גזר דין אחרון בפרשת "קניית המבוטחים" על ידי קופ"ח מאוחדת

פרשת גיוס המבוטחים לקופת החולים מאוחדת באופן מושחת תוך ביצוע שורה של עבירות פליליות מסתיימת היום (ב') עם מתן גזר הדין האחרון בפרשה שהתפוצצה  לפני 11 שנה.

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב שרית זמיר גזרה עונש של ארבע שנות מאסר בפועל על אברהם סיבוני, אחד המורשעים המרכזיים בפרשה, שעמד בראש מערך חברות שיווק, שביצעו פעילות שיווק אסורה עבור הקופה באמצעות מגייסי מבוטחים, ואף בדרך של תשלום כסף למבוטחים חדשים, פעילות שכונתה על ידי בית המשפט "קניית מבוטחים". פעילות השיווק האסורה הוסוותה בדרכים שונות ומגוונות.

סיבוני הורשע ברישום כוזב במסמכי תאגיד בסכום של כ-50 מיליון שקל, הלבנת הון של כ-30 מיליון שקל, השמטת הכנסות בסכום של כ-40 מיליון שקל והשמטת מע"מ בסכום של כ-6 מיליון שקל. בנוסף, הורה בית המשפט על חילוט סכום של כ-3 מיליון שקל מסיבוני.

בגזר הדין כתבה השופטת כי במקרה המדובר "מידת הפגיעה בערכים המוגנים בעבירות מס והלבנת ההון היא גבוהה ומשמעותית, הן בשל דפוס הפעולה השיטתי והמתוחכם שנגלה, תוך שימוש בחברות רבות ובאנשי קש; הן בשל סכום השמטת ההכנסה הגבוה שבו הורשע הנאשם, סכום המע"מ שהושמט, סכום החשבוניות הפיקטיביות הכולל שהוצא וסכום עבירות הלבנת ההון; הן בשל חלקו האקטיבי, המרכזי, הדומיננטי והממשי באותה התנהלות עבריינית מאורגנת, מתוחכמת ושיטתית; והן בשל משך הזמן שבו בוצעו העבירות, אשר הופסקו רק בעקבות החקירה ומשעה שהפכה לגלויה".

מדובר בפרשת שחיתות רחבת היקף שהתרחשה בקופת החולים מאוחדת, השלישית בגודלה בישראל, ובחברות שעבדו עמה בין השנים 2002 ו-2010. התיק שזכה לשם "משפחה מאוחדת", נחקר במשותף על ידי יאח"ה (היחידה הארצית לחקירות הונאה) בלהב 433 במשטרת ישראל, חקירות מכס ומע"מ ירושלים ופקיד שומה חקירות ירושלים.

החקירה נפתחה בעקבות דו"ח חריף במיוחד של מבקר המדינה לשעבר מיכה לינדנשטראוס, שהצביע על מעשים פליליים לכאורה בקופת החולים בכל הנוגע לגיוס מבוטחים חדשים לקופה בניגוד להוראות הדין ותוך הסתרת המעשים, ובידיעת בכירים בקופה.

בשנת 2015 הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה כתבי אישום נגד 21 גורמים שונים: 11 אנשים ו-10 חברות. התיק נוהל על ידי עורכי הדין עדי אפלבוים-גרוזמן וטל תבור מפרקליטות מיסוי וכלכלה.

לפי החוק, כל הוצאות הקופה לשיווק עצמי, לרבות פעולות שיווק המופנות למבוטחי קופות אחרות, כפופות לתקרת ההוצאה השנתית הקבועה בתקנות השיווק ולאיסור להשתמש בסוכני מכירות ותועמלנים. אולם, לפי כתב האישום, יהודה עליאש, שכיהן בין השנים 1992 ו-2007 כראש אגף פרסום ושיווק במאוחדת, התקשר עם סוכנים ותועמלנים לשם צירוף מבוטחים חדשים לקופה. במטרה להסתיר את הפעילות הונהגה שיטה לרישומים חשבונאיים כוזבים שלפיה הוצגו אותם הכספים ששולמו מתקציב הקופה לחברות שיווק חיצוניות עבור צירוף מבוטחים חדשים, ככספים שהוצאו עבור שיווק ביטוחים משלימים ושירותים נוספים למבוטחי הקופה - פעילות שהיא מותרת ואינה כפופה למגבלת התקציב.

לפי כתב האישום, קופת חולים מאוחדת שילמה לחברות השיווק תמורת צירוף מבוטחים מבין מבוטחי הקופות האחרות, על בסיס חשבוניות כוזבות, למעלה מ-40 מיליון שקל.

בפעולות אלה, נטען, הביאו הנאשמים במרמה לכך ש"משאביה הכספיים של הקופה, המתקבלים ממשרד הבריאות ואשר נועדו לשמש לצורכי בריאות, שימשו לפעילות שיווקית אסורה ולהטעיית הקופה, מנגנוני הביקורת ומשרד הבריאות".

בהכרעת הדין שניתנה בפרשת "מאוחדת" בנובמבר 2019 על ידי השופטת לימור מרגולין-יחידי (שבינתיים פרשה מכס השיפוט), לאחר כמאה ישיבות של בית המשפט, הורשעו בפרשה כמה גורמים. הבכיר שבהם היה עליאש, לשעבר ראש אגף השיווק ומנהל מחוז ירושלים בקופה, אשר הורשע בעבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד, רישום כוזב במסמכי תאגיד וקבלת דבר במרמה. לצד זאת, הוא זוכה מחלק מהעבירות החמורות שיוחסו לו.

בחודש יולי האחרון נידון עליאש על ידי השופטת זמיר לשמונה חודשי עבודות שירות, והוטל עליו קנס בסכום של 30 אלף שקל. השופטת נימקה את העונש הקל יחסית שהוא קיבל בכך שאף שהשתתף בתוכנית המרמה הסדורה, הדבר נעשה בידיעתם ובאישורם של מנכ"לי הקופה לשעבר עוזי סלנט ושמואל מועלם, אשר לא הועמדו לדין בפרשה. השופטת קבעה אז כי העובדה שעליאש הוא הבכיר היחיד שהועמד לדין, "צורמת ומעוררת תחושה בולטת של אי-צדק", וכי די בכך כדי להימנע מלשלוח אותו למאסר בפועל.

אברהם סיבוני, שעמד בראש מערך חברות השיווק שביצעו את הפעילות האסורה, הורשע, כאמור, בעבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, הפצת חשבוניות פיקטיביות, הלבנת הון ועבירות מס. כאשר מי שפעל במשותף עם סיבוני, באופן מתואם ומתוכנן, היה גורם מרכזי נוסף בפרשה, יוסי סניור, שהורשע גם כן.

על פי הכרעת הדין, סניור סיפק לסיבוני חשבוניות פיקטיביות בסכום של כ-24 מיליון שקל וגלגל את הכספים דרך חשבונות בנקים, צ'קים מזויפים וצ'יינג'ים על מנת לקבלם חזרה במזומן ולהעבירם לידי סיבוני, תוך הכנסת עמלה משמעותית לכיסו. עוד נקבע, כי סניור פעל בדרכי מרמה מול הבנק לצורך יצירת מצג כאילו הוא מקיים פעילות עסקית לגיטימית ועל מנת למנוע דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון. הוא הורשע בהוצאת חשבוניות פיקטיביות והלבנת הון, וכן בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון ועבירות של שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה. בנוסף הורשע בהשמטת הכנסה בסכום של כ-23 מיליון שקל ובהשמטת מע"מ בסכום של כ-3 מיליון שקל.

בחודש דצמבר האחרון גזרה השופטת זמיר על סניור חמש וחצי שנות מאסר בפועל, קנס בסכום של 200 אלף שקל ומאסר על תנאי.