דעה
מס ירושה: זה לא הכסף, זו השליטה
מחקרים הוכיחו כי תחושת השליטה בגורל ״המס״, משפיעה על פעולותיהם של משלמי המס. מס ירושה הוא ההיפך הגמור - הוא שולל את תחושת העצמאות של היזם, ומוביל לכעס והתנגדות מצדו. קיים פתרון יעיל יותר
קראו עוד בכלכליסט
באפט היה בטוח שהמניה זולה למדי, ודאי ביחס לערכה העתידי. לכן הוא שכנע את אמו שכסף הוא לא דבר חשוב עבורה, וכי כדאי למכור לשתי בנותיה - דוריס וברטי - את 5,272 המניות של ברקשייר שהחזיקה בידיה תמורת כ-210,000 דולר, כ-11,000 דולר מהם במזומן.
המחיר אמנם שיקף את ערך המניה באותה העת (כארבעים דולרים למניה), אך מאחורי העסקה עמדה כוונה כפולה: העסקה הייתה צפויה להפוך את דוריס וברטי לעשירות, וכך הן גם יימנעו מתשלום מסי ירושה. באפט עצמו סיפר לאליס שרדר, כותבת הביוגרפיה שלו ״כדור השלג״: ״זה בדיוק מה שאמא שלי רצתה לעשות, וזה היה הזמן המושלם לכך. זה כנראה היה המהלך הטוב ביותר של כל הזמנים, והוא לעולם לא יחזור על עצמו. מצב של פעם בחיים״.
מניית ברקשייר נסקה מעלה. כבר ב-1980 ערכה נאמד בכ-265 דולר. לילה הלכה לעולמה בסוף אוגוסט 1996. ערכה של מניית ברקשייר בעת מותה היה כ-32,000 דולר. אם היו המניות נותרות בידיה, ערכן של אותן 5,272 מניות היה יותר מ-168 מיליון דולר. ״תכנון המס״ החוקי למהדרין משנת 1976 השאיר סכום לא קטן בידיה של משפחת באפט.
באפט, כמו חברו הטוב ביל גייטס – החליטו לתרום את מירב הונם למטרות פילנטרופיות באמצעות קרן ביל ומלינדה גייטס. באפט עצמו שכנע את אמו לבצע תכנון מס כבר בשנת 1976, תכנון מס שהקטין משמעותית את מס העיזבון ששולם עם מותה של אמו. מאז הספיק באפט לשנות את העדפותיו והוא תומך מזה שנים בהטלת מס ירושה משמעותי על בעלי ממון, כחלק מפילוסופיה הגורסת שעל אותם עשירים להשיב לחברה שאיפשרה להם להיות כה עשירים. לא מעט יזמים ו״מגה-עשירים״ מסוגם של באפט וגייטס מעוניינים ורוצים לתרום לחברה, ואף עושים זאת באופן קבוע. הם עושים זאת כדי לסייע לקהילה, לפתור בעיות אקוטיות עמם מתמודדת האנושות ולא פחות חשוב – אין להם כל כוונה להוריש לילדים שלהם מיליארדים רבים. איך הדבר מתיישב עם רצונם של ה״מגה-עשירים״ לשלם סכומי מס מופחתים ככל האפשר? ייתכן והתשובה טמונה בשליטה.
4 תגובות לכתיבת תגובה