חיסון חברתי
ח"כ קארין אלהרר: "צריך לתת שירותי רווחה בצורה דיפרנציאלית, כל אחד לפי צרכיו"
כך אמרה המתמודדת מטעם מפלגת יש עתיד, בפאנל שעוסק בבעיות החברתיות של הקורונה, בכנס חיסון חברתי של כלכליסט. בפאנל השתתפו חה"כ עודד פורר מישראל ביתנו ואמילי מואטי ממפלגת העבודה
לפחות בפן הבריאותי ניכר כי מדינת ישראל בדרך לצאת ממשבר הקורונה. היציאה מהמשבר לא הייתה מתאפשרת ללא חוסן חברתי ושירותי רווחה ובריאות חזקים.
אולם על רקע המשבר הכלכלי שפוקד את מדינת ישראל בעקבות התפרצות הנגיף והגירעון אליו נכנסה מדינת ישראל בניסיון להתמודד עמו, ברור כי בממשלה הבאה יצטרכו לבצע קיצוצים נרחבים. השאלה היא עד כמה ייפגעו השירותים החברתיים במדינת ישראל ואיך ניתן לצמצם את הפגיעה?
קראו עוד בכלכליסט
"מתקשרים מכל העולם לנתניהו בנוגע לחיסונים", אומרת אמילי מואטי, מתמודדת מטעם מפלגת העבודה בבחירות הקרובות בפאנל בהשתתפותה, שעסק בבעיות החברתיות של הקורונה במסגרת כנס חיסון חברתי של כלכליסט.
"זה נכון, אבל מתקשרים בעיקר בגלל קופות החולים. לא משנה איפה אדם נולד וכמה כסף יש לו, הוא יכול להיכנס לקופת חולים ולקבל טיפול רפואי הולם. זה בעצם הבסיס לחיים של כבוד. יש כאן ממשלה עם פייק משרדים. למה צריכים את כל המשרדים האלו שנועדו לסגור פינות פוליטיות עם כספים פוליטיים שעוברים מיד ליד?".
בפאנל, בהנחייתו של כתב כלכליסט, עמיר קורץ, השתתפו גם חברי הכנסת עודד פורר מישראל ביתנו וקארין אלהרר מיש עתיד. לטענת אלהרר: "יש להחריג את השירותים החברתיים בכל קיצוץ שיהיה. אין שום היגיון לייצר קיצוצים, לחפור בור גדול יותר ואז לתכנן תוכניות איך למלא את הבור. חיינו במדינת ישראל נהדר גם בלי המשרד לחיי קהילות לא קיימות ובלי משרד המים".
לדבריה, "יש אנשים שזקוקים לשירותי רווחה וצריך לתת להם בצורה דיפרנציאלית שמתאימה לצרכים שלהם. מספיק עם הכספים הקואליציוניים שנועדו למגזרים מסוים. צריך לדבר על תוכניות שנכונות לכולם".
לטענת פורר יש צורך בהרחבת השירותים החברתיים. לדבריו שני נושאים מהותיים לישראל ביתנו בקמפיין הנוכחי הם: תוכנית הלאומית למלחמה באלימות במשפחה, תוכנית שממשלת ישראל אישרה ב-2017 בעלות תקציבית של 250 מיליון שקל אך עדיין לא תוקצבה בפועל. שנית, הכנסה מינימלית לקשיש במדינת ישראל. "אני לא רוצה לראות במדינת ישראל קשישים שצריכים לבחור בין חימום לחורף לבין תרופות", הוא פורר.
"הדבר האסטרטגי שמעניין אותנו זה תיק האוצר", מסביר פורר, "כל השאלות ששאלת נוגעות קודם כל תקציב המדינה. כשאנחנו אומרים שצריך להחליף את מדיניות הממשלה, עושים את זה באמצעות עיצוב התקציב. עיצוב התקציב צריך להיות חתוך איפה שצריך לחתוך, למשל בביטול המשרדים או בצמצום במגזר הציבורי שיש בו שמנת מאוד מאוד רחבה. אני לא בטוח שכל מנהל/ת אגף צריך שלושה עובדים תחתיו שיסדרו לו את היומן".
על פי מואטי הבעיה של העובדים הסוציאליים ושל הפסיכולוגיה הציבורית, היא לא תקנים אלא שכר. "פסיכולוג בין 40 שנמצא 10 שנים במקצוע מרוויח 7,000 שקל. יש אבטלה סמויה בחלק מהמקומות ודווקא במקומות שבהם חסר תקנים, השכר לא ראוי – למשל עובדי המעבדות יש שם אנשים שמסיימים תואר שמדינת ישראל מסבסדת אותו והם לא הולכים לעבוד במקצוע כי השכר נמוך".
את השינויים הגדולים שמבקשים משתתפי הפאנל לעשות יהיה הרבה יותר קל מתוך הממשלה, אולם גם במידה וישבו באופוזיציה, כפי שהסקרים האחרונים מראים, יש להם מספר תוכניות לחיזוק השירותים החברתיים. מואטי למשל מבקשת לבטל את מנגנוני הכניסה לאוניברסיטאות, הן מבחינת שכר הלימוד והן מבחינת הפסיכומטרי. אלהרר מעדיפה להשקיע בהצעת חוק לזכויות צעירים חסרי עורף משפחתי שלטענתה "בגיל 18 המדינה מתנערת מהם". לעומת זאת, פורר היה דווקא רוצה להמשיך להשקיע בקשישים ובחיילים משוחררים.
כנס החיסון החברתי של כלכליסט מתקיים השנה ביום העובדים הסוציאליים הבינלאומי. נכון להיום בישראל ישנם כ-21 אלף עובדים סוציאליים שעובדים במגוון מוסדות של המדינה, החל מהמוסד לביטוח לאומי, דרך הרשויות המקומיות ועד תאגידי הבריאות. דו"ח של הממונה על השכר שהתפרסם בשנת 2019 חשף כי 67% מהעובדים הסוציאליים מועסקים ברשויות המקומיות, שם השכר הממוצע עומד על 9.5 אלף שקל. 17% מהעובדים הסוציאליים מועסקים בשירות המדינה, שם שכרם עומד על 12.2 אלף שקל.
עובדים סוציאליים מועסקים במקרים רבים במשרה חלקית, לכן השכר הרלבנטי הוא השכר בפועל ולא השכר למשרה מלאה, בשונה ממרבית העובדים במגזר הציבורי. לעתים מועסקים עובדים סוציאליים במספר חלקי משרות במקומות שונים, ולא בהכרח מבחירה. כך למשל אחוז המשרה הממוצע של המועסקים בחלקיות משרה ב־172 רשויות מקומיות שנדגמו עמד על 68%.