דודי לוי: “הכלא של הקורונה היה מאוד משחרר אמנותית"

“האלבום הזה נולד מתוך געגוע לרוקנרול ולקהל”, אומר הזמר והמוזיקאי דודי לוי על אלבומו החדש “דודי לוי בהופעה 2018-2020”, ששוחרר לפלטפורמות הדיגיטליות בשבוע שעבר. הוא כולל 12 שירים שהוקלטו בהופעות, בהם כמה חדשים שעוד לא נכנסו לאף אלבום, כמו “תרגיש בבית”, ו”איך שהיא צחקה”. וכמובן הלהיטים הגדולים “דוד אוהב אותך”, “כל הזמן שבעולם” ו”מלאך”.

“לפני שנתיים וחצי בניתי לי הרכב חדש עם אנשים מובחרים (עובד אפרת, רועי שקד ונועם ספרבר). הסתובבנו והופענו לא מעט, עם סאונד ומעטפת חדשים שבנינו וגישה שונה וסוערת, יותר רוקנרול. ואז הגיעה הקורונה ומהופעות עם להקה במועדונים מול 200-300 איש ואנרגיות של רוק, מצאתי את עצמי עם גיטרה אקוסטית בחצר מול עשרים אנשים מקסימים ועפתי על זה לגמרי, אבל זה משהו אחר לחלוטין”.

בקורונה הוא התכנס בסטודיו שלו “הבננה המעופפת” (“אחד מחללי העבודה המשובחים, גם מבחינה טכנולוגית”) זהו גם שם הלייבל שבו הוא מוציא את החומרים שלו ואת החומרים שהוא מפיק לאחרים, לרבות ה־EP שהפיק לאחרונה לבית הבובות. “מצאתי המון הקלטות מהופעות שעשינו. מגיל צעיר לא היה לי כזה שוונג של יצירה כמו בשנה האחרונה. הקורונה הכניסה אותי לפינה קטנה ולא נשאר לי הרבה מה לעשות אלא לכתוב שירים. ב’כלא’ הזה היה משהו מאוד משחרר אמנותית. אם לא היו סוגרים אותנו כנראה לא הייתי ניגש להאזין להקלטות האלה כי היינו ממשיכים להופיע”.

לפני שנה הוא הוציא את הסינגל “אין שקט” ואמר שעם המשבר והקורונה זה לא נראה לו זמן טוב לשחרר שיר. “היום אני מבין שזה ההיפך הגמור. אני חושב שהקורונה חידדה אצלי את הרצון להגיד, אבל אז עלו המון שאלות שיווקיות כלכליות ולא ידענו אם משתלם בכלל להוציא שירים”.

כתבת על המצב? “לא יכולתי שלא. השיח האלים בינינו לבין עצמנו הוא ברמה שלפעמים כואב לי בלב. הקונפליקטים בחברה ואיך שהם קיבלו ביטוי בתקשורת, ברשת וברחוב, הפחידו אותי. אנחנו מדינה צעירה, 70 שנה זה אפילו לא גרגר במהלך של היסטוריה. חבר אמר לי שאם זה לא יהיה, בשנייה אנחנו חוזרים להיות יהודונים נרדפים. להפתעתי, יש לי תחושה שבמערכת הבחירות הנוכחית יותר נזהרים ונרגע קצת השיח. שיר שטרם יצא מדבר על הכאוס כאדם בתקופה הזאת, התחושה שגם בקרב המנהיגים שלנו לא מבינים מי אומר מה, ואי אפשר לסמוך על אף אחד”.

לוי. “הקונפליקטים בחברה והשיח האלים הפחידו אותי" | צילום: גיל רובינשטיין

לוי (52) חוגג 34 שנים של עשייה מוזיקלית מאז האלבום הראשון של להקת “נוער שוליים”. בהמשך היה חבר ב”אור כשדים”, הפיק את “מופע הארנבות של ד”ר קספר”, את שרון חזיז, הצטרף ללהקה של אהוד בנאי ויצר עם תמיר מוסקט את פרויקט חנוך לוין. הכל התחיל בגיל 13 כשהקים את הלהקה הראשונה “סיוט”. “הקמנו להקת רוק כי היינו מעריצים גדולים של תיסלם ורצינו להיות כמוהם. כמה שנים אחרי זה פתאם קרה כהאלבום “ציירי לך שפם” של נוער שוליים כבש את המדינה. הופענו עם תיסלם בקיסריה, צמח, ערד, מול עשרות אלפי צופים ובחורות רדפו אחרי ברחוב”.

מאז ולאורך כל הקריירה הארוכה שלו הוא מקפיד להמשיך להתפתח. עוד פרויקט מסקרן שהוא מעורב בו הוא אופרת רוק עליה הוא עובד עם שותפו ליצירה מזה שנים מאיר גולדברג, וחבר אליהם גם הבמאי רוני ניניו. “זה אלבום קונספט שיעלה לבמה. אני מת על אלבומי קונספט שהסיפור מועבר דרך השירים, גדלתי על כאלה של ג’נסיס ופינק פלויד”.

גיבור הסיפור הוא בחור סורי בשם יאסין, די ג’יי שעזב בתחילת מלחמת האזרחים את סוריה לברלין. הוא יוצא למסע חיפושים אחר אחותו האהובה ג’ולי שנעלמה, וגם מגיע להופעה בישראל. פה בפאב ביפו הוא פוגש בחור בשם דודי לוי, שמאז נוער שוליים התרסק ולא הצליח להתרומם, והם מתחברים ויוצאים יחד למסע חיפוש אחרי ג’ולי. “זה פרויקט עסיסי ומרגש. אנחנו רוצים להביא את התיאטרון לרוק ולא את הרוק לתיאטרון. האווירה צריכה להיות שחורה אבל על הבמה זה יהיה תיאטרון”.

להאזנה לאלבום: patiphon.co.il/music/ejw5993ZWS