אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הבייס הדתי לאומי בשל לעידן שאחרי נתניהו צילום: נמרוד גליקמן

המצביע הישראלי

הבייס הדתי לאומי בשל לעידן שאחרי נתניהו

המפלגות הדתיות לאומיות מצליחות כמעט לשלש את כוחן ולהגיע ל־16 מנדטים בסקרים. הסיסמה "לא פרנסה, לא מעניין" מושכת לבנט מצביעים חילונים שהליכוד יתקשה לשתות בחזרה. "יש מוכנות להחלפת נתניהו אבל מי שרוצה את הקולות הללו צריך להיזהר בכבודו". המלחמה על הקולות בבחירות מועד ד' // כתבה שנייה בסדרה

15.03.2021, 10:13 | שחר אילן

בבחירות האלה הדתיים לאומיים חוזרים הביתה למפלגות המגזריות. אם במערכות בחירות קודמות 20% מהמצביעים הדתיים הלאומיים הצביעו לליכוד, הרי שבבחירות האלו היא צפויה לקבל רק כ־10%. לליכוד זה אומר אובדן של כ־3 מנדטים. הסיבה היא שלבוחר הדתי לאומי מוצעות שתי בחירות ברורות. אחת היא דתיות מתונה (יחסית) נוסח נפתלי בנט שחיה בכפיפה אחת עם חילונים. השנייה היא איחוד כל פלגי הציונות הדתית הקנאית שקורא לעצמו בציניות רבה "הציונות הדתית". סביר להניח שגם העובדה שרשימת הליכוד איבדה שני דתיים לאומיים מובהקים, ציפי חוטובלי וזאב אלקין, לא מועילה. על פי סקר "הקול הישראלי" של המכון הישראלי לדמוקרטיה – 6% מקולות הליכוד הולכים לימינה ו־4% לציונות הדתית.

קראו עוד בכלכליסט

המנהל המדעי של מכון מסקר ד"ר עדו ליברמן, איש מכללת הגליל המערבי, סבור שהנתונים מעידים ש"יש בציבור הדתי לאומי מוכנות לעידן שאחרי ביבי. הלבבות הוכשרו לכך שהוא לא יהיה ראש הממשלה במוקדם או במאוחר". לדבריו, נתניהו ספג בציבור הכיפות הסרוגות חבטות משני כיוונים. אחד הוא ש"זה שיש ראש ממשלה שיש נגדו תיקים כבדים לא עובר טוב בגרון. זה ציבור שבעיקרו ממלכתי". אתמול פרסם "כלכליסט" סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שגילה איך מצביעי הימין הממלכתי ברחו מהליכוד למפלגות אחרות. ליברמן מציין ש"נתניהו מקבל גם לא מעט חבטות מהכיוון הימני של המפה". הכוונה במקרה זה לביקורת בנושאים כמו פינוי חאן אל אחמר או ההימנעות מהחלת הריבונות.

ראש בית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר־אילן ומועמד מס' 15 בימינה, פרופ' אשר כהן, מעריך את מספר המנדטים של הציבור הדתי לאומי ב־14-12, אבל מכיוון שהגדרת הדתי לאומי היא עניין מאוד נזיל, יש מחלוקת. ליברמן מעריך את מספרם ב־16 מנדטים, אבל אומר שבשני הסיבובים האחרונים היתה ירידה באחוז ההצבעה ולכן בפועל היה מדובר רק ב־14. בימינה צפויה החזרה של תופעת ההצבעה החילונית והמסורתית למפלגה. זאת, כמו בבחירות 2013 שבהן הבית היהודי בראשות בנט ושקד קיבלה 12 מנדטים שלפחות חציים היו של חילונים ומסורתיים. בניגוד ל־2013, הפעם הייצוג החילוני ברשימה בולט יותר וכולל מלבד שקד גם את ראש מכינת תבור עמיחי שיקלי ואת איש מחאת השולמנים אביר קארה. כהן אומר ש"לדעתי עד חצי מהמצביעים ציונים דתיים. זו לא מפלגה דתית. יש חילונים ומסורתיים".

הסוקר מנחם לזר ממכון פאנלס פוליטיקס אומר שיש חילונים שמאמינים במותג בנט והולכים איתו מ־2013, ויש גם חילונים שהתרשמו מהדרך שבה הציע לטפל במשבר הקורונה וגם מהסיסמה הממלכתית של "לא פרנסה, לא מעניין". על פי נתוני "הקול הישראלי", מה שאין לבנט בכלל זה קולות שעברו מכחול לבן. נראה, אם כן, שמי ש"רק לא ביבי" עומד אצלו בסדר עדיפות ראשון לא הלך לבנט או שהלך אליו כשהוא עבר את ה־20 מנדטים ועזב כשגדעון סער הופיע.

במערכות בחירות קודמות ככל שהתקרבו הבחירות, נתניהו הצליח לשתות לבנט קולות רבים. השאלה האם זה יעבוד גם הפעם. "הוא כבר מנסה להביא את הקשית", אומר כהן, "אבל הפעם בנט לא מגיע מהמקום של 'רק ביבי' אלא מהאופוזיציה. הוא סותם את הקשית עם המטוש של העיסוק בקורונה".

