המירוץ לספאק: eToro תנפיק בשווי של 10 מיליארד דולר

חברת הפינטק eToro שפיתחה פלטפורמה לניהול השקעות עבור משקיעים פרטיים, בדרך להנפקה בנאסד”ק לפי שווי של 10 מיליארד דולר באמצעות SPAC, כך נודע ל”כלכליסט”. ההנפקה צפויה לצאת לדרך על פי הערכות בשבועות הקרובים.

איטורו, שהוקמה על ידי האחים יוני ורונן אסיא, רשמה בשנה האחרונה קפיצה משמעותית בהכנסותיה וברווחיותה ועל פי הערכות מכניסה מאות מיליוני דולרים רבים בכל שנה ורושמת רווחיות גבוהה ורשמה תוספת של 5 מיליון משתשים רק ב־2020. רבים מתייחסים אליה כאל אפליקציית המחסר האמריקאית רובינהוד. בעבר היו הערכות שהחברה תנפיק לפי שווי של כ־5 מיליארד דולר אך בחודשים האחרונים הפעילות של החברה עלתה משמעותית ולכן השווי הצפוי לחברה גדל אף הוא. אם תושלם בהצלחה ההנפקה של איטורו באמצעות הספאק היא תהיה ההנפקה הגבוהה ביותר של חברה ישראלית בדרך זו.

השווי של החברה הישראלית קפץ פי 12.5 תוך פחות משלוש שנים: ב־2018 היא גייסה 100 מיליון דולר לפי 800 מיליון דולר. קפיצת השווי נראית גבוהה אף יותר לאחר שמשקיעים מוסדיים רכשו מניות של החברה הישראלית ב־2020 בשווי של 2.5 מיליארד דולר. התחרות העזה שיש כיום בין מאות חברות הספאק שמנסות להנפיק חברות ראויות באמצעותן מעצימה את השווי של החברות.

חברת איטורו הוקמה בשנת 2007 על ידי האחים יוני אסיא המשמש כמנכ"ל ורונן אסיא חבר דירקטוריון איטורו ועוסק בהובלת שתופי פעולה אסטרטגיים בחברה ומשמש כשותף ב־Team8 fintech לצידה של רקפת רוסק עמינח ויובל טל, מייסד פיוניר. איטורו מפעילה רשת המאפשרת למשתמשיה לעקוב אחר משקיעים ולאמץ את אסטרטגיות ההשקעה שלהם בשוק ההון. בתמורה לעמלות מסחר, איטורו מאפשרת לאנשים להשקיע במגוון נכסים בשווקים — מניות, סחורות, מטבעות, תעודות סל, מדדים ומטבעות קריפטו. אחד היתרונות של איטורו הוא הקלות הרבה שבה היא מאפשרת לסחור דרכה תוך שימוש במערכות מבוססות בינה מלאכותית ולימוד מכונה.

רובינהוד הישראלית

בדומה לפלטפורמת המסחר המקוון רובינהוד מרקטס (Robinhood Markets), שבוחנת הנפקת ענק עוד השנה בשווי של לפחות 20 מיליארד דולר, גם איטורו נהנתה מרוח גבית חזקה בשנה האחרונה. הרוח הגבית הגיעה אליה משני כיוונים עיקריים: הראשון הכניסה המסיבית של צעירים להשקעות דרך פלטפורמות השקעה שהביאו אליה מיליוני משקיעים ב־2020 ומספר זה ממשיך לצמוח. הכיוון השני הוא הפעילות שלה בתחום הקריפטו.

כל אלה הביאו אליה גל של משקיעים שביקשו להנות מהפריצה של ביטקוין ומטבעות נוספים. בניגוד לרובינהוד, שפעילה רק בארצות הברית, איטורו פעילה בשאר העולם כולל מדינות רבות באירופה ואסיה. בישראל ובארצות הברית אין לחברה אישור לפעול. איטורו עדיין אינה מספקת הלוואות למשקיעים דרכה והיא רושמת הכנסות בשתי דרכים מרכזיות: הראשונה היא מעמלות מסחר והשנייה מעושי השוק השונים העוברים דרכה.

לאורך 14 שנות פעילותה גייסה החברה כ־162 מיליון דולר משורה ארוכה של משקיעים מוסדיים ופרטיים שחלקם מימשו בעבר חלקים מאחזוקתיהם ברווח נאה וחלקם נשארו בחברה מתחילת דרכה. המרוויחים הגדולים בהנפקה הצפויה של eToro הם בני משפחת אסיא האחים יוני ורונן אחיו ואביהם דיוויד שמחזיקים ביחד כ־10% בחברה. מרוויחים נוספים הם דוד רינג שגם הוא בין מייסדי החברה אך פרש ממנה, קרן הון הסיכון האמריקאית ספארק שליוותה את החברה מתחילת דרכה וקרן ההשקעות BRM של ניר ואלי ברקת ויובל רכבי המחזיקה כ־10% בחברה. האקזיט הכי גדול של BRM עד כה היה בחברת צ'קפוינט שהקרן היתה המשקיעה הראשונה שלה. על פי הערכה, ההחזר כאן צפוי להיות גדול יותר. גם גלנרוק של ליאון רקנטי היא בעלת מניות בחברה.

בנוסף למשקיעים המוסדיים ולמייסדי החברה יש לאיטורו שורה של משקיעים פרטיים שהשקיעו בה בתחילת דרכה ומחזיקים בה כעת אחוזים ניכרים, ביניהם אלי וניר ברקת שמחזיקים בחברה באופן אישי מניות בשיעור משמעותי. ניר ברקת אינו פעיל כיום בקרן ההשקעות והוא ח"כ מטעם הליכוד. משקיעים פרטיים נוספים בולטים בחברה הם חמי פרס שותף מייסד בקרן הון הסיכון פיטנגו, היזם גיא גמזו, המשקיע הוותיק מייסד ג'נסיס אדי שלו, היזם רפי גידרון ממייסדי כרומטיס, יזם ההייטק עופר אדלר, אבנר סטפק ממיטב החבר גם בדירקטוריון החברה, יונתן קולבר ועו"ד חנינא ברנדס.

שורה של משקיעים ועובדים מכרו בסוף 2020 מניות של איטוטרו בסכום של כ־50 מיליון דולר לפי שווי של כ־2.5 מיליארד דולר, אך רבים מהם עדיין בעלי מניות בחברה.

משקיעים נוספים בחברה כוללים את גופי ההשקעה SBI Group, Korea Investment Partners ו־World Wide Invest china minsheng ו־Ping An וקרן פורטרוס ונצ'רס. החברה מעסיקה כיום 1,100 עובדים, מתוכם 700 בישראל וצפויה להגדיל משמעותית את מספר עובדיה בשנת 2021 לאחר גיוס מסיבי של כ־300 עובדים בשנת 2020, מחציתם בישראל.

בהודעה שהוציאה החברה על גיוס עובדים מואץ בסוף שנת 2020 אמר יוני אסיא: "איטורו חווה צמיחה משמעותית במהלך 2020 כתוצאה מהמגמה הגלובלית המואצת של משתמשים פרטיים המעוניינים לסחור באופן ישיר בשוקי ההון הגלובליים. העניין הגובר בשוק ההון, שנוצר בעקבות מגיפת הקורונה, בשילוב עם האפשרות לרכוש דרך איטורו מניות ללא עמלה, שימשו זרז לכניסתם של משקיעים חדשים רבים מרחבי העולם לפלטפורמה שלנו, המונה כיום מעל 15 מיליון משתמשים".

ספאק – המסלול המהיר לנאסד”ק

עד כה, רוב החברות הישראליות שדיווחו על הנפקה באמצעות ספאק דיווחו על שווי של לכל היותר חמישה מיליארד דולר. הספאק היחיד שמכוון להנפקה בשווי דומה לאיטורו היא חברת הסייבר סנטינל וואן שעל פי הדיווחים מתכוונת להנפיק גם היא בשווי של 10 מיליארד דולר. חברות ישראליות אחרות שבוחנות הנפקה באמצעות ספאק בימים אלה כוללות את טאבולה של אדם סינגולדה, שצפויה להתמזג עם הספאק של Ion בכ־2.5 עד 3 מיליארד דולר וחברת הפינטק פיוניר שמתכננת הנפקה באמצעות הספאק FTAC Olympus בשווי מוערך של עד 4 מיליארד דולר.

לפי שיחות עם יזמי הייטק ישראלים, כמעט כל חברת טכנולוגיה ישראלית מקבלת כיום הצעה להנפקה באמצעות ספאק ללא קשר למצבה הפיננסי או התאמתה להנפקה. בין החברות שהעידו על כךך לאחרונה היתה אופטיבוס שגייסה 107 מיליון דולר.

בהלת הספאק הגיעה גם לבכירים בהייטק בישראל שהחלו לאחרונה להקים חברות ספאק מתוך כוונה למזג לתוכן פעילויות של חברות טכנולוגיה ישראליות. בני לנדא ודודי ויסמן הקימו את גפן לנדא אקוויזישן שמגייסת 250 מיליון דולר בנאסד"ק. גם קובי רוזנגרטן, שותף לשעבר ב JVP, ודני ימין, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל בעבר, הגישו תשקיף לגיוס של 300 מיליון דולר בבורסת נאסד"ק לספאק חדש שייקרא בייט אקוויזישן (byte).

ב־2020 מחצית מכלל ההנפקות בניו יורק היו של חברות SPAC שגייסו 80 מיליארד דולר. ההערכה היא שב־2021 מספר הנפקות הספאק יעלה על ההנפקות בדרך הישירה. כלכליסט אף חשף לאחרונה שאייל ולדמן, מייסד מלאנוקס, מושקע אף הוא במספר חברות ספאק.

ספאק היא מעין שלד בורסאי שמונפק בבורסה מתוך כוונה לגייס מזומנים שישמשו לרכישה של פעילות של חברה אחרת שתמוזג לתוך החברה. רבים מהמנפיקים מעדיפים כיום את הדרך הזו מאחר שהיא מבטיחה שווי ודאי בהנפקה. חברות ישראליות רבות שבחרו בדרך זו היו חברות או ללא הכנסה גבוהה או ללא הכנסה כלל דוגמת חברות האוטוטק הישראליות אוטונומו או REE או חברות שהבינו שייתכן כי הנפקה בדרך הישירה תביא להן חוסר בהירות לגבי שווי או הצלחה של הנפקה. בשונה מהנהירה כיום לספאק והרוח החיובית שממנה הוא נהנה, הרי שבתחילת דרכו של הספאק בשנות הה־80 היו לחברות שיצאו בדרך זו מוניטין הרבה פחות חיובי.