הבעיה וההזדמנות של אגודות וחוגי ספורט לילדים

המשק נפתח, מדדי הקורונה משתפרים, הילדים חוזרים לבתי הספר, התקדמות קצב החיסונים מעודדת, והתקווה של כולנו היא לא לגלות איזה וריאנט חדש או התעלמות מהנחיות קורונה שיגררו אותנו שוב אחורה. בשוך הסערה (בתקווה, כן?..), יתבהרו גם מימדי הנזק שהקורונה הותירה בספורט הישראלי: ילדים לא פעילים שעלו במשקל, קושי להחזיר אותם לשגרה של חוגי ספורט, קשיים חברתיים והסתגרות שעלולה להימשך גם לאחר יעבור זעם.

ילדי ישראל כיכבו בהשמנת יתר ופעילות גופנית מועטה ביחס לעמיתיהם בחו"ל גם לפני בוא הקורונה, והפער כנראה רק הלך וגדל. מפעילי חוגי ספורט, מנהלי האגודות ובעלי מועדונים מגלים בימים האחרונים את מימדי הנטישה. יש מאמנים שאולי יחליטו שהם צריכים פרנסה טובה ויציבה יותר, שלא משתלם להם לחזור מהחל"ת כדי להרוויח קצת יותר באימון או אולי בעצם קצת פחות. ואם זה לא מספיק, אנחנו כנראה לפני משבר כלכלי גדול עם גרעון ענק והורים שיחשבו טוב-טוב לפני שירשמו את ילדיהם לקבוצות ספורט.

תחושת דחיפות

וכאן גם טמונה ההזדמנות למהפכה של ממש באורח חיים בריא, פעילות גופנית ותזונה נכונה בקרב ילדי ישראל. איך בדיוק? השנה האחרונה הבליטה את החשיבות בפעילות גופנית, אנשים רבים שלא עסקו בספורט נכנסו לעניינים, הורים יזמו פעילויות לילדי בית הספר, לא בתגבור בחשבון או אנגלית, אלא דווקא בפעילות גופנית. ההורים יחפשו עכשיו אנשי ספורט בעלי גישה חינוכית מתאימה שיסחפו אחריהם את ילדיהם לפעילות גופנית. הם מבינים יותר מתמיד את החשיבות של הספורט מבחינה חברתית, בריאותית וחינוכית. גם מורים ומורות, מנהלי ומנהלות בתי ספר מבינים עכשיו יותר טוב את החשיבות בפעילות גופנית. יש כאן תחושת דחיפות שלא היתה לפני כן. ותחושת הדחיפות הזאת היא הזדמנות גדולה שצריך לנצל. כדי לנצל אותה, אנשי הספורט יצטרכו לבצע התאמות על מנת לתת מענה לצורך חזק זה.

מה זה בדיוק אומר? מה רצוי לעשות עכשיו?

בחוג כדורגל "רגיל" משחקים כדורגל, מפעילים את הגוף, רצים, נהנים, פוגשים חברים. את זה לא צריך לשנות אבל כן כדאי לשלוח את השחקנים לבדיקת דם בקופת החולים ולהביא תזונאי/ת שיתאים להם תפריט אישי ויערוך גם ערב הדרכה והכוונה להורים. ומה יותר מתבקש מאשר לקיים את האימון של שישי דווקא במטבחים? כן, הילדים יקבלו רשימת קניות, יעלו בזום ויכינו יחד עם המאמן ארוחת שישי בריאה לכל המשפחה. ככה החוג נכנס הביתה עם כל הערכים המוספים של חינוך ותזונה נכונה. האם יש הורה שלא יחבק חוג ספורט כזה? האם יש הורה שלא יהיה מוכן לשלם קצת יותר על חוג כזה לאחר אינספור מריבות בסגרים עם הילדים על אכילת מתוקים בשעות לילה מאוחרות?

להתנהל כמו עסק במשבר

תהיה זו טעות אם אנשי הספורט יעסקו בליקוק פצעים ויקוו שאיכשהו יעמדו על הרגליים שלהם. עכשיו צריך לכוון גבוה אפילו יותר ממה שכיוונו לפני בוא הקורונה ולמנף את תחושת הדחיפות לשינוי. במלים של הספורט, לא להסתגר בהגנה אלא להתקיף, ובכל הכוח.

