הציבור הערבי מאס באופוזיציה - ונתניהו ירוויח

עד כמה שזה נשמע מפתיע, זה כנראה עומד לקרות. הסוקרים מסכימים שהליכוד בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו עומדת לקבל מנדט וחצי ממצביעי המגזר הערבי – כ־60 אלף קולות. המשמעות היא שתמיכת המגזר הערבי בליכוד הכפילה עצמה פי 5 בתוך שנה מ־1.8% בבחירות 2020 ל־8.2%. כך עולה מסקר של תוכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי ערבי באוניברסיטת תל אביב, שערך ד"ר אריק רודניצקי.

יוסף מקלדה, מנכ"ל מכון סטאטנט, המתמחה בסקרים במגזר הערבי אומר כי בשבוע שעבר אחרי שנתניהו שתה קפה עם המנהיגים הבדואים בנגב עלתה התמיכה בו ל־2.5 מנדטים, אבל השבוע חזרה לרמה של כ־1.5 מנדטים. לשם השוואה מרצ ששילבה ברשימה שני מועמדים ערבים במקומות ארבע וחמש מקבלת בסקר של רודניצקי רק 2.7%, כלומר כחצי מנדט בלבד.

לכתבות קודמות בסדרת המצביע הישראלי:

• העוצמה החרדית תלויה בבלוק - וביבי חשוב להם יותר מהמנדטים
• הבייס הדתי לאומי בשל לעידן שאחרי נתניהו
• הימין הממלכתי בליכוד נעלם בממלכת נתניהו
• השסע ימין־שמאל גובר הפעם על הקיטוב בין חילונים לחרדים
  

מקלדה מסביר שרק עשרת אלפים קולות לנתניהו מגיעים מהדרוזים ועוד עשרת אלפים קולות מהבדואים בדרום. היתר מגיעים ממי שהצביעו בסיבובים הקודמים לכחול לבן, אבל גם ממאוכזבי המשותפת. "אנשים אומרים בלי להתבייש 'נצביע נתניהו' כי המפלגות הערביות על הספסל לא מביאות הישגים, וכי נמאס להיות באופוזיציה'".

אכזבה מהמשותפת

סוגיית "רק לא ביבי" חשובה הרבה פחות לבוחר הערבי. ממערכת בחירות אחת לשנייה בולט יותר ויותר שהדבר העיקרי שמניע אותו הוא הרצון לאפקטיביות - למאבק נחוש של הממשלה באלימות, לביטול החוקים המפלים ולהזרמת תקציבים. המצביע הערבי רוצה שהמפלגות שלו יסחרו עם הקואליציה, כמו המפלגות החרדיות.

מה שברור זה שהרומן הפוליטי בין יו"ר רע"מ, מנסור עבאס, לראש הממשלה בנימין נתניהו הביא לשיא את הרצון של הציבור הערבי להשתתף בקואליציה או לפחות לעשות איתה עסקים. מהסקר של תוכנית אדנאואר עולה ש־85% מהמצביעים הערבים מוכנים לשיתוף פעולה קואליציוני עם המפלגות היהודיות, מתוכם 46% מוכנים להשתתפות בכל קואליציה, 18% רק להצטרפות לממשלת מרכז־שמאל ו־21% מוכנים רק לתמיכה מבחוץ בקואליציה.

בסיבוב הבחירות השלישי במרץ 2020 הגיעה הרשימה המשותפת להישגי שיא. 65% מהמצביעים הערבים הגיעו לקלפי – אחוז ההצבעה הגבוה ביותר במגזר מאז 1999. 88% מהם הצביעו לרשימה המשותפת, והעניקו לה 15 מנדטים. דווקא על רקע זה האכזבה גדולה. בסקר "הקול הישראלי" של המכון הישראלי לדמוקרטיה בינואר נתנו 38% מהמשיבים הערבים ציון רע או גרוע לתפקודה של המשותפת. הסיבה, כאמור היא המוטו 'רק לא ביבי' הרבה פחות חשוב משיפור איכות החיים שלו ובלי שותפות בממשלה ותקציב מאושר אין הישגים.

עבאס עשה את שלו

בתחילת מערכת הבחירות נראה היה שהבחירות הקרובות במגזר הערבי יזכירו את בחירות אפריל 2019 שבהן הבוחר הערבי העניש את המפלגות שלו על שהתפלגו. 49% בלבד מבעלי זכות הבחירה הערבים הגיעו אז לקלפי ושתי הרשימות הערביות ביחד ירדו ל־10 מנדטים. רודניצקי ומקלדה מסכימים שהסיבוב הזה יהיה דומה יותר לסיבוב השני ב־2019 וכ־60% מהאזרחים הערבים יגיעו לקלפי, זאת כל עוד החשש מהקורונה לא ירתיע מצביעים. המשותפת מקבלת בשבוע האחרון בסקרים 9 מנדטים ורע"מ עוברת עם 4 מנדטים. כלומר, ביחד הן צפויות לקבל 13 מנדטים, כמו שהמשותפת קיבלה בסיבוב השני.

מימין: נתניהו ועבאס. החיבור עורר את הרצון להכנס לקואליציה | צילום: גיל נחושתן, יאיר שגיא

לגבי רע"מ, חשוב לזכור שלסוקרים קשה לאמוד את כוחן של רשימות דתיות עממיות. הבוחרים שלהן פחות מחוברים לרשת וההצבעה להן מבוססת על מערכת הנעה מאוד יעילה לקלפי. סוקרים נוטים להמעיט בכוחה של ש"ס החרדית וסביר להניח שכך המצב גם עם רע"מ, כלומר בהחלט יתכן שבמציאות היא תקבל יותר מארבעה מנדטים.

אם בתחילת מערכת הבחירות היה נראה שקול לתנועה האיסלמית רע"מ הוא קול לנתניהו, הציר הזה נפגע מאוד בימים האחרונים. זה לא רק שהליכוד ורע"מ מתחרות על מאוכזבי המשותפת. זה גם שנתניהו הודיע שיו"ר רע"מ מנסור עבאס לא יהיה בממשלתו. גם בלי הודעה, ברור שאי אפשר להושיב את התנועה האסלאמית ואיתמר בן גביר בממשלה אחת. במשותפת הרבו השבוע ללעוג לעבאס ואמרו שנתניהו זרק אותו.