אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנזקי הקורונה: עוד 147 מיליארד שקל שוכבים ללא תשואה צילום: שאטרסטוק

ניתוח כלכליסט

מנזקי הקורונה: עוד 147 מיליארד שקל שוכבים ללא תשואה

ההזרמות הממשלתיות והירידה הניכרת בהוצאות ניפחו את היקף פיקדונות הציבור בשני הבנקים הגדולים לאומי והפועלים. במקביל פחת הצורך בהלוואות למשקי בית, וחל זינוק באשראי העסקי לגורמים בענף הנדל"ן

14.03.2021, 06:49 | עירית אבישר

הדו"חות הכספיים שפרסמו בשבוע שעבר שני הבנקים הגדולים, הפועלים ו לאומי, מראים כי בעוד משבר הקורונה פגע בעיקר באוכלוסיות חלשות יותר, שייקח להן גם יותר זמן להתאושש מהמשבר, חלקים רחבים בציבור רק הגדילו את היקפי הנזילות שלהם בחסות ההזרמות הממשלתיות והירידה בצריכה.

קראו עוד בכלכליסט

מהדו"חות עולה כי היקף פיקדונות הציבור זינק אשתקד ב־20% לסכום של 882 מיליארד שקל, ובמספרים אבסולוטיים היקף כספי הציבור בפיקדונות בשני הבנקים הגדולים גדל ב־147 מיליארד שקל. לשם השוואה בשנתיים שקדמו לכך הצמיחה השנתית בפיקדונות עמדה על כ־3%, שהם עלייה של כ־20-10 מיליארד שקל בשנה.

בשנה נורמלית פיקדונות הבנקים צומחים בשיעור פחות או יותר דומה לקצב צמיחת תיק האשראי של הבנקים, אלא שב־2020 היקף הפיקדונות בפועלים ולאומי זינק כאמור ב־147 מיליארד שקל, ואילו תיק האשראי שלהם גדל בכ־22 מיליארד שקל בלבד. בבחינת מגזרי הפעילות רואים שהצמיחה בפיקדונות חוצה מגזרים: במשקי הבית, בעסקים הגדולים ואפילו בעסקים הקטנים נרשם גידול חד בשנה החולפת. "המספרים שראינו השנה חריגים ביותר, ונראים כמו סוג של התנפחות. הרי אי אפשר לצמוח במקביל באשראי באותם היקפים, ואין מספיק שימושים לעודפי הנזילות הזו", אומר בכיר במערכת הבנקאית. "אולם זו אינה תופעה שמייחדת רק את ישראל, והיא קיימת במדינות רבות נוספות בעקבות משבר הקורונה".

המגמה הזו החלה עם פרוץ המשבר. הטריגר לעליית היקף הפיקדונות היה המפולת בשוקי ההון. הציבור נבהל מהירידות החדות בבורסות ומיהר למשוך את כספיו, בעיקר מקרנות הנאמנות, שבהן בתוך מספר שבועות נפדו 50 מיליארד שקל. מאז אמנם השווקים התאוששו, אבל הציבור לא מיהר לחזור בהמוניו לבורסה, והעדיף להמשיך ולהתבצר במזומן.

בהמשך נכנס גם הסיוע הממשלתי, שנתן דחיפה למגמה. תשלום דמי אבטלה לעובדים בחל"ת, מענקים, הזרמות של בנק ישראל לשווקים הפיננסיים — כל אלה הציפו את השוק בנזילות וגרמו בצורה ישירה ועקיפה לעליית היקף הפיקדונות.

מלבד זאת אפיקי הצריכה וההוצאה הצטמצמו מאוד ב־2020, עם סגירת פעילותם של תחומי פעילות רבים כמו תיירות ובידור, דבר שהותיר עודפים בחשבונות הבנק של מי שהכנסתם לא נפגעה במשבר. מגמה זו אפיינה את תקופת המשבר מתחילתו עד סוף 2020, וברבעון הרביעי לבדו נרשמה עלייה של 40 מיליארד שקל בהיקף פיקדונות הציבור בפועלים ולאומי יחד.

העלייה החדה בפיקדונות נחשבת ללא בריאה. החשש הוא שכאשר עודפי נזילות כאלה שוכבים זמן רב ללא תשואה, הם בסוף ימצאו את דרכם למקומות אחרים כמו שוק הדיור או השווקים הפיננסיים, ויגדילו מאוד את הסיכוי להתפתחות בועות בשווקים אלה. עם זאת, ההערכות במערכת הבנקאית הן שאם אכן המשק ימשיך בתהליך היציאה ממשבר הקורונה, והסיוע הממשלתי ייפסק, נראה השנה את העודפים הללו נספגים בהדרגה הן לתוך עולם הצריכה והן לשוקי ההון.

ירידה בביקוש להלוואות

 

תמונת הראי של הזינוק בפיקדונות היא הירידה באשראי הצרכני, כלומר בהלוואות למשקי בית, שכן עם עודפי נזילות כאלה הביקוש להלוואות יורד. בבנק לאומי ירד האשראי הצרכני ב־7.3%, ובבנק הפועלים, בעל נתח השוק הגדול ביותר, הירידה היתה אף יותר חדה, 10.4%. בסך הכל האשראי הצרכני בשני הבנקים הגדולים, החולשים על 60% מהשוק, עמד על 62.6 מיליארד שקל, המשקפים ירידה של 6.3 מיליארד שקל ב־2020.

שני הבנקים הגדולים הורידו רגל מהגז בכל הקשור לאשראי צרכני כבר לפני כמה שנים, בעקבות העלייה ברמת הסיכון והגברת התחרות בתחום, אולם הירידה הזו הואצה בשנת המשבר. בסך הכל בתוך שלוש שנים התכווץ תיק האשראי הצרכני שלהם ביותר מ־12 מיליארד שקל. אלא שבשני הבנקים מציינים כי הם מזהים ניצנים של שינוי במגמה, והתחלה של עלייה בביקושים, שהחלה ברבעון האחרון של 2020, כך שקיים סיכוי טוב שהשנה המגמה תתהפך והם יחזרו לצמוח בתחום זה.

גאות בתיק הנדל"ן

 

מאפיין נוסף של 2020 היתה צמיחה בתחום המשכנתאות, שכאילו לא שמע על משבר הקורונה. 2020 היתה שנת שיא בפעילות: בבנק לאומי צמח התיק ב־7% לסכום של כ־90 מיליארד שקל, ובבנק הפועלים נרשמה צמיחה דו־ספרתית של כ־10%, כך שהוא ככל הנראה גם הגדיל את נתח השוק שלו אשתקד, והוא התקרב למשכנתאות בהיקף של 100 מיליארד שקל.

מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן ומנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר, צילום: אורן דאי, גדי דגון מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן ומנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר | צילום: אורן דאי, גדי דגון מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן ומנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר, צילום: אורן דאי, גדי דגון

הגאות בשוק המשכנתאות היא רק מאפיין אחד של הגאות בשוק הנדל"ן. הקורונה אמנם הובילה למעבר לעבודה מהבית והותירה משרדים ריקים וחיזקה את המסחר באונליין על חשבון החנויות הפיזיות, אך כל זה לא הצליח להעיב על צמיחה המואצת בשוק הנדל"ן, גם בנדל"ן המניב. ואכן, האשראי בשוק זה היווה מנוע צמיחה מרכזי בתיק האשראי העסקי של שני הבנקים הגדולים. לאומי והפועלים הציגו צמיחה דו־ספרתית בחשיפה לאשראי העסקי בישראל בתחום זה: בלאומי החשיפה גדלה בכ־15% ובפועלים בכ־14%. גם ב־2019 הציגו שני הבנקים צמיחה נאה בתחום זה, אך מתונה יותר של 11%-9%. החשיפה לתחום הנדל"ן, הכוללת גם מכשירים נגזרים, ערבויות וכדומה, הגיעה בבנק הפועלים ל־105 מיליארד שקל אשתקד ול־96 מיליארד שקל בלאומי.

"הנדל"ן הוא מנוע צמיחה במשק הישראלי, ומשבר הקורונה לא עצר כמעט פרויקטים שכבר היו בתהליך בנייה, אלא אולי השפיע רק על מי שהיה לפני ביצוע עסקה, וביקש לחכות קצת. הנדל"ן עובד לטווח ארוך, ולא מתרומם או נופל בשנה מסוימת", אמר גורם במערכת הבנקאית. "בנוסף ראינו בשנה שעברה קרקעות של מחיר למשתכן שמתגבשות לפרויקטים של בנייה, ולכן אותם פרויקטים היו צריכים אשראי למימון הפרויקט, מה שנתן גם כן רוח גבית לצמיחת האשראי בתחום".

מה שסייע לבנקים לצמוח בתחום הנדל"ן אשתקד היה הקלה שנתן בנק ישראל בתחילת המשבר: הוא איפשר לבנקים להגדיל את החשיפה לענפי הנדל"ן והתשתיות מ־22% מתיק האשראי שלהם ל־24% לתקופה של שנתיים. בבנקים הגדולים ציינו כי הקלה זו לא השפיעה דרמטית על הצמיחה, שכן היו להם דרכים לצמוח תחת המגבלה הקודמת כמו מכירת הלוואות והכנסת שותפים בעסקת המימון. עם זאת, היא הקלה תהליכים בירוקרטיים והאיצה את תהליך מתן האשראי.

לקראת סוף השנה הרחיב בנק ישראל את ההקלה, וקבע כי הוא מעלה את הרף ל־26% מהתיק לתקופה של חמש שנים. ההקלה הזו רלבנטית בעיקר לשני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, שהיקף החשיפה שלהם לענפים אלה עומד לפי הערכות על כ־20%. לכן בהחלט ייתכן שנראה את הצמיחה המואצת בתחום נמשכת גם השנה, מה שיקשה על המתחרים הרבים מתוך המערכת הבנקאית ומחוצה לה שצמחו בשנים האחרונות בתחום המימון לנדל"ן.

הזדמנות לקיצוצים בבנקים

 

רווחי הבנקים אמנם צנחו ב־2020 - רווחי בנק לאומי צנחו ב־40% לסכום של 2.2 מיליארד שקל, ובבנק הפועלים הרווחים מפעילות שוטפת (ללא הפרשות הקשורים לחקירה בארה"ב) צנחו ב־21% גם כן לסכום של 2.2 מיליארד שקל - אלא שהירידה ברווח נבעה בעיקר מהפרשות חשבונאיות להפסדי אשראי.

שני הבנקים הפרישו ביחד 4.5 מיליארד שקל, לעומת 1.9 מיליארד שקל בשנת 2019. אלא שההפרשות הללו לא נבעו מגל של כשלים בפירעונות, אלא נועדו להכין לבנקים עודפי הון לתרחיש של גל פשיטות רגל בעקבות משבר הקורונה. חשש לתרחיש שכזה נבע מכך מהקפאת ההלוואות במשבר הקורונה, שהגיעה ל־160 מיליארד שקל.

אמנם המשבר עדיין לא מאחורינו, ויהיו עסקים ולווים שייפלו, אך ככל הנראה ההיקף יהיה נמוך מתרחיש האימים ממנו חששו בתחילת המשבר. העדויות לכך הן שבבנק הפועלים 75% מהלוואות המוקפאות חזרו להיפרע, והיקף ההלוואות שבדחייה עומד נכון לסוף ינואר על 11.2 מיליארד שקל; ובלאומי כ־80% מההלוואות המוקפאות חזרו להיפרע, והיקף ההלוואות המוקפאות נכון לסוף ינואר עומד על 7.6 מיליארד שקל. כך שקיים תרחיש יותר מסביר שחלק מאותן הפרשות גדולות שבוצעו אשתקד יוחזרו כריקברי (חוב בעייתי שהופרש, אך נפרע), אולי אפילו עוד השנה.

מנגד, הבנקים ניצלו את המשבר להאיץ תוכניות התייעלות. מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר הודיע בשנה שעברה על תוכנית התייעלות לשלוש שנים לפרישת 900 עובדים. אולם בעקבות המשבר התוכנית הואצה, ובשנת 2020 ירד מספר העובדים בקבוצה בארץ ב־350 ל־8,400 עובדים. במקביל בוצע מהלך נרחב של סגירת סניפים, כאשר הבנק מיזג אשתקד 26 סניפים. בבנק לאומי הצליח המנכ"ל חנן פרידמן לקצץ אשתקד 430 משרות, בלי שהיתה לבנק תוכנית פעילה לפרישה מוקדמת של עובדים. הקיצוץ החד נעשה בעקבות פיטורי 150 עובדים זמניים, קיצוץ במשרות של עובדי מיקור חוץ ופעולות נוספות. בסך הכל ירדו 780 משרות בשני הבנקים הגדולים, ומגמה זו תימשך כנראה גם ב־2021. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות