אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מערכת החינוך הישראלית תקועה עם מיומנויות מהמאה ה-20 צילום: עיריית תל אביב-יפו

דו"ח המבקר

מערכת החינוך הישראלית תקועה עם מיומנויות מהמאה ה-20

לפי דו"ח המבקר, למרות השינויים בשוק העבודה, מיומנויות המאה ה-21 לא שולבו ברוב תוכניות הלימודים, כולל במתמטיקה ובמדעים, וכמעט לא שולבו בבחינות הבגרות. למשרד החינוך אין תוכנית אסטרטגית להקניית המיומנויות ורפורמת הלמידה לא הביאה לשיפור

15.03.2021, 14:29 | שחר אילן

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן גילה כשלים וליקויים קשים בתהליך שילוב מיומנויות המאה ה-21 במערכת הלימודים. המיומנויות דוגמת יצירתיות וחדשנות, פתרון בעיות ושיתוף פעולה לא שולבו כמעט בבחינות הבגרות וכן ברוב תוכניות הלימודים.

השפעת רפורמת הלמידה המשמעותית לא היתה רבה וריבוי בחינות הבגרות מקשה להקנות מיומנויות שאינן ידע.

דו"ח המבקר: "המחסור בעובדים מיומנים בהייטק - איום אסטרטגי על המשק"

קראו עוד בכלכליסט

מדובר בדוח שהוא חלק מבדיקה מקיפה על מוכנות ישראל לשוק העבודה העתידי. הרקע לדו"ח המבקר היא הערכת ה-OECD ששוק העבודה העולמי עומד בפני שינוים דרמטיים וכי כחצי משהמשרות עומדות בפני שינוי משמעותי.

בסיכון גדול במיוחד נמצאות משרות הדורשות השכלה בסיסית בלבד. בישראל ההערכה היא ש-600 אלף עובדים מועסקים במשרות ברמת סיכון גבוהה ו-2.1 מיליון עובדים, שהם 54%, מועסקים במשרות ברמת סיכון בינונית בדומה לממוצע ה-OECD.

מתניהו אנגלמן מבקר המדינה , צילום: באדיבות מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מבקר המדינה | צילום: באדיבות מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מבקר המדינה , צילום: באדיבות מבקר המדינה

היכולת להכשיר תלמידים למשרות החדשות תלויה במידה רבה בהקניית הכישורים הנחשבים למיומנויות המאה ה-21 וביניהם: ניהול מידע, חשיבה ביקורתית, יצירתיות וחדשנות, יכולת פתרון בעיות, שיתוף פעולה, תקשורת, כישורים דיגיטליים, הכוונה עצמית, למידה לאורך החיים ועוד. המשותף לרוב ממיומנויות האלו הוא שבינתיים הן אינן בנות החלפה במחשוב.

ברור שמערכת החינוך בישראל מפגרת בהקניית המיומנויות. ישראל דורגה במבחני PISA האחרונים, הבודקים מיומנויות חשיבה ויצירתיות במקומות 29-33 מבין 37 מדינות ה-OECD. שיעור התלמידים המתקשים בישראל בכל תחום משלושת תחומי האוריינות הנבדקים במבחנים היה גבוה במידה ניכרת לעומת השיעור הממוצע ב-OECD שעומד על 11%-8%.

הניסיון הבולט ביותר של המשרד להתאמת מערכת החינוך לשוק העבודה העתידי ולהקניית מיומנויות המאה ה-21 הוא רפורמת הלמידה המשמעותית שהנהיג שר החינוך שי פירון. אבל פירון נשאר בתפקיד שנתיים ואחריו לא נשאר מי שיקדם את הרפורמה. מחליפו נפתלי בנט העדיף להתמקד בטיפוח המצוינות במתמטיקה ומדעים.

הציון הממוצע של ישראל במבחני פיזה לעומת ציון ה-OECD הממוצע הציון הממוצע של ישראל במבחני פיזה לעומת ציון ה-OECD הממוצע הציון הממוצע של ישראל במבחני פיזה לעומת ציון ה-OECD הממוצע

מחקר הערכה של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) גילה ש"לא נמצאו ראיות לשיפור כולל במרבית ממדי התוצאה של הלמידה המשמעותית בכל הנוגע לרלוונטיות הלימודים וערכם ללומד, מעורבות התלמיד בלימודים, הפעלת אסטרטגיות למידה ועוד".

כמחצית מבעלי התפקידים בחינוך העל-יסודי סבורים ש"השפעת הרפורמה על קידום הקניית מיומנויות המאה ה-21 לתלמידי החינוך העל-יסודי לא הייתה רבה".

כיתה בקורונה, צילום: רויטרס כיתה בקורונה | צילום: רויטרס כיתה בקורונה, צילום: רויטרס

המבקר מגלה שלמרות החשיבות העצומה של הנושא למשרד, אין מסמך אסטרטגי מוסכם הקובע מהן המיומנויות הדרושות ומה הדרך להקנות אותן. רק במרץ 2020 גיבש המשרד מתווה של "דמות הבוגר", אך זה טרם אושר ולא ידוע מתי יוטמע.

בינתיים, מיומנויות המאה ה-21 לא הוטמעו לפחות ב-42 מתוך 82 תוכניות הלימודים בחטיבות הביניים והתיכונים, כלומר 51% מהתוכניות, סביר שהן לא הוטמעו גם בחלק מהנוספות. הסיבה שהמבקר בטוח שהן לא הוטמעו בתוכניות האלה היא שהן הוחלו לפני 2010. בין התוכניות המיושנות, כמעט כל התוכניות החשובות לענייני מדעים: מתמטיקה 4 ו-5 יחידות, פיסיקה, כימיה וביולוגיה.

דוגמאות למספר הבחינות החיצוניות שבהם נדרשים תלמידים להיבחן ברחבי העולם דוגמאות למספר הבחינות החיצוניות שבהם נדרשים תלמידים להיבחן ברחבי העולם דוגמאות למספר הבחינות החיצוניות שבהם נדרשים תלמידים להיבחן ברחבי העולם

המבקר קובע שגם "בחינות הבגרות בכתב בישראל (המהוות כיום כ-49% מהציון הסופי) כמעט שאינן מתייחסות למיומנויות המאה ה-21 ואינן בוחנות אותן" . נעשה שימו מועט בשאלות חשיבה, וגם בהן התלמידים איינם מצליחים.

ריבוי הבחינות מייצר מערכת המקשה על בתי הספר להשקיע בהקניית המיומנויות הנדרשות לתלמידים ולתת להן עדיפות. בישראל נדרשים התלמידים לעומד ב-10-11 בחינות לעומת 5 בשוויץ 4 בפינלנד ו-3 באוסטריה. 69% מהמנהלים ציינו כי עומס הבגרויות שבהן נבחנים התלמידים פוגע במידה רבה או רבה מאוד ביכולת להקנות להם את המיומנויות. המבקר ממליץ "לבצע בחינה מחודשת של עומס בחינות הבגרות והמתכונת שלהן".

הדו"ח מציין שבמדינות מובילות בעולם בתחום החינוך יש מועצת חינוך לאומית אבל בישראל התעלמו מהמלצת ועדת דברת להקים מועצה כזו. עובדה זו "הקשתה מאוד על גיבוש מדיניות מסכמת לביצוע שינוי עמוק במערכת החינוך והתאמתה לשוק העבודה המשתנה". המבקר ממליץ לשוב ולשקול הקמת מועצה לאומית לחינוך.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה, "המשרד מקדם תוכנית אסטרטגית שממקדת את העבודה בבתי הספר בטיפוח של מיומנויות המאה ה-21, הכוללות בין היתר אוריינות דיגיטלית, אוריינות מידע וכן אוריינות לשונית, מתמטית ומדעית. בנוסף, הוא פועל לקדם חשיבה ביקורתית ויצירתית. המשרד גם יישם השנה את תוכנית "הכיתה הדיגיטלית" בהיקף של 1.2 מיליארד שקל. במסגרת תקציב זה נרכשו 150,000 מחשבים ניידים, שחולקו לתלמידים שידם אינה משגת ושודרגו התשתיות הטכנולוגיות ב-4,600 מוסדות חינוך.

"הטכנולוגיות החדשניות לצד קידום התוכנית האסטרטגית לטיפוח מיומנויות המאה ה-21 יניחו תשתיות איתנות להכשרתם והשתלבותם של בוגרי מערכת החינוך בשוק העבודה המשתנה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות