לימודי קיימות באוניברסיטת רייכמן – צו השעה

משבר האקלים ילווה אותנו בעשורים הקרובים, וללא פעולה מהירה הוא יגבה מאיתנו מחיר גבוה, ואולי אף בלתי נסבל, שיתבטא באי-יציבות גיאופוליטית, והגירה מסיבית מאזורים רבים, מלווה בהקצנה ובטרור.

ראשי מדינות, אנשי האו"ם, מדענים בכירים ואנשי עסקים - מג'ו ביידן ועמנואל מקרון ועד וורן באפט וביל גייטס - מאוחדים בדעה שזו שעת מבחן לאנושות, ושהעולם שבו יחיו הדורות הבאים תלוי במידה רבה בפעולות שתינקטנה כעת. אפילו תוצאת הבחירות האחרונות בארה"ב מעידות על תפנית דרמטית והזדמנות עצומה לשינוי ול"מהפך ירוק" שיאפשר את צמצום נזקיו של משבר האקלים והערכות לקראת הבאות. מדינות רבות בעולם הבינו את הצורך, ובונות לכלכלה שלהן אסטרטגיית יציאה מהפגיעה עקב מגפת הקורונה. אסטרטגיות אלה מתבססות בין היתר על תפיסת הקיימות, תוך הסתכלות על ההשפעות הסביבתיות והחברתיות של משקי האנרגיה, התעשייה והחקלאות שלהן ורצון לקדם מטרות שיתמודדו עם משבר האקלים.

חדשנות בקיימות (Sustainability Innovation) היא מנוע רב עוצמה לפיתוח כלכלי. זוהי תקופה מרתקת ושופעת הזדמנויות. השקעות הון עצומות כבר עושות את דרכן לתחומים השונים - הן בהשקעות ממשלתיות והן של חברות ענק מהמגזר הפרטי. זאת, תוך רתימתן של פריצות הדרך הטכנולוגיות בתחומים של AI, רובוטיקה, חישה מרחוק ו-Big Data למציאת פתרונות בתחומים של אנרגיות מתחדשות, תחבורה חכמה, ערים חכמות, חקלאות מקיימת, וכלכלה מעגלית המנצלת את חומרי הגלם בצורה מיטבית, חסכונית וטובה לסביבה.

פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן וחוקר בעל שם בינלאומי מסביר: "לימודי קיימות הם צו השעה, כדי להכשיר את כוח האדם המקצועי שיוביל את השינויים הנדרשים במדינה שלנו. ישראל נמצאת באזור פגיע ביותר לשינויי אקלים שאת תוצאותיהם נראה בעשורים הבאים, ואסור לאבד זמן יקר. בית הספר לקיימות מציע לסטודנטים תכנית לימודים מגוונת ועשירה, עם היבטים מעשיים ושפע הזדמנויות לתעסוקה במשק הישראלי והגלובלי, כמו גם ללימודי המשך לתארים מתקדמים בארץ ובחו"ל.

מה לומדים בתואר בקיימות?

לימודי קיימות מתבססים על קורסים במגוון עשיר של תחומי תוכן: מדעי כדור הארץ, אקולוגיה, אנרגיה ומים, תכנון ורגולציה, כלכלה ומשפט. במוקד התואר נמצא הצורך להבין את הקשרים בין המערכות השונות ובין הממשקים של החברה האנושית עם הסביבה הטבעית, תוך חיפוש פתרונות יצירתיים ומקוריים לבעיות שנוצרו. הלימודים מרתקים ומקנים לסטודנטים כישורים ויכולות מעשיות, תוך התבססות על טכנולוגיות מידע וניתוח נתוני אמת מישראל ומהעולם. בנוסף לקורסים האקדמיים, מציע בית הספר לקיימות לסטודנטים שלו מגוון סדנאות מקצועיות מתקדמות ותכניות התמחות בעיריות, בחברות עסקיות ובארגוני המגזר השלישי.

בית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן שם דגש על המפגש בין יזמות לקיימות. במסגרת זו, בשנת הלימודים השלישית משתתפים הסטודנטים בפרויקט יישומי, הכולל עבודת גמר מעשית: הקמת מיזם עצמאי, כתיבת נייר מדיניות או פיתוח אפליקציות. הרעיון הוא לתת לסטודנטים את היכולת לבחור בשילוב הנכון להם בין פיתוח עסקי לקיום ושמירה על איכות החיים של כולנו.

