אסם, בזק וסלקום לעובדים: חיסון או בדיקה שלילית תקפה

חובת חיסונים כתנאי להגעה למקום העבודה מתרחבת. ל"כלכליסט" נודע כי אסם, בזק, פרטנר, סלקום ויוניליוור הן בין החברות שידרשו מעובדיהן להציג תעודת מתחסן או בדיקת קורונה שלילית בהגעה לעבודה.

אסם, שמעסיקה 4,000 עובדים במפעלים ומרכזים לוגיסטיים ברחבי הארץ, תחיל מהשבוע הבא חובת חיסונים או הצגת בדיקה שלילית לקורונה בכל 72 שעות בכניסה לכל מתחם. מנתוני חברת המזון השלישית בגודלה בישראל שבבעלות קונצרן נסטלה, עולה כי קרוב ל־90% מעובדיה מחוסנים.

חיסון לקורונה | צילום: איי אף פי

גם חברות התקשורת מצטרפות לגל המעסיקים שלקחו על עצמם לקדם את נושא החיסונים לעובדים. סלקום, שמעסיקה 3,500 עובדים, החלה לחייבם בהצגת תעודת מתחסן או בדיקה שלילית תקפה ל־72 שעות אחרונות. מי שלא יציג אותה, יצטרך לקחת יום חופש על חשבונו עד לבדיקה שלילית תקפה.

בבזק, המעסיקה כ־5,000 עובדים, החלו אתמול במדיניות דומה, וגם היא לא תאפשר הגעה לעבודה ללא עמידה בתנאים. בחברות־הבנות של בזק, פלאפון, yes ובזק בינלאומי, טרם נקבעה מדיניות ברורה בנושא. מדיניות דומה תחל ב־25 במרץ גם בפרטנר, המעסיקה כ־3,000 עובדים. פרטנר נתנה לעובדיה זמן להיערך, על מנת לאפשר להם להשלים את החיסון השני. גם קבוצת האופנה בריל, שמעסיקה 1,300 עובדים, הודיעה בעבר כי תדרוש מעובדיה חיסון או הצגת בדיקה שלילית בתוקף.

ביוניליוור ישראל, שמעסיקה כ־2,000 עובדים, הביאו את הבדיקות לאתרים. כ־90% מעובדי הייצור מחוסנים, ואילו עובדי המפעלים שלא חוסנו מסיבות בריאותיות ואחרות, נבדקים אחת לשבוע

בבדיקות מהירות בכניסה למפעלים.

ניתן להעריך כי מלבד הדאגה לבריאות הציבור וכלל העובדים בחברה, עומדים מאחורי ההחלטה גם שיקולים כלכליים. במהלך משבר הקורונה היה מנכ"ל אסם אבי בן אסאייג ממובילי דרישת התעשיינים לקיצור ימי הבידוד, על רקע הנזק הכלכלי והשבתת פעילות הייצור שנגרמו כתוצאה מעובדים שנדבקו או נחשפו לחולה מאומת. בן אסאייג טען אז כי העלייה בתחלואה הובילה לעלייה בשיעור הנדרשים לבידוד למשך שבועיים, והדבר השפיע על פעילות המפעלים, כך ששני מפעלים עברו לפעילות בשתי משמרות במקום שלוש, בגלל כניסת עובדים לבידוד.

מנכ”ל אסם אבי בן אסאייג ומנכ”ל סלקום אבי גבאי. עלות הבידודים לחברה גדולה | צילום: איציק שוקל, אלכס קולומויסקי

כפי שנחשף ב”כלכליסט”, בשבוע שעבר הודיעה שופרסל ל־18 אלף עובדיה, כי לא יוכלו להמשיך לעבוד ללא חיסון או בדיקת קורונה שלילית אחת ל־72 שעות. החלטת שופרסל נוגעת גם למבקרים, כך שנציגי הספקים שיגיעו לסניפי הרשת ולמרכזיה הלוגיסטיים לצורך אספקת סחורה, יידרשו להציג תעודת מתחסן או בדיקה שלילית.

מדובר בצעד שנעשה כיוזמה עצמאית של ידי החברות, בעוד המדינה לא קבעה חובת חיסון או הצגת בדיקות שליליות לעובדי מדינה ובהם מורים הנחשפים מדי יום לתלמידים שאין ביכולתם להתחסן.

אלא שנראה כי החשש מפגיעה בזכויות הפרט שיש בחובת חיסון גורם לכך כי בחלק מחברות המזון עדיין לא גיבשו מדיניות בנושא. כך, לדוגמה, קונצרן המזון תנובה, שעל פי הנתונים שבידיו כ־84% מעובדיו כבר חוסנו במנה ראשונה או שנייה או בעלי תעודת מחלים, עדיין לא קיבל החלטה בנושא. החברה מקיימת פעולות הסברה נרחבות בנושא החיסונים, אך לא נוקטת כרגע צעד אקטיבי. גם בשטראוס, שמעסיקה בישראל כ־6,000 עובדים, עדיין לא גיבשו מדיניות בנושא. מסקר שערכה החברה בקרב עובדיה עולה כי יותר מ־70% מהם כבר מחוסנים. החברה בוחנת כעת את מדיניות הכניסה לאתרים במטרה לעודד עובדים להתחסן ולאכוף את הנחיות המדינה, זאת תוך שמירה על זכויות העובדים.

מדיניות חובת החיסונים מתרחבת כעת מעבר לחברות פרטיות והדבר קיבל חיזוק מבית הדין לעבודה בתל אביב, שאישר למועצה המקומית כוכב יאיר־צור יגאל, להפסיק לשלם שכר לסייעת בחינוך המיוחד שסירבה להתחסן או להיבדק לקורונה, והיא תצא לחופשה עד להחלטה סופית בעניינה. מדיניות החיסונים חורגת מיחסי עובד־מעביד ונראה כי תחול לראשונה גם על מתנדבים. במכתב ששלח מוישי כהן, מנכ”ל יד שרה, למתנדבי העמותה, נקבע כי עובד או מתנדב שלא יתחסן בשבוע הבא במנה הראשונה של חיסון הקורונה, לא יוכל להמשיך בפעילותו במסגרת יד שרה.