"צפוי לנו ביוני צונאמי כלכלי, שרק עסקת חבילה תצליח למנוע"

"ברור לכולנו שאנשים מעדיפים לשבת בבית כי לא שווה להם לבוא לעבוד בשביל ההפרש של 30% מהשכר, בטח לא אם הם עובדים בשחור או שיש להם ילדים ואז מטפלת תעלה להם יותר", אומר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים בראיון שנערך לקראת ועידת התחזיות – עדכון מרץ 2021 של כלכליסט.

"חל"ת היה כלי חברתי חשוב לפני שנה אבל מאז היו צריכים לשנות דיסקט. להביא למצב שמחזירים אנשים לעבודה ולשמור על הקשר בין המעסיק לעובד. אנחנו מבינים שהחל"ת עד יוני הוא עובדה מוגמרת אבל אז יהיה צריך ליצור תשתית קרובה יותר למודל הגרמני, להקטין את דמי החל"ת ל-60% ולטפל במי שרוצה לחזור אבל לא מוצא עבודה".

ביוני, צופה תומר כמו רבים אחרים, כאשר המדינה תפסיק לשלם דמי אבטלה למי שנמצא בחל"ת, יווצר מצב שבו מאות אלפי מובטלים פתאום ירצו לחזור לעבודה בבת אחת והשוק לא יוכל להתמודד עם הצונאמי. "ראינו במשבר שהממשלה תפקדה עם אופק מאוד קרוב, שלא היו החלטות אסטרטגיות ולכן גיבשנו, נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל, תוכנית 100 ימים שבבסיסה החזרה לעבודה של עובדים. כאן צריך להיות צודקים ולא חכמים. כדי להביא אנשים חזרה לעבודה ניתן להם ולמעסיק מענק. זה זול יותר מכך שהעובד לא יחזור", הוא אומר.

בנוסף כדי להגדיל את הפריון ולאפשר לאנשים לחזור למעגל העבודה המעסיקים מציעים להתמקד בהכשרות מקצועיות. "לא נחזור למצב של שוק כמעט ללא אבטלה צריך לאפשר לאנשים לעבוד. למשל אצלנו בתעשייה אנחנו מריצים מסלולי הכשרה ומקבלים אישורים אבל באופן אבסורדי, למרות שיש לנו את הכלים ושהמשכורות בתחום באמת מכבדות, עדיין לא מוצאים עובדים. אם נפתור את אבסורד החל"ת ניתן יהיה להכשיר עובדים שבאמת רוצים לעבוד תוך שלושה עד שישה חודשים".

הקושי לגייס עובדים לתעשייה הוא לא עניין חדש למרות השכר הגבוה יחסית, למה לדעתך דווקא עכשיו ההכשרות יפתרו את הבעיה?

"במשך שנים מסלולי ההכשרה המקצועיים נכשלו בישראל גם בגלל דעות קדומות וגם בגלל היעדר החינוך המקצועי בתיכון אבל היום צווארון כחול דורש הרבה יותר ידע, לעבוד עם תוכנות, יש קווי ייצור ממוחשבים וגם החינוך המקצועי חזר, אבל את הפירות של זה נקצור תוך כעשור. כשאין אבטלה המצב שונה. היום, אם נפתור את אבסורד החל"ת הביקוש של עובדים להשתלב בתעשייה יגדל".

אתה מדבר על הקושי של מעסיקים להחזיר עובדים מחל"ת, אבל החל"ת שירת גם את המעסיקים. יש כאלה שהוציאו עובדים לחל"ת למרות שלא נפגעו כלכלית.

"בסגר הראשון היו גם לא מעט תעשיינים שהוציאו אנשים לחל"ת כי היה חוסר ודאות. הגיעה פנדמיה כזאת גדולה והמחשבה הייתה שקודם כל צריך להתגונן ולא לדמם. היינו בפאניקה ואחר כך כשרואים שמצליחים לעבוד בכל זאת, בתעשייה רוב המעסיקים שמרו על העובדים שלהם . הפעילות שהתאחדות התעשיינים עשתה הביאה לכך שהענף היה אחד הנפגעים פחות, איפשרנו ל-85% מהמפעלים לעבוד מלא. עם זאת, אנחנו צופים שב-2021 תהיה ירידה קשה בביקושים. הפטריוטיות גם בישראל וגם בעולם עולה וכלכלות נפגעות קונות יותר תוצרת מקומית. במקביל יש את הצונאמי שמסכן את התעשייה וזה התרסקות שער הדולר".

בהנחה שתשלום דמי האבטלה בחל"ת יופסק ויעודדו אנשים לחזור למעגל התעסוקה, התוכנית של המעסיקים היא גם ליצור משרות שיאפשרו באמת צמיחה והחזרת אנשים לעבודה. כדי ליצור צמיחה המעסיקים מציעים לטפל קודם כל בביורוקרטיה. "נאום הגרזנים של נתניהו, בו הוא ידע לסמן את הדרך ואמר 'אני הולך להסתער עם גרזנים על הביורוקרטיה כי בלתי אפשרי לעבוד פה, לא תורגם לפעולה. אם חמש שנים לא ידעו לעשות את זה היום הקורונה לא משאירה הרבה ברירה. היום הביורוקרטיה היא משקולת על הרגליים שלנו", אומר תומר. לדבריו עלויות הייצור בישראל מאוד גבוהות מה שמעלה גם את יוקר המחיה. היצרנים משלמים ארנונה גבוה, מים וגם שכר גבוה משמעותית מאשר בסין או טורקיה. "אני לא רוצה להוריד את השכר לעובדים שלי, אני גאה לשלם שכר ראוי אבל המדינה יכולה להוריד את עלויות השכר למעסיקים באמצעות הביטוח הלאומי שהם משלמים".

רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים | צילום: דנה קופל

בנוסף, כדי לייצר יותר מקומות עבודה מציעים המעסיקים גם שייזמו יותר פרוייקטי תשתית וגם שהמדינה תרכוש יותר תוצרת הארץ. לפי התאחדות התעשיינים העדפת רכש מקומי יכולה לייצר עד 80 אלף משרות חדשות. נושא נוסף שמציעים המעסיקים בתוכנית 100 הימים הוא ביטול הפטור ממע"מ על הזמנות מחו"ל (ייבוא עד 75 דולר) כדי לעודד עסקים קטנים, חנויות רחוב ובתי מלאכה. כדי לא לבטל את ההטבה לאזרחים הם מציעים להחזיר אותה באמצעות פטור ממע"מ על החשמל. "כך האזרחים לא יפסידו אבל חברתית זה יותר נכון", אומר תומר.

השלב האחרון הוא לשמור על המשכיות עסקית רצופה כך שהמשק לא ייפתח וייסגר ותתאפשר עבודה לצד הקורונה. בהצעתם מתמקדים המעסיקים בהעדפת עבודה מרחוק, קפסולות וכן תו ירוק למחוסנים ומחלימים.

התבטאת בעבר בכמה הזדמנויות לגבי חיסונים לקורונה ואמרת למשל שיש להוציא לחל"ת עובד שיסרב להתחסן. האם לא עדיף לעודד אנשים להתחסן ולא לפנות לסנקציות?

"בחיסונים בשונה מהחלטות אחרות, כש-20% מחליטים לא להתחסן הם פוגעים בכולנו. אם יש לי עובד על קו ייצור שהחליט לא להתחסן ועובד לידו מישהו שלא יכול להתחסן זה יוצר מצב שאנשים מפחדים לבוא לעבודה. המטרה שלי היא לא לרדוף אחרי אנשים ברחוב עם מזרק אלא לשכנע אותם להתחסן אבל מי שבוחר לא להתחסן כאן צריך להיות שיקול דעת של המעסיק. כמו הזכות לא להתחסן כך למעסיק יש חובה לשמור על סביבת העבודה בטוחה וגם, אם הרבה עובדים ייכנסו להיכנס לבידוד אני עלול להיאלץ לסגור את העסק. באופן דומה מי שנוסע לחופשה פרטית בחו"ל וחוזר צריך להיכנס ל-14 יום בידוד, שהיום כל ימי הבידוד האלה הם על חשבון העובד ולא על חשבון המעסיק. זכותו של כל אדם להחליט על גופו, אבל ברגע שאדם בוחר לא להתחסן הוא צריך להיות אחראי להשלכות".