מאקזיט של מיליונים בגיל 28 לניהול מרכז פיתוח בינלאומי

בתוך שנה מהקמתו, כשהוא בן 28 בלבד, מכר תום וינטר את הסטארט-אפ שהקים יחד עם חמישה חברים מהצבא לענקית התוכנה האמריקאית Autodesk בסכום שהוערך ב-15 מיליון דולר. ארבע שנים לאחר מכן מונה למנכ"ל מרכז הפיתוח של אוטודסק בישראל, שמעסיק היום 160 עובדים.

נקודת המפנה שהובילה לזינוק בקריירה שלו, בדרך הפיכתו למנכ"ל מרכז פיתוח בתאגיד בינלאומי ענק, הייתה ההחלטה להקים סטארט-אפ אי שם בשנת 2012, פחות משנה אחרי שהחל לעבוד כמתכנת בסטארט-אפ אחר. החלטה שלא קיבל בקלות.

"הייתי מתכנת בסטארט-אפ תשעה חודשים ואז צלצל אלי חבר מהצבא ואמר 'בוא נעשה משהו יחד'. זיהינו שתחום האפליקציות למובייל החל להבשיל בעולם והחלטנו לקחת את זה, להיות הגוף שנותן את הפתרונות לחברות להציג את אפליקציית המובייל שלהן. היינו שישה מייסדים כאשר אני לקחתי את תפקיד ה-CTO וכולנו היינו בוגרי ממר"ם שעבדנו יחד לפני כן. התחלנו לעבוד מדירה של אחד המייסדים, גייסנו עובדים ותוך שנה היינו 18", הוא מספר.

ההחלטה להקים את הסטארט-אפ לא הייתה קלה מכיוון שוינטר מעיד על עצמו שהוא אדם שמאוד אוהב ודאות ומאוד מתוכנן קדימה. "זה העיף אותי מאיזור הנוחות. אישתי 'בעטה בי' ואמרה לי שאני חייב לנסות. זה היה מבחינתי לקחת סיכון, להיכנס לתחום הזה של סטארט-אפ שמלא באי וודאות בתקופה שבה התחלנו לבנות תא משפחתי ולא מזמן השתחררתי משירות צבאי. זו הייתה נקודת מפנה בקריירה שלי משתי סיבות: הראשונה כי זה הראה לי שאני חייב כל הזמן לבעוט את עצמי מאיזור הנוחות והשניה היא שזה נתן לי את האומץ לעשות דברים אחרת. אני מנהל את השיחות האלה לא מעט, שואלים אותי למה אתם עושים ככה ולא כמו שכולם חושבים או עושים וזה הראה לי שזה טוב ובריא לאתגר גם תהליכים שרצים שנים וגם שכמו שנותנים לי את החופש לעשות זאת, אני צריך לתת את החופש הזה לאחרים".

המסלול שעבר וינטר עד אותו הרגע היה נטול סיכונים וטלטלות. הוא למד במגמת מחשבים בתיכון, התגייס לממר"ם שם שירת כמדריך. במהלך שירות של שמונה וחצי שנים הוא התקדם להיות מדריך בקורס בממר"ם, קצין פיתוח הדרכה, מפקד הקורס ועד סוף השירות היה ביחידת התוכנה של אגף התקשוב שאחראית על מערכות מעברי הגבולות. למעשה, במהלך השירות בממר"ם עסק בעיקר בהדרכה. תוך כדי השירות הצבאי הוא השלים תואר במנהל עסקים וכלכלה במכללה למנהל ולאחר שהשתחרר, התחתן עם בת זוגתו אותה הכיר בצבא בגיל 19 ויצא לטיול הגדול באוסטרליה, ניו זילנד הוואי וארה"ב, חזר ארצה והשתלב בסטארט-אפ כמתכנת. באותו תפקיד ראשון שהחל כמפתח מובייל ללא ניסיון פיתח יחד עם הצוות בתוך כמה חודשים אפליקציה למסחר באופציות בינאריות ושם הכל התחיל. שם החל העיסוק באפליקציות.

"רק כשהשתחררתי הבנתי עד כמה היכולות שקיבלתי בצבא משמעותיות. כמה הדברים שאומרים שם כמו שחייבים ללמוד כל הזמן, להיות אחראים לתוצרים שלכם מקצה לקצה חשובים בעולם ההייטק. יש הרבה מאוד חבר'ה שרוצים להצטרף לחברות הטכנולוגיות אבל לבלוט שם, להצליח ולהתקדם זה משהו שאני זוקף ליכולות שקיבלתי בפיקוד ובהדרכה בצבא", הוא אומר. וכשהוא מדבר על יכולות הוא מתכוון בעיקר לכישורים ה'רכים', ליכולת לגייס אנשים לרעיונות, לסחוף אנשים ולהניע תהליכים.

הסטארט-אפ

היסודות הונחו בשירות הצבאי ובכל זאת, כשהקים את הסטארט-אפ "For Each" עם חבריו הוא לקח על עצמו את תפקיד ה-CTO (מנהל הטכנולוגיה) ולא את תפקיד המנכ"ל. "הבנתי במה אני חזק ובמה לא. פחות חשבתי שיש לי יכולת למכור את השירות, יכול להיות שפחדתי, הרגשתי שזה לא מתאים לי באותו רגע. שמנו על השולחן רוטציה בהמשך הדרך וכל אחד שיחק לחוזקות שלו", הוא מספר.

להרפתקה של 'For Each' נכנס וינטר עם חמישה חברים שהכיר ושעבדו יחד לפני כן, וזה, לדעתו חלק נכבד מסוד הצלחתה. "כשעובדים יחד בצבא נחשפים לנקודות הטובות וגם לנקודות השפל של כולם. ידענו את זה כשנכנסנו להרפתקה הזאת. מדהים עד כמה האגו לא שיחק תפקיד, סמכתי ב-100% על כולם וזה איפשר לנו לעוף קדימה, זה פשוט קסם איך שזה עבד, ההירתמות והמחוייבות כשקשה וכשהדדליינים קצת משוגעים. זו נקודה שמלווה אותי גם היום כשאני מגייס עובדים, אני לא מתמודד טוב עם אגו, כי זה משנה את כל האווירה", הוא אומר.

במקביל להקמה ותפעול החברה המייסדים זיהו עוד הזדמנות, להדריך בקורס פיתוח מובייל של ג'ון ברייס. "רוב המייסדים היו בוגרי הדרכה, כשאתה מדריך אתה מתמקצע יותר בעבודה שלך וגם נחשפנו להיצע גדול של מועמדים והתחלנו לגייס מתוך הקורס חבר'ה שעד היום עובדים באוטודסק והם כוכבים", מספר וינטר, שבנוסף לעבודה האינטנסיבית בסטארט-אפ ביקש גם לקחת על עצמו את ניהול המסלול של פיתוח מובייל בג'ון ברייס. "הציק לי שזה לא ברמה מספיק גבוהה כפי שהייתי מצפה, עזרתי למדריכים וגם הדרכתי בקורסים, מה שגם נתן לנו הזדמנות חשיפה למועמדים וגם זו הייתה חוויה מעולה ברמה האישית".

 

האקזיט

 

בתוך שנה היו ב-For Each 18 עובדים והחברות שלהן הם נתנו שירותי פיתוח למובייל הפכו גדולות יותר, כאשר בין היתר גם אוטודסק הפכה ללקוח. "החיבור איתם היה מדהים. זה תאגיד ענק עם 12 אלף עובדים מסביב לעולם ובכל זאת הקליק שהיה ב-DNA מול חברה קטנה היה כל כך טוב ובריא", הוא אומר ואכן אחרי חצי שנה של עבודה משותפת הגיעה הצעת הרכישה.

"באוקטובר 2013 הם רכשו בעצם את הצוות, זה בדיוק מה שהם חיפשו, לתת מענה ולתרום ליכולות של אוטודסק שפיתחה באותו זמן את אוטוקאד למובייל ואז גם הייתה גם הכניסה לעולם הענן. הכניסו את החברה שלנו ופיצלו אותנו על שני מוצרים, הראשון זה האוטוקאד מובייל והשני זה מוצר שיתופי לעולם העיצוב ועולם הבנייה (construction)".

וינטר נכנס כמנהל פיתוח של קבוצה קטנה ואחרי שנתיים וחצי היה שינוי ארגוני והוא מונה למנהל קבוצת מוצר לניהול פרוייקטי בנייה, שזה מוצר שמפותח על ידי צוותים מסביב לעולם. ב-2017 וינטר מונה למנכ"ל הסייט בישראל. "ראיתי שהדינמיקה במרכז הפיתוח זה משהו שהיה לי המון פאשן אליו, הרגשתי שזה יותר ממקום עבודה, רציתי ליצור תרבות ארגונית של מקום שפשוט כיף להגיע אליו בבוקר, זה מאוד קל להגיד אבל מאוד קשה לעשות", הוא מספר.

המינוי למנכ"ל

מאז הכניסה לאוטודסק וינטר היה מאוד פעיל ברמת הסייט, הוא מספר. "יש את העניין של Walk the Talk, אני באמת פועל לפי העקרונות שאני מאמין בהם וממש כחלק מהתפקיד שלי לקחתי על עצמי גם אספקטים ברמת מרכז הפיתוח בישראל עד שנכנסתי למנהל הסייט ואמרתי לו שאלה הדברים החשובים לי, ושאני מאוד רוצה לקחת את זה קדימה והוא שיחרר ונתן לי את החופש לרוץ עם זה. הוא זיהה כמה פאשן יש לי ונתן לי את ההזדמנות".

ההבדל בין ניהול הסייט לבין ניהול המוצר הוא של יום ולילה, אומר וינטר. "ניהול מוצר זה המקצועי שלי, אני יודע לבנות מוצר, לבנות צוותים ולגרום לזה לעבוד. ניהול מרכז הפיתוח זה ניהול יותר רך, לקבל החלטות כמו איך אנחנו תוקפים את הקורונה, מה האסטרטגיה שלנו, גיוס העובדים הכי טובים, איך אנחנו יוצרים את חוויית הגיוס הכי משמעותית, מה האסטרטגיה שלנו בשימור אנשים, להגדיר את הדנ"א של האנשים שאנחנו מחפשים, איזה אירועים אנחנו עושים, מה הברנד שחשוב לנו לבנות כאוטודסק תל אביב ויש בתהליכים האלה גם הרבה השפעה על הביזנס", הוא אומר.

היום וינטר הוא בן 35, לא ילד אבל בהחלט צעיר גם יחסית למנהלים בהייטק. "כן, התקדמתי מהר. לפני שנתיים תפסתי את עצמי וחשבתי איפה הייתי לפני עשר שנים ואיפה אני היום והאם ציפית שאהיה פה היום, והתשובה היא לא. לא ציפיתי. יש לזה גם את האתגרים, המקבילים שלי בעולם הם מבוגרים יותר שהיו אומרים 'מי זה הילד הזה שבא ומערבל פה את העניינים'. בהתחלה נרתעתי מזה כי תהיתי איזה ערך אני יכול להביא לאנשים שמבוגרים ממני ומהר מאוד הבנתי שזה עניין של תפיסה. היו לאורך הדרך מקרים של אנשים שלא קיבלו את זה אבל אני דווקא חושב שזה ייתרון. אני יכול לגשר בין הדורות, לתווך ולהבין את הצרכים והרצונות ולחבר בין החבר'ה בסייט לבין העשייה הגדולה יותר".