הבור הענק שחפר נתניהו החל עוד לפני הקורונה

כאשר יש פער בין הגירעון הצפוי לבין יעד הגירעון (או תקרת הגירעון) – ותמיד יש כזה - האוצר מציג "מספר קסם" שנוהג לעשות רעש גדול בתקשורת: היקף "ההתאמות" הנדרשות - שם קוד לקיצוצים ולהעלות המסים - על מנת לעמוד ביעדים. גם הפעם המספר הרקיע שחקים ונגע ב־40 מיליארד שקל.

מטבע הדברים, הפרסום גרם לגיחוך מסוים בשל כמה סיבות. ראשית, בעיצומה של תקופת בחירות, אף אחד לא יקצץ או יעלה מסים בהיקף של 40 מיליארד שקל, מה עוד שאין תקציב מדינה כבר שנתיים. שנית, יש קונצנזוס בקרב הכלכלנים כי זה לא הזמן להעלאת מסים או קיצוצים בעיצומו של משבר הקורונה ויש להמתין להתאוששות יציבה ואיתנה כדי להתחיל את ההתאמות.

אלא שהפרסום חשוב, דווקא עכשיו, כי מעבר לכך שהוא מחוייב מבחינה חוקית כל חצי שנה, הוא מבקש להזכיר לכולנו דבר חיוני: הבעיות התקציביות של ממשלת נתניהו החלו הרבה לפני הקורונה.

אם ההתאמות הנדרשות ב־2018 היו סביב 6 מיליארד שקל בלבד, הן טיפסו שנה לאחר מכן ל־19 מיליארד שקל וערב הקורונה הגיעו ל־33 מיליארד שקל. התוצאה של מדיניות תקציבית לא אחראית שהחלה הרבה קודם להופעת הנגיף - היא תוצאה של פיזור כספים לכל עבר מצד אחד, והפחתה מאסיבית של מסים מצד שני. אסור לבלבל את הציבור ולהאשים את הנגיף: הגירעון הממשלתי היה ערב הקורונה מהגבוהים במערב, כ־4% תמ"ג.

שר האוצר כץ ורה"מ נתניהו | צילום: עמית שאבי

כל מי שמבקש להפוך לראש הממשלה חייב לדעת כי במוקדם או במאוחר, הוא יהיה חייב לסגור את הפער בין ההוצאות לבין ההכנסות – פער שהקורונה רק החריפה אך לא ייצרה.