חינוך טכנולוגי מחייב יציאה מביה"ס החוצה

כשקוראים את דוח מבקר המדינה על כשל המערכת החינוכית בהכנת התלמידים לעולם התעסוקה חייבים לומר שהמבקר צודק. מערכת החינוך לא מדביקה את קצב ההשתנות של העולם הטכנולוגי המשתנה ובעקבותיו של שוק התעסוקה המשתנה גם הוא ללא הרף. אפשר לדבר רבות על תחלואי משרד חינוך, ויש כאלה, אבל צריך גם להיות הוגנים. במירוץ הזה יש שני מתחרים שלאחד מהם, משרד החינוך, אין באמת סיכוי.

קצב ההשתנות הוא כל כך מהיר עד שבלתי אפשרי כמעט לבנות סדנאות חדשות ולהחליף מכונות כל שנתיים-שלוש. אי אפשר לרענן כל הזמן צוות מורים מתבגר במערכת הקשורה בהסכמים של קביעות מול איגודים מקצועיים.

התעדכנות היתה תמיד צורך, אך בעשור האחרון הקצב הפך מטורף ממש. לא רק ממסדים מסורבלים כמו משרדים ממשלתיים לא עומדים בקצב הזה, גם אנחנו כאינדיבדואלים, מנטלית, וקוגנטיבית, מתקשים מאד להדביק את הפערים שהשינויים הטכנולוגיים מכתיבים. הפתרונות חייבים להימצא מחוץ למשרד ומחוץ לבית הספר. חיפוש המענים רק בתוך המערכת היא מתכון לכישלון.

'למידה בסביבת עבודה'

התלמידים חייבים לצאת החוצה אל שוק התעסוקה לא כדי להכשיר את עצמם אלא קודם כל כדי להשתמש בעולם העבודה כסדנאות למידה מעודכנות ואפקטיביות.

המונח המקצועי הוא Work-based learning - 'למידה בסביבת עבודה'. התפיסה הזו היא חלק מתפיסה כוללת המובילה היום את עולם החינוך, ההכשרה והתעסוקה Lifelong learning - 'למידה לאורך החיים', שאחד העקרונות המובילים שלה הוא שילוב יציאה לעולם העבודה בשלב הלימודים, ומצד שני שילוב מובנה ומתמשך של הלימודים בשלב התעסוקה.

לימוד במוסך (אילוסטרציה) | צילום: תומי הרפז

הגישה הזו, שהיא המפתח לפתרון הכשל עליו מצביע המבקר, מאתגרת בעיקר את פרדיגמות המחשבה שלנו על מהו חינוך יותר מאשר מורכבות הביצוע שלה. כמנכ"ל תעשיידע אני אחראי על פרויקט שמנסה לעשות בדיוק את זה.

תוכנית ההתנסות בתעשייה של משרד החינוך לוקחת את תלמידי המגמות הטכנולוגיות בחטיבות העליונות החוצה - אל המימוש המעשי של תחומי התוכן הנלמדים: אל המוסכים ואל חברות ההייטק, אל בתי המלון ואל חברות האלקטרוניקה והתקשוב.

המפגש המובנה והעבודה המשותפת על פרויקטים עם בעלי מקצוע, מהנדסים ומנהלים, מייצר את העדכון התמידי הן בתחום הטכנולוגי והן בתחום המיומנויות. התוכנית, שחייבת לדייק את עצמה כל הזמן, איננה תכנית שולית של 'nice to have', אלא כזו שתשתלב במערכת כולה ולעדכן אותה כל העת מבחוץ. השורה התחתונה תהיה תמיד 'מעט מידי ומאוחר מידי', אלא אם נצליח לחשוב מחוץ לקופסה הזאת שנקראת בית ספר.

מבקר המדינה גם מציין את נושא המיומנויות. תרגול המיומניות לעולם לא יהיה אפקטיבי אם יועבר על ידי מורה מן המערכת בין ארבע קירות של לימוד פרונטלי. לא לומדים מיומנויות למבחן, לא משננים חומר, מיומנויות מתרגלים, מתוך חתירה למגע עם המתרחש באמת בחוץ. לכן גם כל תהליך ההערכה והמדידה חייב להיות שונה.

לגבי ההתנסות בתעשייה חיפשנו תוכניות למיומנויות ברחבי העולם ולא מצאנו. זה תחום שיש בו הרבה הצהרות והרבה קווי מדיניות ומעט תוכניות שמיושמות בהצלחה. אנחנו כתבנו תוכנית משלנו, שמתרגלת ולא מלמדת ועושה זאת מתוך תחום התוכן המקצועי ובסביבת העבודה הרלבנטית. הדרך עוד ארוכה אבל ברורה - יציאה מבית הספר החוצה.

דן פרת הוא מנכ"ל העמותה החינוכית תעשיידע – עמותה למען חינוך מתקדם (ע"ר) העוסקת בקידום החינוך הטכנולוגי