זה הזמן לקפוץ קומה ולשווק את חוג הספורט בעצימות גבוהה. זה מצריך השקעה דווקא בזמן לא טוב מבחינה כלכלית, אבל השוק הפוטנציאלי גדל והוא כאמור יחפש את המענה לצרכיו. זה הזמן להציע למאמנים עסקה חדשה; להמיר את השכר הקבוע (והמצומצם) שלהם בשכר בסיס יחד עם תגמול על רישום ספורטאים חדשים. זה הזמן להפוך את המאמן לשותף ביציאה מהמצב המשברי, לכרוך את גורל החוג בגורלו, את רווחי החוג ברווחים שהוא יכול להביא לביתו.

המאמן לא יהפוך לאיש שיווק, הרי לא בשביל זה הוא הגיע מלכתחילה לאימון, אבל כן יבין שצריך עכשיו להוסיף לתפקידו רכיב שיווקי קריטי כדי לצאת מהמשבר. שיפעיל קשרים, שידבר עם ילדים בחוג שיכולים לשכנע את חבריהם לבחור מחדש בחוג, שישכנע את המורים שהוא מכיר בבית הספר לסייע לו כי גם הם מבינים את גודל השעה. מנהל האגודה צריך לשים טבלת גיוסים שמתעדכנת פעם בכמה ימים. אם זה מתאים למרכז שירות ומכירות של חברות התקשורת זה גם מתאים למועדוני הספורט. כמובן שייצא שכרנו בהפסדנו אם מנהל החוג/ אגודה יכוון למצב של מאמן אחד על שלושים ילדים שלא באמת עושים ספורט כדי למקסם רווחים. בואו נקווה שההורים בעלי מודעות גבוהה יותר, יהיו על המשמר ויעבירו את ילדיהם למתחרים רעבים שפועלים לטובת הספורט ולא רק לטובת הכיס שלהם.

יש כאן גם צו גיוס למערכת החינוך הפורמלית והלא פורמאלית בספורט (אגודות, חוגי ספורט) להדק יחסים. זה הזמן של שתי המערכות להתחיל לעבוד בתאום ושיתוף פעולה כדי להפוך את בתי הספר לספק המרכזי של ספורטאי העתיד, אבל זה נושא לכתבה בפני עצמה ומצריך לקחת נשימה קצת יותר עמוקה.

קריאת השכמה דיגיטלית

זה גם הזמן להוסיף ערכים מוספים של דיגיטל לפעילויות הספורט, החל משיווק דיגיטלי ועד לאימונים כייפים בשילוב כל מה שהטכנולוגיה יכולה להציע. מאמן יקר, לא למדת עדיין לעצב ברושור מגניב באמצעות canva? הגיע הזמן... אתה עוד לא יודע לערוך סרטון קצר של התחרות ולהעלות אותה לרשתות החברתיות? יפה שעה אחת קודם... עוד אין לך ערוץ יוטיוב? מה עשית במהלך כל הסגרים?

המשפט "לא צריך לחפש בעיות, הן מגיעות בעצמן" הוא מסוג המשפטים שנכתבו בדם. המצב הנוכחי הוא בעיה אחת גדולה, לא צריך לחפש אותה, היא כאן במלוא הדרה. אבל בתפיסה והתנהלות נכונה, הבעיה הזאת יכולה להיות גם הזדמנות גדולה. והכל כמובן בתקווה שהקורונה לא תשטה בנו שוב, שנקפיד על חזרה בטוחה בהתאם להנחיות קורונה כדי שלא נמצא עצמנו במצב שבו הבעיה כבר תהפוך למכת מוות עבור מועדונים, אגודות וחוגי הספורט.

הכותב מוביל תוכניות בניהול וחינוך בספורט במסגרת התואר השני, הקריה האקדמית אונו. יועץ ארגוני בספורט ובארגונים עסקיים. דוקטורנט לניהול באוניברסיטת בן גוריון