אם יש דבר מפתיע, זה הכמות המאוד קטנה של קולות דתיים שתומכים בתקווה חדשה. לפי הסקר של ליברמן, מדובר ב־4.5% וזה היה בסוף פברואר, הרבה לפני שהתחילה ההתרסקות של סער. "סער הצטרף ל'רק לא ביבי', והציונים הדתיים לא אוהבים את השיח של מחאת בלפור", אומר כהן.

ליברמן אומר ש"סער הוא אדם ישר דרך שמעיד על עצמו שהוא שומר מסורת. לכאורה, הוא היה צריך להיות מושך להצבעה בציונות הדתית. אני מניח שבתוכנית האסטרטגית הוא בנה על 4-3 מנדטים מהציונות הדתית. הוא עושה מאמצים שיווקיים אדירים בציונות הדתית ולא מצליח משתי סיבות. האחת היא שיש שתי מפלגות יותר טבעיות. השנייה היא שאנשים מעדיפים את העמדה היותר מעומעמת של בנט בנושא ביבי". ליברמן, שהוא סוציולוג וחוקר הציונות הדתית, מסביר ש"יש מוכנות פסיכולוגית להחלפת ביבי, אבל בגדול זה ויתור על דמות אב ולכן אלה תהליכי אבל. מי שרוצה את הקולות צריך לדבר על הוויתור על אבי המחנה בצורה הרבה יותר מתונה ולהקפיד בכבודו". יש לסער עוד בעיה והיא שברור שהוא מקים ממשלה עם המרכז־שמאל.

לציונות הדתית (המגזר, לא המפלגה) יש מסורת של בזבוז קולות לימין. בסיבוב הראשון ימינה שלא עברה את אחוז החסימה בזבזה 140 אלף קולות וזהות של פייגלין עוד 120 אלף, כלומר רבע מיליון קולות שמספיקים ל־7 מנדטים. בסיבוב השני עוצמה יהודית של בן גביר בזבזה 85 אלף קולות. בסיבוב השלישי עוצמה יהודית הסתפקה בשריפת 20 אלף קולות.

הפעם נתניהו עשה כל מה שאפשר כדי למנוע את בזבוז הקולות והביא לאיחוד של כל פלגי הקיצוניות הדתית לאומית: האיחוד הלאומי של סמוטריץ', עוצמה יהודית של בן גביר ומפלגת נעם של ישיבת הר המור. אם הציונות הדתית עוברת, נתניהו הצליח למקסם את הקול הדתי לאומי הימני. אם לא, היא תבזבז כ־150 אלף קולות.

"סמוטריץ' יכול להיות התחיה", אומר פרשן הבחירות שמואל רוזנר, עורך אתר "המדד" ומתייחס לכישלון התחיה ב־1992 שאיפשר את הקמת ממשלת רבין והסכמי אוסלו. "אני לא אתפלא אם בסוף סמוטריץ' לא יעבור כי יהיו אנשים שיגידו שבסוף הם רוצים שהמגזר ייראה כמו בנט". רוזנר מזכיר שימינה נפלה בסיבוב הראשון בגלל פער של 1,600 קולות. גם כהן אומר שסמוטריץ' בטווח הסיכון. לדבריו, "זה שבן גביר במקום ריאלי לא מחליק טוב אצל כולם". ליברמן מסביר שהבעיה של סמוטריץ' היא שאין לו מאיפה לקחת קולות נוספים, כלומר אם הוא יאבד קולות לימינה או לליכוד, לא יהיה לו איך לפצות עליהם.

* * *

בין הצבעה אסטרטגית לאידיאולוגית

15% מהבוחרים מתלבטים: יכריעו מי יעבור

בערך 15% מהבוחרים, שהם שווי ערך ל־700 אלף קולות, אומרים בסקרים שהם עדיין מתלבטים למי יצביעו. מלבדם כ־50% מהמתכוונים להצביע למפלגה מסוימת עדיין אינם בטוחים, אבל למתלבטים אין אפילו החלטה זמנית. זה כולל בעיקר רבע ממצביעי כחול לבן בבחירות הקרובות שהם שווי ערך ל־300 אלף איש. לכאורה, מדובר במספרי ענק, ובכל זאת המומחים משוכנעים שזה לא מה שיגרום למהפך ביחסי הכוחות.

"כל בחירות יש לנו 14%-10% שאומרים שהם מתלבטים", אומר הסוקר מנחם לזר מפאנלס פוליטיקס. בבחירות הנוכחיות מדובר, לדבריו, בקצה העליון – סביב 14%. אבל הוא מסביר ש"המתלבטים הם רובם בתוך הגוש ושם מתלבטים בין הצבעה אסטרטגית למפלגה גדולה לבין הצבעה אידיאולוגית למפלגה קטנה".

הפרשן שמואל רוזנר, עורך אתר "המדד", מסכים שיש כ־15% מתלבטים שרובם יחליטו ממש סמוך להצבעה. אבל אומר ש"חלק גדול מהם מתלבטים בתוך הגוש, למשל בין העבודה למרצ". לדבריו, "כרגע לא נראה שתהיה להם השפעה דרמטית על מאזן הגושים אלא אם חלקם יחזקו את בנט". יש תחום אחד שבו לדברי רוזנר המתלבטים יכולים להשפיע דרמטית והוא האם יעבירו או לא את המפלגות שמתנדנדות מעל ומתחת לאחוז החסימה: הציונות הדתית, כחול לבן, מרצ ורע"ם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות