הבנקים הצליחו לחסן את הרווחים ב-2020
עם רווח כולל של 7.6 מיליארד שקל ב־2020, שנת שיא במשכנתאות, הר פיקדונות שצמח לממדים חריגים ולצד כל אלה קיצוץ של 1,500 משרות: הבנקים יכולים לחייך אחרי השנה הקשה ביותר למשק
את שנת 2020 סוגרים הבנקים עם ירידה של 29% ברווחיהם. נכון, מדובר בשיעור ירידה לא מבוטל. ועדיין אי אפשר להתעלם מכך שגם בשנת קורונה, שהיתה מהשנים הכלכליות הקשות שידע המשק עם אבטלה גבוהה וגירעון מסחרר, הם הצליחו להרוויח סכום מכובד של 7.6 מיליארד שקל.
קראו עוד בכלכליסט
כך שהבנקים עוד עשויים לצאת מחוזקים ממשבר הקורונה, עם נזק פחות גבוה בתיק האשראי, ועם ירידה לא מבוטלת בהוצאות.
משכנתאותשנת שיא למרות המשבר
משבר קורונה? בשוק המשכנתאות שנת 2020 היתה שנת שיא, ותיק המשכנתאות של הבנקים צמח ב־9% ל־406 מיליארד שקל. בנק הפועלים, דיסקונט והבינלאומי בלטו עם צמיחה דו־ספרתית, והגדילו את נתח השוק שלהם. הפעילות הערה בשוק המשכנתאות מוכיחה שיש חלקים לא מבוטלים באוכלוסיה שלא נפגעו ממשבר הקורונה, והמשיכו כרגיל עם התוכניות לרכישת דירה. ובכל זאת אי אפשר לשכוח שהיתה גם עננה על שוק המשכנתאות בתחילת המשבר, כשמשכנתאות בהיקף מבהיל של מעל 100 מיליארד שקל הוקפאו בעקבות הפאניקה של המשבר. מאז חזרו מעל 70% מהמשכנתאות להיפרע כרגיל, כך שהחששות ממשבר בשוק זה ירדו מהפרק לעת עתה. אשראי צרכניההלוואות חטפו וירוס
תחום ההלוואות למשקי בית שרשם צמיחה נאה בעשור האחרון, עצר בחריקת בלמים במשבר הקורונה. תיק ההלוואות של הבנקים וחברות כרטיסי האשראי צנח ב־10 מיליארד שקל אשתקד, ירידה של 6%. את הירידה החדה ביותר רשם בנק הפועלים, שהוא גם השחקן הגדול ביותר, כשתיק ההלוואות שלו צנח ביותר מ־10% אשתקד.
הסיבה המרכזית לכך היתה ירידה בביקושים: כשאין נסיעות לחו"ל, אירועים משפחתיים והצריכה נחתכת, אין כל כך סיבות לקחת הלוואה. ואם לקוח נקלע למצוקה, ורוצה הלוואה כדי לשפר נזילות, אז נותני האשראי לא ממש מתלהבים לתת לו הלוואה לאור העלייה ברמת הסיכון.
הירידה באשראי הצרכני אינה קריטית לבנקים, שכן בתחומים אחרים ובראשם המשכנתאות הם צמחו אשתקד. מנגד לחברות כרטיסי האשראי מדובר במנוע הצמיחה שלהן בשנים האחרונות, שהתערער בצורה דרמטית בשנה האחרונה. במערכת הבנקאית ובענף כרטיסי האשראי מציינים כי נרשמה התאוששות בביקושים ברבעון הרביעי של 2020, שצפויה להתחזק עם פתיחת המשק והסרת המגבלות, ולכן הערכות הן כי השנה תחום זה יחזור לצמוח.פקדונות
התנפחות של 230 מיליארד שקל
נכון לסוף 2020 שוכבים כמעט 1.5 טריליון שקל בפקדונות הבנקים ולא צוברים כמעט תשואה בשל הריבית הנמוכה בשוק. לזינוק יש שלוש סיבות: ראשית המפולת בשוק ההון שאירעה בתחילת המשבר והבריחה משקיעים רבים אל הפקדונות, כאשר חלק גדול מהכסף עדיין לא חזר לשוק ההון. סיבה שנייה היא הזרמת הכספים של הממשלה ובנק ישראל למשק כדי לסייע לו במשבר – מה שניפח בצורה ישירה או עקיפה את היקף הפקדונות.
סיבה שלישית היא הירידה בצריכה בעקבות הסגרים, שהותירה ללקוחות רבים, שהכנסתם לא נפגעה במשבר, יותר כסף פנוי. העלייה החדה בפקדונות חצתה מגזרים, כשאפילו במגזר העסקים הקטנים, נרשמה עלייה דו־ספרתית. הציפייה היא שעם החזרה לשגרה, תהיה קפיצה בצריכה וגם האי וודאות תפחת מהשווקים, הר הפקדונות האדיר וחסר הפרופורציה יאבד קצת גובה השנה. עסקים קטניםעל הנשמה מהמדינה
העסקים הקטנים הם המגזר בעל רמת הסיכון הגבוהה ביותר במשבר, שכן בניגוד לעסקים גדולים, לרוב העסקים הקטנים אין הון עודף שנשמר לימים סגריריים כמו המשבר. בבנקים מציינים כי בחודשים האחרונים נרשמה עלייה מסוימת במספר העסקים הקטנים שנסגרו, אך לא מדובר בצונאמי של פשיטות רגל ממנו חששו בתחילת המשבר.מצד שני יש לזכור כי המדינה עדיין מנשימה רבים מאותם עסקים באמצעות מענקים והקלות אחרות. מבחינת אשראי, רוב ההלוואות שנתנו הבנקים אשתקד למגזר זה היו באמצעות הקרן בערבות מדינה שהוקמה בעקבות המשבר. בשורה התחתונה היקף ההלוואות למגזר זה רשם צמיחה קלה של 2%. מבין הבנקים בולט מזרחי טפחות שהיה פעיל מאוד בקרן, והיקף האשראי שלו בתחום זה זינק ב־16% אשתקד. מנגד, בלאומי ודיסקונט נרשמה ירידה בתיק ההלוואות במגזר זה ב־2020.
שורת הרווח
הבנקים נפגעו פחות
רווחי הבנקים ירדו אשתקד בקרוב ל־30%, אולם הבנקים עדיין רשמו רווחים נאים יחסית לשנת משבר, והרוויחו 7.6 מיליארד שקל. את הירידה המתונה ביותר ברווח הציגו מזרחי טפחות והבינלאומי, היות ותיק האשראי שלהם נחשב שמרני יותר, ובמקביל הבנקים הללו צמחו בפעילות השוטפת שלהם. את הרווח הגבוה ביותר הציג בנק הפועלים, בין היתר מכיוון שהוא ביצע חלק מההפרשות עבור משבר הקורונה כבר בדו"חות 2019. בחברות כרטיסי האשראי הירידה ברווח היתה חדה יותר – של 46% לרמה של 318 מיליון שקל. חברות כרטיסי האשראי היו חשופות יותר למשבר מאשר הבנקים, כששני מוקדי פעילות מרכזיים שלהם נפגעו: השימוש בכרטיסי אשראי, והאשראי הצרכני. בנוסף בחלקן גם התבצע תהליך של פרישה מוקדמת לעובדים, שגרר גם כן הוצאות שפגעו בשורת הרווח.עסקים בינוניים וגדולים
מנוע צמיחה בנדל"ן
בור השומן בניירות ערך
150% של פגיעה בחגיגות
מחזור שימוש בכרטיסי אשראי
המשבר טרף את הקלפים
היקפי השימוש בכרטיסי אשראי צמחו בשנים האחרונות ב־6%–8% מדי שנה. אולם אז הגיעה הקורונה וטרפה את הקלפים. ב־2020 נרשמה לראשונה זה שנים רבות ירידה במחזורים. מדו"חות חברות כרטיסי האשראי עולה שהמחזורים ירדו ב־4% אשתקד ל־346 מיליארד שקל, ומבין החברות בלטה כאל, שהצליחה אפילו לגדול ב־1% השנה.בהנחה של התאוששות וחזרה לשגרה, ב־2021 ישובו מנועי הצמיחה של חברות כרטיסי האשראי לפעול במלוא העוצמה. משבר הקורונה צפוי להאיץ את המעבר מאמצעי התשלום המסורתיים לכרטיסי האשראי בשל העלייה באונליין, וגם כניסת הארנקים הדיגיטליים לישראל תפעל לטובתם.
מנוע צמיחה חשוב נוסף של חברות כרטיסי האשראי היה האשראי הצרכני, שספג גם כן מכה קשה אשתקד, עם ירידה חדה בביקוש. הצפי הוא כי הוא ישוב לצמוח השנה, אם כי עדיין בשיעור מתון יותר לעומת הצמיחה הדו־ספרתית שנרשמה בחברות כרטיסי האשראי בשנים קודמות.