תעסוקה: מילת המפתח בעת החדשה

 מוגש מטעם Dun's 100

המונח תעסוקה קיבל בשנה האחרונה משמעות רבה. גם עתה, כשחלקים משמעותיים מהאוכלוסייה שבים אט אט לשגרה ובהם עובדים שהוצאו לחל"ת, ילדי הגן הרכים ששבים להיפגש עם הגננת אחרי תקופה ארוכה מידי בבית ותלמידי התיכון שחוסר המעש שלהם יעלה לנו ביוקר בעתיד הקרוב. כך גם אוכלוסיית הגיל השלישי שמצאה עצמה מבודדת מרצון מכל העולם החיצון.

אחד הדברים הנוראים לכל חברה הנו חוסר המעש, זה שמביא אתו את הקושי בפרנסה והשעמום! מנהל התכנון כנראה הקדים את זמנו בהגדירו את הייעוד תעסוקה כאחד מעמודי התווך של בינוי הערים בעידן המבא"ת (מבנה אחיד לתכניות).

בעבר מקובל היה שייעוד תעסוקה, מגלם בתוכו מגדלי משרדים שנוגעים בשחקים, עטויים כיפות זכוכית ואלפי אנשים שבאים מידי בוקר, מחתימים שעון ועם רדת החשיכה , יוצאים ממרתפי החנייה העצומים וחוזרים לערי השינה . היום כבר מבינים שעירוב השימושים כבר כאן ואפשר לגור, לעבוד ולקנות באותו אזור, הבנו גם שאיכות החיים שלנו נגזרת לא רק מגודל המדשאה לפני הבית אלא גם מהזמן שלנו על הכביש בדרך אל ומהבית.

הגיע הזמן לקחת את התערובת המרתקת הזו לשלב הבא. לקחת את המונח "תעסוקה" ולפתח אותו לשימושים עכשוויים, כאלו שפתאום הבחנו בהם בעידן הקורונה, שלפתע הפכו למאוד משמעותיים בשרשרת המזון שלנו.

מה היא תעסוקה ? היום כשחלקנו הגדול, בחלק גדול מהזמן גם עובדים מהבית האם לא הגיע הזמן להגדיר את ביתנו כמקום התעסוקה ? האם כשטחי שירות לתעסוקה אנחנו לא יכולים להגדיר את גני הילדים??

כי הרי זהו לגמרי שירות שתומך את התעסוקה, הרי מבלי שאצל רובנו הילדים במסגרות, אין תעסוקה!

ומהי תעסוקה במובן הרחב של המילה ?

דפנה אורבך בירן | צילום: יוסי צבקר

ברור שהמשרדים היו ועודם חלק ניכר מהתעסוקה, והם כאן בשביל להישאר. תחושת הקרב שאפפה אותנו בשנה האחרונה, והתחושה שמשרדים זה "OUT" כבר בדרך לעזוב אותנו, כולנו יצורים חברתיים שזקוקים לסביבה תומכת ומפרה, כזו שגורמת לנו שייכות וחיבור, ואת זה לא ניתן לייצר בעמדת עבודה בבית, יהא זה הבית המפנק ביותר. אבל יחד עם המשרדים, יש צורך במתן מענה ליצורי "תעסוקה" חדשים, תעשיות קלות, אחסנה, לוגיסטיקה בתי מלאכה וכל אותם שימושים נוצצים פחות שהקרבה אליהם התבררה כחשובה מאד למהלך חיים תקין.

כי מה עושים שיש "סגר" וצריך להמשיך בשגרת חיים כלשהי, ותעסוקת בני הבית מביאה אותנו "לסדר" ולשפץ ולבנות ולנקות ולעבור סדנאות בישול ויוגה ועוד כל מיני פעילויות ששמרנו לנו ל"פנסיה".

זה הזמן לפרוץ את מחסומי הפרשנות של התעסוקה, להפוך את כל אותם ייעודים מסוימים מאד כמו "תעשייה", "תעשייה עתירת ידע", "אחסנה" וכו לתעסוקה . כל שימוש שיהפוך אותנו לעסוקים מבורך.

בימים אלו אנו מתכננים מספר מתחמים שיועדו במקור למשרדים , מסחר ותעשייה עתירת ידע והם מתוכננים כאזורי תעסוקה בשימושים נרחבים יותר. רובם ככולם מתוכננים כמבנים גמישים שיתאימו למגוון שימושים בתעסוקה וימים יגידו מה יהיה השימוש העיקרי שבהם. העיקר להישאר עסוקים!

הכותבת היא מהנדסת דפנה אורבך בירן, מבעלות המשרד 'אורבך הלוי אדריכלים'