לימודי הקיימות נלמדים במסגרת תואר ראשון דו-חוגי בשילוב ממשל או כלכלה, והדבר מעניק יתרון מובהק לבוגרי בית הספר עם השתלבותם בשוק התעסוקה. "הבוגרים שלנו מתברגים בתפקידים משמעותיים בתחום. חלקם פנו לתחום היזמות הירוקה והקימו חברות סטארט-אפ, השתלבו בתעשיית האנרגיה המתחדשת (אנרגיה סולארית) ובסטארט-אפים העוסקים בקלינטק, ואחרים השתלבו בחברות ייעוץ גדולות במשק, בעיריות ובארגוני החברה האזרחית, בכנסת ובמשרדי הממשלה".

"כל הנושאים החמים ביותר בתחום, עליהם אנחנו שומעים בתקשורת, נלמדים אצלנו, מה שהופך את התואר לאקטואלי ורלוונטי לכל אחת ואחד מאיתנו. התואר מספק הבנה של משבר האקלים ומה צריך להיעשות כדי להיערך לקראתו, תוך מינוף ההזדמנויות בחדשנות וביזמות ירוקה", אומר פרופ' יאיר.

בוגרי קיימות בלב התעשייה, היזמות והעשייה:

"לימודי קיימות הם הרבה מעבר לתואר אקדמי. מדובר בתפיסת עולם שמשנה אותך ומלווה אותך בחייך האישיים והמקצועיים" ,אומר אור בוקובזה, בוגר התואר הדו-חוגי בקיימות וממשל. בוקובזה הוא יזם סביבתי שהקים יחד עם שותפים את Venn המציעה פתרון שכונתי וקהילתי שמאפשר לאזן את החיים האורבניים עם חיי קהילה אמיתיים, צמיחה אישית ומעורבות חברתית. "בתואר בקיימות מצאתי את החדשנות והקדמה שחיפשתי באקדמיה וכן את השילוב המדויק של אנשים, השכלה והזדמנויות. מעבר לאיכות המרצים והיוקרה האקדמית, חיפשתי גם את הרוח שתטפח ותפתח את הניצוץ היזמי לבנות חזון משמעותי, ולהפוך אותו למציאות קיימת".

בוגר נוסף שהשתלב בלב התעשייה עם סיום הלימודים הוא דניאל רענני, בוגר התואר הדו-חוגי בקיימות וכלכלה. רענני עובד היום כמנהל השיווק בחברת Chakratec, העוסקת בפיתוח טכנולוגיה ירוקה וחסכונית לאגירת אנרגיה להטענת רכבים חשמליים. "כשנרשמתי ללימודים חיפשתי להתמקצע בתחום שיש לו ערך מוסף והשפעה חיובית על העולם. מעבר לרשת הביטחון ולאופציות הרבות שנפתחו לי עם סיום הלימודים, אני מאמין שהשילוב של התואר הזה הוא שילוב מנצח בין שני הכוחות שמניעים את העולם שלנו – משאבי הטבע והכוחות הכלכליים."

"התואר בקיימות הוא גן עדן למי שמחפש ליזום ולהשפיע לטובה על כדור הארץ שלנו", מוסיף רענני. "מעבר לתכניות היזמות שלקחתי בהן חלק וניהלתי עוד במהלך הלימודים, כשנה לאחר סיום הלימודים חזרתי לבית הספר, ועבדתי כמנהל פרויקטים בפרויקט ערים חכמות. בית הספר לקיימות פיתח את המדד הראשון בישראל להערכה ומדידה של ערים חכמות ומקיימות בישראל, בהתבססות על יעדי הפיתוח של האו"ם, ובפרויקט מדדנו ודירגנו את כל הרשויות הגדולות בארץ על פי קריטריונים שונים."

אבל לא חייבים לסיים את התואר בשביל להשתלב בתעשייה. עדי סלע, בוגרת התואר הדו-חוגי בקיימות ובממשל, הקימה כבר במהלך הלימודים יחד עם חבריה למסלול את מיזם "גאיה פתרונות אקולוגיים" שעוסק בשימוש בפטריות מיוחדות לייצור חומרי בנייה. כיום עדי עובדת בחברת קלאריטר, העוסקת בפתרונות סביבתיים לשפכים ולמים.

"רק כשהגעתי לאוניברסיטת רייכמן הבנתי כמה עולם היזמות ועולם הסביבה מתחברים זה לזה. להיות בעלת חברה בגיל כל כך צעיר זה לא מובן מאליו, ואני נותנת את כל הקרדיט לבית הספר לקיימות. החיבור בין קיימות, יזמות ועסקים זה משהו שהרווחתי באוניברסיטת רייכמן במהלך הלימודים ואני מאוד שמחה שלמדתי במסלול הזה – כך צברתי ניסיון עוד במהלך התואר, ועם סיומו הגעתי למשרה שלי".

לפרטים נוספים לחצו כאן >>