אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ליטופים במקום ביקורת: על המבקר שלא רוצה להרגיז צילום: תדמית

פרשנות

ליטופים במקום ביקורת: על המבקר שלא רוצה להרגיז

מתניהו אנגלמן הוא מבקר שלא חושף שחיתויות, לא מטיל אחריות אישית ובקושי מצביע על מחדלים. מבחינת הרשות המבצעת, מדובר במבקר מהחלומות שאין צורך לחשוש ממנו. קשה להאמין שמשהו ישתנה

16.03.2021, 07:00 | שחר אילן

מתניהו אנגלמן הוא מבקר שלא חושף שחיתויות, לא מטיל אחריות אישית ובקושי מצביע על מחדלים. לכן טוב שהוא לפחות יוזם פרויקטים של בדיקות בעלות חשיבות לאומית. המבקר מפרט שורה של מחדלים וליקויים קשים בתחום המוכנות או יותר נכון היעדר המוכנות של ישראל לשוק העבודה העתידי.

קראו עוד בכלכליסט

אבל בניגוד לקודמיו, הוא לא מאמין שמילים קשות נמצאות בשפה העברית כדי להשתמש בהן. הוא לא הגיע לתפקיד המבקר כדי להעכיר את האווירה ולהפיץ אנרגיות שליליות. אנגלמן אמנם מציין ש"המחסור בעובדים מיומנים להייטק הוא איום אסטרטגי על המשק". אבל גם במקרה זה הוא לא קובע שמדובר במחדל ואינו מצביע חלילה על אחראים ואשמים.

בדו"ח רוחבי ומקיף יש חשיבות גדולה לאמירות המתכללות והערכיות של המבקר במכתב הפותח. הן במידה רבה שיקבעו את ההד הציבורי שלו יזכו הממצאים. ראוי להזכיר איך מתבטא מבקר לא מתלהם במיוחד.

בנימין נתניהו ומתניהו אנגלמן, צילומים: אוליבייה פיטוסי, עמית שאבי בנימין נתניהו ומתניהו אנגלמן | צילומים: אוליבייה פיטוסי, עמית שאבי בנימין נתניהו ומתניהו אנגלמן, צילומים: אוליבייה פיטוסי, עמית שאבי

לא מצביע על אשמים

המבקר הקודם יוסף שפירא כתב בדו"ח מ־2017 על הטיפול בקשישים סיעודיים: "ממצאי הביקורת מלמדים על ליקויים רבים וחמורים באיכות הטיפול הביתי הניתן לכ־165 אלף קשישים, המגיעים לעתים עד כדי הזנחה. המדינה אינה ממלאת את חובתה להבטיח את זכותם של הקשישים לחיים בכבוד אנושי וכלכלי".

מה שיש לאנגלמן לומר על חוסר הרלבנטיות של מערכת החינוך הוא ש"קיימים ליקויים המקשים על בתי הספר להקנות לתלמידים את מיומנויות המאה ה־21". על המחדל שבמסגרתו ל־3 מכל 4 מבוגרים בישראל אין מיומנויות דיגיטליות הוא אומר ש"חשוב להציב את האוריינות הדיגיטלית כיעד". אין ספק, מבחינת אנשי הרשות המבצעת זהו מבקר חלומות שאין צורך לחשוש ממנו. האם יש סיכוי סביר שבעקבות הדו"חות המלטפים משהו ישתנה? קשה להאמין.

אי אפשר להתעלם גם מהדו"ח שהמבקר רצה מאוד לפרסם אתמול על מערכות המידע והסייבר של ועדת הבחירות המרכזית. הדו"ח שיש בו היבטים ביטחוניים מחייב אישור של ועדת המשנה החשאית של הוועדה לביקורת המדינה. מי שטרפד את פרסום הדו"ח היה יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ אלעזר שטרן מיש עתיד שסירב לכנס את ועדת המשנה.

חותמת כשרות לשלטון

שאלות קשות עוררה הפרשה הזו. למשל, איך זה שדווקא המבקר שסירב לפרסם את הדו"חות על טיוח הגירעון התקציבי והמינויים הפוליטיים במשרד התקשורת לפני הבחירות הקודמות, כל כך נלהב לפרסם דו"ח לפני הבחירות הנוכחיות? ואם כבר מפרסמים דו"ח לפני הבחירות, למה דווקא על גוף שלא עומד לבחירה ושממילא לא יספיק לתקן כלום?

המתנגדים רמזו שהמטרה היא להכין דה לגיטימציה של תוצאות הבחירות למקרה שנתניהו יפסיד. מהפרשה הזו עולה בבירור שאנגלמן איבד לחלוטין את אמון חצי העם השייך למחנה "רק לא ביבי", שהוא האופוזיציה. המבקר אמור לשרת בעיקר את האופוזיציה, לא משנה מי יושב בה. מבקר מדינה שנחשב למשרתו של השלטון הוא בעצם לא מבקר אלא חותמת כשרות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות