אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

ועידת התחזיות

"כולם דיברו על מיתון כבד ביותר. בפועל, זה לא קרה"

את הדברים אמר אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בפסגות בית השקעות, במסגרת ועידת התחזיות של כלכליסט. גרינפלד: "עד הקורונה ממשלות לא ששו להתערב ולתת לאנשים כסף. אם נראה שהאינפלציה בכל העולם לא עולה ונותרת נמוכה, סביר להניח שהן ימשיכו באותה הדרך של הדפסת כסף"

07.03.2021, 12:42 | תומר הדר

"שנת הקורונה אופיינה בכך שקרה בה הרבה פחות ממה שציפו שיקרה"; כך אמר אורי גרינפלד, כלכלן ואסטרטג ראשי בבית ההשקעות פסגות, במהלך כנס התחזיות של כלכליסט בשיחה עם שי סלינס מכלכליסט. לדבריו, "יש שתי סיבות לעליות שהתרחשו בשווקים ולתשואות הנאות שנרשמו: הסיבה הראשונה היא שהסביבה הכלכלית טובה ממה שחשבנו שיהיה במרץ אפריל של אשתקד. כולנו דיברנו על מיתון כבד ביותר, אפילו הכבד ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, אך בפועל זה לא קרה".

קראו עוד בכלכליסט

"ישראל היא דוגמה מצוינת לדברים. דובר במקור על ידירה בתוצר של 7% בשנת 2020, אך בפועל נרשמה ירידה של 2.5% בלבד. התחזיות לא הגזימו, מה שקרה זה שההתערבות הממשלתית בכל העולם יצרה מצב בו כשסגרו את המשק אנשים היו בבית ולא קנו - אך כאשר המשק נפתח מחדש ראינו כיצד הציבור חוזר לצרוך, ראינו חברות שחוזרות לגייס אנשים".

לדברי גרינפלד, הסיבה השנייה היא "הבנקים המרכזיים - בין אם אנו מדברים על בנק ישראל ובין אם אנו מדברים על הפד - שפעלו באופן מהיר וחד. הריביות ירדו לאפס והם קנו נכסים מכל הבא ליד. הם סייעו לציבור בהלוואות ובדחיית משכנתאות והדבר תרם רבות לשווקים".

גרינפלד טוען כי "הדוגמה הטובה ביותר לסמן קיצוני למתרחש, במצב בו המובטלים מקבלים גם דמי אבטלה וגם 400 דולר לשבוע, היא ארה"ב. מי שאיבד את עבודתו בענף המסעדות האמריקאי מקבל מהממשל פי שתיים יותר משכרו מקודם, והוא גם מוציא פחות בגלל הקורונה, כך שיש הכנסה שעלתה שבצידה יש אפילו חיסכון. כאשר העסקים ייפתחו בארה"ב, אנשים ישתמשו בכסף הזה".

אורי גרינפלד, צילום: רמי זרנגר אורי גרינפלד | צילום: רמי זרנגר אורי גרינפלד, צילום: רמי זרנגר

לדבריו, "עד הקורונה ממשלות לא ששו להתערב ולתת לאנשים כסף, כי תמיד היתה תפיסה שזה ייצר אינפלציה. בקורונה ממשלות סגרו את המשק ולכן יש להן גם מחויבות לפצות את הציבור ולהדפיס כסף, מה גם שבעשור האחרון האינפלציה בעולם היתה מאוד נמוכה ולכן ניתן היה לקחת את הסיכון. כיום, בהסתכלות קדימה, עלינו לשאול את עצמנו שאלה הנובעת מהעובדה שאנו במהלכו של מקרה מבחן היסטורי: אם נראה שהאינפלציה בכל העולם לא עולה ונותרת נמוכה, סביר להניח שממשלות בכל העולם ימשיכו באותה הדרך. יהיו עוד מענקים, כפי שאנו רואים בתוכניתו של הנשיא ביידן שמעניקה המחאות למשפחות בעלות הכנסה נמוכה. זהו תמריץ עבורם ללכת ולצרוך כי כביכול אין לאקט הזה של הדפסת כסף עלויות".

אבל, כך לפי גרינפלד, "ההיסטוריה מראה לנו שזה לא המצב. ההיסטוריה מראה שכאשר ממשלות משתוללות, הכלכלה חוזרת לפעול והמשק נפתח אזי נוצרת אינפלציה. ראינו זאת היטב בענף התיירות בישראל עם פתיחתו המחודשת. המחירים החלו לעלות עם הפתיחה. אנו ממש במקרה מבחן, אם העולם ינהג כפי שנהג תמיד ותיווצר אינפלציה, אזי כולם יבינו היטב מדוע לא עושים זאת תמיד".

"זה לא שהממשל אינו מודע לסכנות שכרוכות בהדפסת כסף. קיימת סכנת אינפלציה, אך הממשל גם צריך לקחת בחשבון משפחות שאין להן אוכל, עסקים אשר עלולים לקרוס. הפד הסכים שהאינפלציה תהיה גבוהה מהיעד של 2% והסכים אפילו ליעד של 2.5%. מעבר לכך, בגלל שההתערבות היתה כה אדירה, במיוחד בארה"ב, מדובר שם ביחס חוב תוצר של 150% בעוד שנה או שנתיים. הדרך היחידה להחזיר כזה חוב היא שהאינפלציה תשחוק אותו, כי זה לא יתאפשר מהעלאת מיסים", סיכם גרינפלד.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות