מקום להביא לידי שינויי חקיקה בתחומים שונים אשר יביאו לידי העשרת קופת המדינה במהירות וביעילות, תוך שמירה על המוטיבציה של משלם אותם מיסים וזאת משום שזה ידע כי עצם התשלום יביא למשלם תמורה ישירה וממשית.

כך לדוגמא, מוצע כי תחת השבת מס עזבון, ישב נמצא מקום של ממש, דווקא בשעה זו, להביא לידי קידום מנגנון של "חנינת מס".

מנגנון זה בה למעשה לתת מענה לכל אותם ישראלים אשר בצעו עבירות מס בישראל בדרך של העלמת הכנסות מעבודה אשר הופקה על ידם בישראל, אולם נוהל הגילוי מרצון, אשר הופעל בישראל שנים לא מבוטלות, לא נתן להם את המענה המיוחל.

ויוסבר : נוהל הגילוי מרצון , אפשר לישראלים להם כספים שחורים ו/או נכסים שחורים, להביא לידי הכשרת ההון וזאת באמצעות חשיפת המחדל בפני הרשות בטרם הרשות גילתה אותם וכל עוד אלה שילמו את מלא המס בגין אותן הכנסות – הוסרה מעל לראשם החרב הפלילית.

יחד עם זאת, המציאות מלמדת כי נוהל הגילוי מרצון התאים לאותם ישראלים אשר ידעו כי היה וינקטו בהליך וייחשפו את הונם השחור, יוותר בידם, בסופו של יום, די כספים "מוכשרים", כך שיש בנמצא "צידוק" כלכלי לנטרל את החשיפה בדרך של גילוי מרצון.

משכך, כך ראינו, עיקר הישראלים אשר פנו לערוץ הגילוי מרצון היו כאלה אשר מרכיב המס לתשלום מתוך כלל ההון הנתון להכשרה היה נמוך יחסית.

לדוגמא – ישראלים רבים אשר החזיקו חשבונות בנק לבנים בחול וכי מחדלם היה נעוץ באי דיווח ותשלום מס בגין הריבית, הם אלה שבחרו לנקוט בהליך של גילוי מרצון.

לגבי אלה שיכלו להראות כי הקרן שבחשבונות הבנק מוסתה ו/או פטורה ממס – הליך הגילוי מרצון אפשר תשלום מס בגין מרכיב הריבית בלבד, מה שהביא לידי הכשרה של ההון בשלמותו.

מאידך, נוהל הגילוי מרצון לא היה אטרקטיבי דיו עבור ישראלים אשר הפיקו הכנסות שחורות בישראל.

אלה ידעו כי היה וינקטו בנוהל של גילוי מרצון יהיה עליהם לשלם מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי בגין מלא הכספים המוכשרים, מה שבפועל היה מביא לידי כך שמרבית ההון המוכשר היה מופרש לטובת תשלום המיסים ובעליו, עקב ההליך, היה נותר עם אחוזים בודדים מתוך סך כל ההון המוכשר.

כך לדוגמא – מתווך ישראלי שצבר מעבודת תיווך בישראל הון שחור בסך של 1,000,000 ₪ , אמור היה לשלם בגין סך זה במסגרת הליך של גילוי מרצון - מע"מ , מס הכנסה וביטוח לאומי , מה שהיה במקרה הטוב, מותיר בידיו, בתום ההליך, סכום זעום.

כל אלה גרמו לאותם ישראלים אשר הפיק הכנסות בישראל , להימנע מנקיטה בהליכים של גילוי מרצון, מה שלעניות דעתנו מוליד את הצורך בנקיטה בהליך חדש דוגמת "חנינת מס".

במסגרת הליך שכזה, כך מוצע, תאפשר המדינה לכל בעל הון שחור אשר מקורו מפעילות עסקית לגיטימית בישראל , להביא לידי הכשרת ההון וזאת בדרך של תשלום , לדוגמא של – 20% מסך ההון המוכשר.

לכך גם ניתן לגישתנו להוסיף מגבלות , לדוגמא – לאסור על בעל ההון המוכשר להוציא את הכספים מישראל.

עו"ד אלי דורון, צילום: יח"צ עו"ד אלי דורון | צילום: יח"צ עו"ד אלי דורון, צילום: יח"צ

יישום של הוראה שכזו , בשעה בה אנו נתונים, תביא לידי העשרה מהירה של קופת המדינה, מה שבסופו של יום יאפשר למדינה להציל עסקים ומשפחות רבות מפני קריסה ו/או חרפת רעב.

אכן, יש הטוענים ואולי בצדק, כי מנגנון שכזה מתגמל את אותם ישראלים אשר התנהלו באופן פלילי וכי יש בכך כדי לעודד התנהלות בלתי תקינה.

ברם, נראה כי הנסיבות בהן אנו נתונים מצדיקות זאת ויתרה מזאת, נראה כי בנוסף, ניתן לקבוע במסגרת תנאי "חנינת המס" כי אזרח אשר עשה שימוש במנגנון זה ייענש בחומרה יתרה היה ובעתיד ימצא כמי שביצע עבירה דומה.

המשמעות העולה מהדברים האמורים היא כי בידי המדינה, כך נראה, ערוצים טובים, מהירים ויעילים לשם העשרת קופת המדינה וכי אלה עדיפים על פני מהלכים דומת הטלת מס עיזבון, הכרוכים במיסוי כפול של הכנסות.

מאת עו"ד אלי דורון, מומחה למיסוי, שותף מייסד במשרד דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס ועמית גרוס

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות