לפיד: "צריך להגדיל את שיעור המועסקים בהייטק ל-20%"

"מדינת ישראל בעיצומו של משבר כלכלי. הממשלה שופכת כסף כדי להשתיק אותו עד הבחירות, אבל הוא שם. 90 אלף עסקים נסגרו השנה. מאות אלפים נמצאים בחל"ת. אנשים שוקעים בחובות. זה משבר אמיתי שפוגע בכיס של מיליוני אזרחים. בלי טיפול אמיתי הוא יילך ויחמיר". כך אמר יו"ר יש עתיד יאיר לפיד בוועידת התחזיות של כלכליסט.

לדברי לפיד, "מה שמחמיר את המצב זה שהמשבר לא מנוהל. קורונה יש בכל העולם. ממשלה של 36 שרים שלא מסוגלים לעבוד ביחד - רק אצלנו. מדינה בלי תקציב כבר שנתיים וחצי – רק אצלנו. מודל חל"ת שהוא פשוט עידוד לכלכלה שחורה – רק אצלנו. בשיא המשבר ראש הממשלה ושר האוצר מנהלים כלכלת בחירות חסרת אחריות. מחלקים כסף שאין להם, בלי דיונים, אחרי שהם דרסו את כל הדרג המקצועי.

"הנפגעים העיקריים מהמשבר הם אנשי מעמד הביניים הישראלי. הם הולכים להיות העניים החדשים. העשירים לא ייפגעו. הם רק יתעשרו עוד יותר. יש להם את הכלים. יש להם גישה לשווקים גלובליים, יש להם כסף זמין, הם שחקנים מיומנים בשוק הטכנולוגי. מעמד הביניים לעומתם יהפוך לעני יותר. בשוק של אבטלה גבוהה, המשכורות יירדו. יהיו פחות הזדמנויות. תהיה הרבה פחות יזמות. ככה נראה משבר.

אז מה עושים?

"הדבר הראשון שאנחנו צריכים, ובלעדיו לא יקרה כלום, זו ממשלה. ממשלה שפויה, מתפקדת, יעילה, חסכונית, ממוקדת. 18 שרים. סמכויות מוגדרות. מטרות מוגדרות. ממשלה שלא נכנעת לסחטנות. לא מצלצלים לנכד של הרב קנייבסקי לבקש רשות לפעול. ממשלה שתחזיר את אמון הציבור. לא בזה שהיא תחלק לו מתנות, אלא בזה שהיא אומרת לציבור, לאזרחים את האמת. מגייסת אותו. ממשלה שאומרת לאזרחיה: "אנחנו נצא מזה. אנחנו נצא מזה טובים יותר, אבל זה יצריך מאמץ משותף. כולם צריכים לקחת בו חלק. מתוך כבוד אחד לשני. מתוך הבנה שיהיו מחירים. מתוך הבנה מהן המטרות ומהי הדרך שאנחנו צריכים לעבור.

"ב-2013 הכרחתי את כל שרי הממשלה לצמצם הוצאות, להתייעל, להחזיר את המשרדים שלהם למסלול. העברתי את החברות הממשלתיות תוך שנה מהפסד שנתי של 600 מיליון שקל לרווח מצטבר של יותר מ-2 מיליארד שקל בשנה. זה הצליח כי אמרתי להם את האמת גם כשהיא היתה לא נעימה. אמרתי להם: /יש משבר, או שניאבק בו ביחד, או שהוא יקבור את כולנו'.

"הצעד הראשון ליציאה מהמשבר הוא להושיב סביב השולחן את המעסיקים, את האיגודים המקצועיים ואת נציגי המדינה, ולהעביר עסקת חבילה גדולה למשק לשלוש השנים הקרובות. המטרה צריכה להיות הגדלת התעסוקה בטווח הקצר והגדלת התוצר בטווח הבינוני. 'ניו דיל' ישראלי. עסקה כוללת שתקפיא מחירים – גם של השירותים שנותנת הממשלה – ארנונה, מים, חשמל, הכול. עסקה שתקפיא את השכר במגזר הציבורי, תאפשר להכניס טכנולוגיות חדשות למגזר הציבורי בלי העלאות שכר. תאפשר לשכור עובדים לתקופות זמן קצובות, שנתיים-שלוש-ארבע, כדי שהם יעבדו בפרויקטים לאומיים גדולים.

"הצעד הבא ב'ניו דיל' הישראלי, הוא האצה של מנועי הצמיחה. אנחנו היינו צריכים להיות כבר לפני שלושה חודשים במצב שבו פועלת תוכנית לאומית רחבה של הכשרות מקצועיות. דרך המעסיקים. On The Job Training. מסלולים מיוחדים לחרדים וערבים. אנחנו צריכים מסלולי מימון ממשלתיים לפתיחת עסקים חדשים. עידוד יזמות בכל מחיר. כל אדם שפותח עסק, זה פחות מובטלים שמקבלים דמי אבטלה. הכסף הזה צריך להיות ממוקד בעיקר בצעירים. בדור האבוד של הכלכלה הישראלית".

"היום בישראל, 10% מהעובדים, אפילו טיפה פחות, עובדים בתעשיות הטכנולוגיות. רק 10% הם חלק מהסטארט-אפ ניישן. זה לא מספיק. המספר הזה צריך להגיע ל-15% תוך שלוש שנים, ול-20% תוך חמש שנים. זה צריך להיות היעד הלאומי העליון. אין לנו מקום אחר לגדול אליו. ישראל לא תתחרה באינדונזיה בייצור טי-שירטים. היא כן יכולה להוביל את העולם בהתפתחות טכנולוגית. שם הכסף הגדול, אבל זה מצריך תשתיות מתאימות. אנחנו צריכים השקעה מסיבית בתשתיות, בעיקר תשתיות דיגיטליות ומדעיות והשקעות בתחבורה ובמערכת הבריאות. אנחנו צריכים למנף את העבודה מרחוק. זה יהיה הטרנד העולמי הבא. איש או אישה צעירים יוכלו לשבת בדימונה או בקריית שמונה ולעבוד בלונדון או בפרנקפורט. רק צריך לוודא שיש להם את התנאים המתאימים, את רוחב הפס המתאים.

"אנחנו צריכים תשתיות פיננסיות. יש תעשיה פיננסית שלמה של קרנות גידור שישראל לא חלק ממנה. הרבה מהאנשים שמובילים אותה הם יהודים ואוהבי ישראל. צריך להביא אותם הנה, צריך להזרים כסף חכם לתעשיות המקומיות.

"בשביל להוציא את המשק מהמשבר, צריך שותפים. השותפים הטבעיים הן הרשויות המקומיות. משבר הקורונה הוכיח שהרשויות המקומיות קרובות יותר לתושב, מכירות את הצרכים שלו ויודעות לתת את המענה הטוב והמותאם ביותר. הגיע הזמן לחוקק 'חוק שלטון מקומי' מקיף. להעביר להם סמכויות תחבורה, חינוך, ניהול עצמאי. לא לנסות לנהל אותם בשלט רחוק.

"המימון של ה'ניו דיל' הישראלי לא יוכל להיות בהעלאות מסים ולא בקיצוץ בשירותים החברתיים. הוא יצטרך להיות בהעלאה של יחס החוב-תוצר לאיזורי ה-80%. זה לא אידיאלי, אבל זה עדיין מתחת לממוצע ב-OECD. צמיחה גבוהה וגידול של המגזר הטכנולוגי יחזירו את הכסף.

"מה שמדינת ישראל צריכה זה חזון מלהיב, שמאחוריו יש תכנון קפדני. מה שהיא צריכה, לסיכום, זו ממשלה מתפקדת, תשתיות טכנולוגיות, שווקים פיננסיים גמישים. המטרות של ה'ניו דיל' צריכות להיות מוגדרות: להחזיר את האבטלה לפחות מ-5%, לתת סיוע ממוקד לצעירים, להשקיע בתשתיות טכנולוגיות, להביא לארץ תעשייה פיננסית, לעבוד עם תוכנית מקיפה לחמש שנים שתביא את אחוז המועסקים בהייטק ל-20%. את כל זה היה צריך להתחיל כבר מזמן. רק צריך לדעת איך. אנחנו יודעים איך. רק תנו לנו את ההזדמנות".