אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
33 אלף שקל: עלות השכר החודשית של עובדי הבנקים צילום: ארווין

בדיקת כלכליסט

33 אלף שקל: עלות השכר החודשית של עובדי הבנקים

השכר החודשי ברוטו לעובד עמד על 21.8 אלף שקל, כמעט כפול מהשכר הממוצע במשק. זאת אף שרוב עובדי הבנקים לא קיבלו ב־2020 בונוס ועלות השכר ירדה ב־4%. בתוך 7 שנים קיצצו הבנקים כ־9,000 משרות

21.03.2021, 11:44 | עירית אבישר

משבר הקורונה חילק את שוק העבודה לשתי קבוצות: אלו שנפגעו מהמשבר, איבדו את עבודתם או שהכנסתם נחתכה, ואלו שהמשבר לא פגע להם בהכנסה וביציבות התעסוקתית. עובדי המערכת הבנקאית משתייכים לקבוצה השנייה. רובם נהנים מקביעות, הם לא הוצאו לחל"ת, לא ספגו קיצוץ בשכר, ועל אף ירידה של קרוב ל־30% ברווחים - הבנקים התמודדו בהצלחה עם שנת הקורונה והרוויחו 7.5 מיליארד שקל ב־2020.

קראו עוד בכלכליסט

הפגיעה היחידה בשכר העובדים היתה בסעיף הבונוס שחולק ברוב השנים האחרונות. הירידה ברווחים בשנה שעברה הביאה לכך שרק במזרחי טפחות חולק בונוס. על אף המשבר והפרשות להפסדי אשראי, הצליח מזרחי טפחות להשיג תשואה על ההון של 9.5% - יעד שמזכה בבונוס, גם אם הוא נמוך מזה של 2019, אז התוצאות היו טובות יותר. בבנק הפועלים בניהולו של דב קוטלר לא חילקו בונוס, אך חולק מענק מיוחד של 2,000 שקל לעובדי הסניפים שהמשיכו לעבוד כרגיל בתקופת המשבר.

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי עלות השכר הממוצעת ב־2020 לעובד עמדה על 33.5 אלף שקל בחודש, ירידה של 3.7% לעומת 2019, הנובעת מהירידה בבונוס. עלות השכר הממוצעת הגבוהה ביותר היתה בבנק הפועלים עם 35.3 אלף שקל, אך היא הושפעה גם מההוצאות בגין תוכנית הפרישה המוקדמת שעשו בבנק. אחרי הפועלים נמצא הבנק הבינלאומי עם עלות שכר של 33.2 אלף שקל. עלות השכר הנמוכה ביותר נרשמה אשתקד בדיסקונט עם 32 אלף שקל, לאחר שבשנים קודמות הוא היה מעל הממוצע בשכר במערכת הבנקאית.

מדוחות בנק לאומי עולה כי עלות השכר הממוצעת עמדה אשתקד על 33.1 אלף שקל, אולם נתון זה אינו כולל עלויות פנסיה תקציבית הניתנת לעובדי דור א' בסך של 450 מיליון שקל בשנה.

חשוב להדגיש כי בעבור רוב עובדי הבנקים המשכורת שקיבלו בפועל נמוכה יותר באופן משמעותי מעלות השכר הממוצעת. במוסד כספי אין מע"מ, ובמקום זאת משלמים הבנקים מס שכר שמושת על הוצאות השכר, מנפח את עלות המעביד, אך הסכום אינו מגיע בפועל לכיסו של העובד.

מנכ"ל מזרחי טפחות משה לארי. יחתוך בבנק אגוד מנכ"ל מזרחי טפחות משה לארי. יחתוך בבנק אגוד מנכ"ל מזרחי טפחות משה לארי. יחתוך בבנק אגוד

בנוסף, עובדי הבנקים נהנים בהסכם הקיבוצי מהטבות משמעותיות כגון סבסוד השכלה גבוהה לילדים, אבל הן אינן באות לידי ביטוי בתלוש השכר שלהם. וכמובן, הבדלי השכר בבנקים בין שכבות העובדים משמעותיים.

הבנקים מספקים גם את הנתונים של השכר ברוטו בפועל, והוא עמד בממוצע על 21.8 אלף שקל אשתקד, ירידה של 5.2% לעומת 2019. מדובר בשכר גבוה, כמעט כפול מהשכר הממוצע במשק, אך קיים פער משמעותי בינו לבין עלות השכר הממוצעת שמגיעה כאמור למעל 30 אלף שקל.

השכר: 50% מההוצאות

הבנקים ביצעו תהליכי התייעלות משמעותיים בשנים האחרונות. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בתוך שבע שנים הצטמצם מספר המשרות בארבעה בנקים ב־9,000 ל־35.7 אלף משרות - ירידה של 20%. רק מזרחי טפחות התרחב, ומספר המשרות בו צמח ב־600. הנתונים לא כוללים את ישראכרט ולאומי קארד שהופרדו מהבנקים הגדולים בשנים האחרונות.

על אף מהלכי ההתייעלות, הוצאות השכר בבנקים הן עדיין חלק מרכזי ממבנה התוצאות - 50%. ב־2020 הן אמנם הצטמצמו ב־5.9% בעיקר בשל הבונוס, אך עמדו על סכום משמעותי של 15 מיליארד שקל. הסיבה לכך שהבנקים ירדו משמעותית במספר העובדים, אך הוצאות השכר עדיין משמעותיות, היא שהסכמי השכר הכוללים תוספות שכר שנתיות (הקרויות גם בשם "הטייס האוטומטי"), מביאות לזחילה מעלה של ההוצאות.

סיבה נוספת היא שינוי בתמהיל עובדי הבנקים. בשנים האחרונות קטן משמעותית היקף העובדים בשכר נמוך בעקבות ביטול משרות כגון כספרים. במקביל, הרחיבו הבנקים את ההשקעות בתחום הטכנולוגיה. חלק מרכזי מגיוסי העובדים בבנקים מתרכז שם, ותנאי העבודה לעובדים אלה גבוהים.

לאומי: קיצוץ אגרסיבי

נדמה היה שהבנקים מיצו בשנים האחרונות את תהליכי הפרישה מרצון, אך נראה כי הם עוד מוצאים מקומות להתייעלות, שאף הואצה בחסות משבר הקורונה. הפועלים הודיע בתחילת 2020 על תוכנית לפרישה מוקדמת ל־900 עובדים על פני שלוש שנים, ובפועל בעקבות המשבר האיץ אותה. בדיסקונט, בניהולו של אורי לוין, ביצעו את תוכנית ההתייעלות הגדולה בתולדות הבנקים לפרישת 500 עובדים, ובסך הכל מעל ל־600 עובדים, כולל בחברות־הבנות. גם הבנק הבינלאומי הוציא לפרישה מוקדמת כמה עשרות עובדים אשתקד, ורשם ירידה חדה יחסית של מעל 200 משרות אשתקד. בלאומי מנכ"ל הבנק חנן פרידמן נוקט גישה אגרסיבית בקיצוץ בהוצאות. הבנק חתך את כמות המשרות ביותר מ־400 ב־2020, וזאת מבלי לבצע תוכנית לפרישה מרצון.

בעוד כל הבנקים הצטמצמו, במזרחי טפחות צמחו והגדילו את מספר העובדים לאורך השנים. אלא שכעת הבנק, בניהולו של משה לארי, עומד להתמודד עם תהליך התייעלות משמעותי. לאחר שהשלים אשתקד את רכישת אגוד, הבנק נמצא במגעים מתקדמים מול הוועד כדי לגבש את תנאי הפרישה למאות עובדי אגוד, כך שנראה כי זה יהיה הקיצוץ המרכזי בכוח האדם במערכת הבנקאית בשנת 2021.

ב־2022 יסתיימו הסכמי השכר ברוב הבנקים. לא ברור האם הם ייאלצו להמשיך עם הסכם המתבסס על תנאי הקביעות ותוספות השכר האוטומטיות, שממנו הם מנסים להשתחרר זה קרוב לעשור.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות