חדשנות סביבתית
"חווינו 10 שנים בשנה מבחינת שעות העבודה וההשקעה"
את הדברים אמרה ד"ר דורית ניצן, מנהלת חירום אזור אירופה בארגון הבריאות העולמי, בכנס חדשנות סביבתית של כלכליסט. ניצן: "חייבים לבצע עבודה קשה מאוד עם הקהילה, כדי שאחרוני המסרבים להתחסן יקבלו את כל הכלים לקבל את ההחלטות"
"שנת 2020 היתה מאוד סוערת. אני לא חושבת שכאשר זה התחיל, מישהו האמין שאנחנו נשב כאן שנה אחרי ונדבר על זה בכזה עניין. היה נראה אז שהקורונה היא אולי משהו שיבוא ויילך"; כך אמרה ד"ר דורית ניצן, מנהלת חירום אזור אירופה בארגון הבריאות העולמי, בשיחה עם הגר רבט מכלכליסט שהתקיימה במסגרת כנס חדשנות סביבתית.
איך נראית שנת הקרונה מנקודת המבט של ארגון הבריאות העולמי? איך נראה היום שאחרי החיסון?"חווינו 10 שנים בשנה מבחינת שעות העבודה, ההשקעה וההזדמנויות שיש למערכות ומדינות לצעוד קדימה. זו שנה ממש קריטית, ולמרות שיש בשבועות האחרונים ירידה במספר החולים החדשים, יש עדיין מדינות שסובלות מאוד מעלייה ומעומס בבבתי החולים. בעיקר יש את הצד של החיים לעומת המחיה - כמה חשוב להיות בריא".
החיסונים כבר מופצים בעולם, אבל נראה, לפחות בישראל, שהבום הראשון של הביקוש נגמר ואולי עכשיו הגענו לשלב של האוכלוסיה שמהססת - אם לא לגמרי מסרבת - להתחסן. מה צריך לעשות עכשיו?
"זה צפוי, בכל דבר חדש ומחדש יש את מי שרצים קדימה ומאמינים ורוצים ויש את הליבה הקשה של הספקנים, שלא מאמינים שבאמת יש מגפה או חושבים שיש סיפור גדול של מישהו נגד מישהו. היום אנחנו נדרשים יותר מתמיד להבין שעקרון הסולידריות הוא לא סתם מילים. חייבים לבצע עבודה קשה מאוד עם הקהילה כדי שאחרוני המסרבים יקבלו את כל הכלים לקבל את ההחלטות. צריך לשמוע את הקהילה ולגעת בנקודות שחשובות לכולנו. אם כולנו נעריך את חיי האנושות, רובנו נצעד קדימה ומי שיישאר מאחור יהיה מיעוט".
פן אחר של הדבר הזה הוא האנשים באוכלוסיות ובמדינות שלא יכולים להתחסן. האם אנחנו יכולים לומר לעצמנו שאם בגבולות המדינה שלנו כולם התחסנו, אין סיבה לדאגה?
"נגעת בנקודה הכי קריטית. מעבר לסרבנים או למהססים, יש את הבעיה של מי שבאמת רוצה וצריך - המדינות המתפתחות ואוכלוסיות שלא נספרות בספירה הכללית. הנגישות של החיסונים עבורם מותנית בהרבה סימני שאלה. זו אחת המשימות החשובות שלנו בארגון, ולצורך כך הקמנו פלטרפומה שהמדינות השותפות בה שמות את הכסף לרכישת חיסונים לכולם. מה שמאוד חשוב לנו, ופה אנו פונים לכל המדינות בסולידריות - לפני שרצים ומחסנים את כל האוכלוסיה, ברגע שמצילים את חיי האוכלוסייה הבוגרת ועובדי הבריאות - להושיט יד למדינות השכנות ולהפסיק את אגירת החיסונים. יש מדינות בהן החיסונים מונחים במחסנים, כאשר במקומות אחרים השעון מתקתק".
איזה אחוז מהאוכלוסיה צריכה להיות מחוסנת?
"צריך לעבור את ה-80%, אבל צריך גם לזכור שהיום אנחנו מחסנים לשם הצלת חיים של האוכלוסייה המבוגרת בעוד שהנגיף מסתובב באוכלוסיה כולה, כולל ילדים ונשים בהיריון, והחיסון יצטרך להגיע לכולם. אנחנו בתחרות של אדם נגד נגיף".