אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
למה התבוסה של אובר בבריטניה צריכה להדאיג את וולט בישראל צילום: רויטרס

דו"ח טכנולוגי

למה התבוסה של אובר בבריטניה צריכה להדאיג את וולט בישראל

ההחלטה הדרמטית של בית המשפט באנגליה לחייב את אובר להעניק לנהגיה מעמד של שכירים יכולה להיות משוכפלת גם לשליחים של וולט בישראל. וולט צריכה להסביר למה היא כל כך מתנגדת להעניק לעובדים שלה את הזכויות הבסיסיות ביותר

17.03.2021, 09:35 | עומר כביר

אם קוראים את הדברים של מנכ"ל אובר, דארה קוסרשאהי, אפשר לחשוב שכל העניין היה בכלל רעיון שלו. "החשיבה שלנו בנושא התפתחה", כתב אתמול בנוגע לזכויות הנהגים של שירות הזמנת הנסיעות ב-Evening Standard. "אני הראשון להודות שנאבקנו לזהות פתרונות שעובדים בעבור אובר ובעבור אלו שמרוויחים על הפלטפורמה שלנו... החלטנו לפתוח דף חדש, והחל מהיום נהגי אובר בבריטניה יזכו ליחס של עובדים".

קראו עוד בכלכליסט

וואלה, סחטיין. יש רק בעיה אחת עם ההתגלות הזו. אובר לא החליטה לפתוח דף חדש, זה היה בית המשפט העליון של בריטניה שכפה על החברה לפתוח דף חדש, אחרי שהחליט שנהגי אובר יסווגו לא כקבלנים עצמאיים אלא כעובדים, שזכאים לזכויות כמו שכר מינימום וחופשה בתשלום.

נהג של אובר בבריטניה מוחה נגד קיצוץ בשכרו, צילום: בלומברג נהג של אובר בבריטניה מוחה נגד קיצוץ בשכרו | צילום: בלומברג נהג של אובר בבריטניה מוחה נגד קיצוץ בשכרו, צילום: בלומברג

קוסרשאהי אמנם טען שאובר יכולה היתה להמשיך ולהלחם בהחלטה – ובאמת אחרי פרסומה ניסתה אובר לטעון שהיא חלה רק על חלק קטן מ-70 אלף נהגי החברה במדינה ונדמה היה שהיא נערכת למאבק משפטי נוסף בסוגיה זו – ואולם, בחברה הבינו כנראה שמאבק זה נדון לכישלון. עתה מנסה המנכ"ל להציג את ההענות של החברה להכרעת הדין כבחירה שלה, ולא פשוט כציות לחוק והתקפלות בפני הלחץ הציבורי במדינה.

הציות של אובר נעשה קל יותר גם לאור הגדרת ביניים שקיימת בחוקי התעסוקה בבריטניה: הנהגים של אובר יוכרו כ"עובדים" (Workers) ולא כ"מועסקים" (Employees), שזכאים להטבות ובראשן שכר מינימום, חופשה בתשלום ותוכנית פנסיה, אך לא להטבות דוגמת חופשת הורות ופיצויי פיטורים. "ההחלטה של בית המשפט העליון מספקת נתיב פשוט קדימה, על מנת שנוכל לבנות מודל שמספק לנהגים את ההגנות של מעמד עובד בשעה שהוא נותן להם יותר גמישות, כמו שהתאפשר מאז שאובר הגיעה לבריטניה ב-2012. זה מה שנהגים רוצים".

לא הכל בהסכמה של אובר מושלם. החברה אמרה, למשל, שעובדים יקבלו שכר מינימום (שהחל מה-1 באפריל יעמוד בבריטניה על 8.91 פאונד לעובדים מעל גיל 25) רק על הזמן שבין קבלת נסיעה לסיומה, ולא בזמן ההמתנה של הנהג בין נסיעות. מכיוון שבעבור נסיעה בפועל גם כך מקבל הנהג הכנסה שגבוהה משכר מינימום, באופן יישום זה אובר הבטיחה למעשה שהחובה לספק שכר מינימום לנהגים תהיה סמלית בלבד.

מנכ"ל אובר דארה קוסרשאהי , צילום: גטי אימג מנכ"ל אובר דארה קוסרשאהי | צילום: גטי אימג'ס מנכ"ל אובר דארה קוסרשאהי , צילום: גטי אימג

החלטה זו יכולה לגרור את החברה למאבקים משפטיים נוספים, שכן תפיסה מקובלת היא שעובד צריך לקבל שכר על הזמן שהוא עומד לרשות המעסיק, גם אם בנקודות מסוימות לאורך יום העבודה הוא לא עובד בפועל. הדבר דומה לעובד משרד שסיים את כל המטלות שקיבל, וממתין למנהל שיעביר לו משימות נוספות. הוא עדיין יקבל שכר על זמן ההמתנה הזה, גם אם לא עבד בפועל, ובהתאם נהג אובר שזמין לקבלת נסיעות בפלטפורמה של החברה אך לא מקבל נסיעות בפועל צריך לזכות בשכר מינימום על זמן ההמתנה שלו – מכיוון שהוא מעמיד את עצמו לרשות החברה.

יש אמנם פתח לניצול לרעה: נהגים במספרים גדולים יכולים להיכנס למערכת ולהציג עצמם כזמינים רק כדי לקבל שכר מינימום, כאשר בפועל מספר הנסיעות שיקבל כל אחד מהם יהיה אפסי. ואולם, אובר יכולה להתמודד עם זה באמצעים כמו הגבלת מספר הנהגים שיכולים להיות זמינים לקבלת נסיעות בכל זמן נתון, בהתאם לביקושים המשתנים, והוצאת פושים לנהגים שמעודדים אותם להפוך לזמינים במקרה של ביקושים חריגים ולא צפויים. מערכת מוצלחת מסוג זה תאזן את עצמה במהירות – נהגים יבינו שאם הם מציגים את עצמם כזמינים הם יקבלו נסיעות ולכן אין טעם להתחבר רק כדי לקבל שכר מינימום – ותמנע יצירת מעמד של אוכלי חינם. ואם אין לאובר אלגוריתם שיכול לנהל את זה בצורה חכמה, היא יכולה לפתח כזה ללא מאמץ יתר.

זה אמנם יכול להגביל את הזמינות של נסיעות, לאלץ במקרים מסוימים נוסעים להמתין מעט יותר זמן לנסיעה, אך זה טרייד אוף שאפשר לקבל כששמים בצד השני של המאזניים שכר הוגן לעובדים החלשים ביותר, ומניעת מצב שבו מספר רב של נהגים נוסעים לשווא בכבישי העיר, תורמים לפקקים ולזיהום האוויר, בחיפוש נואש אחר נסיעה חדשה. שום פתרון אינו מושלם, השאלה היא איך מאזנים בין החסרונות והתועלות השונות.

שליח של wolt רוכב על אופניים , צילום: עמית שעל שליח של wolt רוכב על אופניים | צילום: עמית שעל שליח של wolt רוכב על אופניים , צילום: עמית שעל

ההתקפלות של אובר מלמדת שחברות כלכלת החלטורה מבינות רק כוח. אפשר לדבר ללבן, לנסות לשכנע אותן בטיעונים מפולפלים, אבל הן תמיד יפעלו לטובת השורה התחתונה שלהן, ינסו בכל כוחן לצמצם את הזכויות של העובדים שלהן למינימום, ייכנעו ויתנו להם פרומיל רק כשהן מבינות שאין עוד ברירה אחרת, שכל המחסומים והמאבקים שלהן נכשלו. זה מה שקרה בבריטניה. לאובר לא היתה התגלות, היא לא ראתה את האור, המודל הבריטי לא חדש והחברה היתה יכולה להכיר בנהגים כ-Workers לפני שנים. מה שהשתנה זה שפשוט נגמרו לה דרכי המאבק האפשריות. וגם עכשיו, היא מנסה למצוא דרכים לצמצם למינימום את פסקת בית המשפט.

זה לא אומר שהמצב ישתנה בשאר העולם. בקליפורניה, בבחירות האחרונות בנובמבר, הצליחו אובר ועמיתותיה לבטל חוק שהיה מחייב אותן להתייחס לנהגים ולשליחים שלהן כעובדים ולהעניק להם זכויות בסיסיות (ובארה"ב, הן באמת מאוד בסיסיות גם לעובדים מן השורה). אם באמת היתה רואה החברה את האור, היא היתה משנה את הסטטוס של עובדיה בקליפורניה, ובמדינות אחרות בארה"ב, באופן דומה לזה שאולצה לעשות בבריטניה. היא לא עושה את זה, מכיוון שהיא לא באמת הפכה את עורה, פשוט לא נותרה לה ברירה.

ההחלטה בבריטניה לא תשנה דבר מהתנהגות החברה בארה"ב, אך צפויה להשפיע על מאבקים דומים שמתנהלים נגד אובר באירופה, במיוחד במדינות כמו גרמניה, איטליה, ספרד וצרפת, ולעודד הגשת תביעות דומות בתקווה להגיע להחלטה דומה.

ומה בישראל? ההתקפלות של אובר שופכת אור חדש על בקשה לתביעה ייצוגית שהוגשה באוגוסט נגד הפעילות המקומית של וולט, ובמסגרתה תובעים שליחי החברה הכרה כעובדים, על הזכויות הסוציאליות שנובעות מכך. השבוע ביקשה וולט לדחות את התביעה בטענות שונות, אך דווקא הטענות שלה מחזקות את ההכרה שהחברה יכולה להכיר בשליחיה כעובדים ולתת להם בפועל הטבות שאינן שונות בהרבה מההטבות שאובר התחייבה להן בבריטניה.

לפי טענות וולט, יש לדחות את התביעה בין השאר מכיוון שלשליחים יש גמישות מתי לעבוד וכמה זמן והם יכולים לעבוד במקביל בעבודות אחרות, כולל בעבור מתחרים. כן טוענת החברה ששליח ממוצע עובד איתה במשך כשישה חודשים בלבד, והיקף ההעסקה שלו עומד על 26% משרה, כ-48 שעות חודשיות. מבחינת שכר, התשלום הממוצע לשליח עומד על 69 שקל לשעה, כאשר בשעת עבודה מבצע השליח כ-2.5 משלוחים בממוצע (כמי שעבד כשליח בוולט, אני יכול להעיד שהמספרים האלו מאוד קרובים למציאות, לפחות במקרה שלי). בנוסף מתוגמלים השליחים בתוספות כמו 5 שקלים למשלוח בתנאי מזג אוויר קשים, תשלום על עיכוב של יותר מ-10 דקות בהמתנה לקבלת מנה במסעדה, וטיפים (שלדברי החברה 60% מהם ניתנים במזומן. לא ברור איך הגיעה וולט להערכה זו, אך מהניסיון האישי שלי מדובר בהערכה סבירה).

כן מעלה וולט טענה מהותית שלפיה היא חברת טכנולוגיה שמפתחת פלטפורמה למשלוחים ולא חברת משלוחים, ולפיכך משלוחים אינם בליבת העיסוק שלה. טענה זו מגוחכת על פניה. השליחים פועלים לפי כללים שוולט קובעת בעבורם, ולובשים בגדים ותיקים עם לוגו החברה – לא לוגו של העסק העצמאי שהקימו לכאורה. ואם משלוחים אינם בליבת העיסוק של וולט, אני מציע ניסוי קטן לבדוק זאת: החברה מוזמנת לנסות לכבות ליום אחד את האפשרות להזמין משלוחים מהאפליקציה שלה ולראות מה קורה. לא מוכנים? זה כנראה כי משלוחים מאוד נמצאים בליבת העיסוק שלכם.

הטענות האחרות של וולט אמנם נכונות, או נכונות בחלקן (שליחים אכן יכולים לעבוד בעבודות אחרות או בעבור מתחרים, אך לא בשעה שהם זמינים לקבלת משלוחים באפליקציה. אם מתקבלת הודעה על משלוח חדש שליח חייב לקבל אותו, ועלול להיענש אם אינו עושה זאת), אך דווקא מחלישות את הקייס של החברה שכן הן מצביעות על כך שוולט יכולה לפעול בישראל במודל דומה מאוד לזה שאובר הסכימה לו בבריטניה.

ראשית, טענת הגמישות. אף אחד לא דורש מוולט להעסיק את השליחים במשרה מלאה. אובר יכולה להעסיק את השליחים במודל של עובד שעתי בהיקף שעות משתנה, מבלי שהיא או השליחים מחויבים לשעות עבודה מינמליות, או עם מחויבות קטנה מאוד, למשל 20% או אפילו פחות (כבר עכשיו יש לוולט מודל דומה, במסגרתו כל שליח נדרש להתחייב לשתי משמרות משוריינות בשבוע, אחת מהן בסופ"ש). העסקת השליחים כעובדים שעתיים לא פוגעת במודל הגמישות שכל כך קדוש לחברות כלכלת החלטורה, ולא מונעת משליחי וולט להמשיך לעבוד בהיקף של 26% משרה. בהקשר הזה, וולט לא תחווה פגיעה ממשית.

כך גם בנוגע לתשלום שכר מינימום לעובדים. וולט עצמה מעידה שהשכר השעתי הממוצע עומד על 69 שקל, גבוה יותר מפי 2 משכר המינימום בישראל שעומד על 29.12 שקל לשעה. למעשה, וולט כבר מתחייבת לשכר מינימום לעובדים שעולים למשמרת משוריינת (שעמד, כשעבדתי כשליח שם, על 40 שקל לשעה). מניסיון אישי, אף פעם לא נוצר מצב שוולט נאלצה לשלם לי את המינימום הזה כי לא היו די משלוחים.

כן, עלולה להיווצר בעיית אוכלי חינם. אבל שוב, לא מדובר בעיה שוולט לא יכולה לפתור, למשל באמצעות הרחבת מודל המשמרות שהיא כבר מיישמת והגבלת האפשרות להפוך לזמין בהתאם להיקף ההזמנות. אם אפשרויות כמו הצגת ספירה לאחור מתי ניתן יהיה להפוך לזמין באפליקציה, שליחת פושים במקרה של ביקוש יתר, פרסום מראש של זמנים בהם צפוי ביקוש נמוך או גבוה במיוחד (זה ידע שקיים בחברה) ופיטורי עובדים שעולים באופן קבוע למשמרת מבלי לקבל שליחויות (למשל, באמצעות שריצה באזורים שרחוקים מריכוזי מסעדות). כן, עלול להיות טריידאוף בדמות התארכות זמני המשלוחים. אבל זה טריידאוף שאפשר לדעתי לספוג על מנת להעניק לשליחים זכויות בסיסיות.

ובכל מקרה, בינתיים יש לוולט דווקא בעיה הפוכה. לדברי החברה, ביום גשום אחד בדצמבר האחרון חלה צניחה של 33% במספר השליחים הפעילים בהשוואה לשבוע הקודם, מה שהוביל לירידה של 24% בהקף המשלוחים חרף עלייה בביקוש. ואם אתם מזמינים באופן קבוע מוולט, בטח יצא לכם להתקל במצב שבו לא ניתן להזמין כלל משלוחים באמצעות האפליקציה, משום מסעדה – תוצאה של ביקוש גבוה והעדר שליחים.

גם הטענה של וולט שהקף ההעסקה הממוצע של שליח עומדת לרעתה בהקשר זה, שכן המשמעות היא שהחברה לא תחויב לשלם למרבית השליחים הטבות שנובעות מתקופת העסקה ארוכה כמו דמי הבראה או פיצויי פיטורים (וגם כך נדירים המקרים שהחברה נאלצת לפטר שליחים, או לחסום אותם באפליקציה כיום). שליח שעבד בוולט ארבעה חודשים אמנם ייאלץ במקרה שיוגדר כעובד לספק לחברה 4 ימי הודעה מראש אם יבקש לעזוב, אבל מדובר בתקופה קצרה במיוחד שוולט יכולה להחליט לפטור את העובד ממנה.

עוד טוענת וולט שכ-80% מהשליחים שלה הם בני פחות מ-35, וכמעט 40% בני פחות מ-25. כלומר, החברה לא תאלץ להתמודד עם יותר מדי עובדים (ובפרט עובדות, שגם כך מצויות במיעוט בקרב שליחי וולט) שמבקשים לצאת לחופשת לידה. מה גם שאת דמי הלידה משלם בכל מקרה ביטוח לאומי, ולא המעסיק.

אילו זכויות וולט תאלץ לתת לעובדים שלה בפועל? חופשה בתשלום, דמי מחלה והפרשה לפנסיה. ביחד עם השכר מינימום, זה בערך המודל שאליו הסכימה אובר בבריטניה, ומכיוון שמדובר בעובדים שעתיים חלקיים שלרובם ותק של פחות משנה, גם כאן לא מדובר אפילו בהוצאות משמעותית מדי (עובדים שעתיים שהועסקו בפועל פחות מ-75 יום רצופים זכאים לתמורת חופשה בסך 4% משכר בלבד. ייתכן שמרבית שליחי וולט נופלים תחת הגדרה זו).

וולט, למעשה, יכולה להעסיק את שליחיה בישראל באופן שאינו שונה מהותית מהמעמד שלו יזכו נהגי אובר בבריטניה, מעמד שיש סיכוי שישוכפל בקרוב למדינות נוספות. עכשיו הנטל מוטל על וולט להסביר למה מה שטוב לחברה שהמציאה את כלכלת החלטורה המודרנית לא מספיק טוב בשבילה, למה היא כל כך מתנגדת להעניק לעובדים שלה אפילו את הזכויות הבסיסיות ביותר, שאפלו לא יעלו לה יותר מדי.

"הסטטוס-קוו של עבודה עצמאית פשוט לא טוב מספיק", כתב קוסרשאהי. "גמישות לבדה אינה מספקת, ולא צריכה לבוא על חשבון הגנות סוציאליות". החשיבה של אובר בנושא "התפתחה", או ליתר דיוק פותחה על ידי בית המשפט. הגיע הזמן שגם וולט תתפתח בנושא, ואם לא בכוחות עצמה אז הגיע הזמן שבית המשפט ייאלץ אותה להתפתח.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות