אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
למרות האזהרות: צוקרברג רוצה לחבר את הילדים לאינסטגרם צילום: בלומברג

שוברת קודים

למרות האזהרות: צוקרברג רוצה לחבר את הילדים לאינסטגרם

אינסטגרם מפתחת גרסה שמיועדת לילדים למרות אזהרות מומחים על הנזק שעלול להיגרם להם ולמרות הכישלון שלה בהתמודדות עם בריונות רשת. ככה זה כשנגמרו הרעיונות לחידושים וצריך להראות צמיחה בכל מחיר

23.03.2021, 08:10 | ויקי אוסלנדר

כמעט 1.2 מיליארד משתמשים יש לאינסטגרם, אבל המספר הזה כנראה לא צומח מספיק מהר עבור החברה שמצאה לאחרונה פלח שוק חדש להתמקד בו - ילדים.

אדם מוסרי, שמוביל את אינסטגרם בשלוש השנים האחרונות, אישר בשבוע שעבר כי אפליקציית שיתוף התמונות שבשליטת פייסבוק עובדת על גרסה לילדים מתחת לגיל 13.

קראו עוד בכלכליסט

“חלק מהפתרון הוא ליצור גרסת אינסטגרם לצעירים או לילדים שבהם יש להורים שקיפות או שליטה”, אמר מוסרי לבאזזפיד. “יותר ויותר ילדים שואלים את הוריהם אם הם יכולים להצטרף לאפליקציות שעוזרות להם לעמוד בקצב עם חבריהם”, אמר דובר פייסבוק ג’ו אוסבורן לאתר The Verge.

“נכון להיום אין להורים הרבה אפשרויות, ולכן אנו עובדים על בניית מוצרים נוספים - כמו שעשינו עם Messenger Kids - המתאימים לילדים ומנוהלים על ידי הורים. אנו בודקים הבאת חוויה שנשלטת על ידי ההורים לאינסטגרם כדי לעזור לילדים לעמוד בקצב של חבריהם, לגלות תחביבים ותחומי עניין חדשים ועוד”.

1. היסטוריה של אלימות

הדיווח על כך שהחברה מתכננת לבנות מוצר לילדים בני פחות מ־13 הגיע רק יומיים אחרי שאינסטגרם עצמה פרסמה פוסט בו היא מודה כי החברה צריכה לעשות יותר כדי להגן על המשתמשים הצעירים שלה. וזאת בעקבות גל של ביקורת ציבורית על רמת הרעילות הגבוהה בפלטפורמה ועל הבריונות וההתעללות שמשתמשים חווים בה. על אף שהחברה מפתחת במרץ מוצר שמיועד בלעדית לילדים, כבר היום מעל 7% ממשתמשיה הם בני 13 עד 17 (פתיחת חשבון משתמש מתחת לגיל 13 אסורה לפי תקנון החברה) וכמעט 30% מהם מתחת לגיל 24.

 , איור: יונתן פופר איור: יונתן פופר  , איור: יונתן פופר

פלטפורמת מסנג’ר לילדים של החברה (המיועדת לגילאי 6 עד 12) זכתה לגינויים פומביים מקצה לקצה מצד ארגונים הקשורים לבריאות ילדים, והחברה אף קיבלה בקשות רשמיות, בין היתר מקולקטיב המונה 95 ארגונים ומומחים בתחום, להסיר את המוצר בשל הנזק החברתי, הפסיכולוגי והבריאותי שהוא עשוי לגרום לילדים. מחקרים הראו כי מוצרים מסוג זה פוגעים בהתפתחות הילד, בגלל שהם מנרמלים מגיל צעיר את התפיסה שקשרים חברתיים קיימים כדי לייצר רווחים. בנוסף קיים החשש שכמו כל מוצר טכנולוגי, פלטפורמות כאלה אינן חסינות לבאגים ששמים את המשתמשים הצעירים בסכנה. כפי שאכן קרה ב־2019 כשהמסנג’ר לילדים אפשר לאלפי ילדים להתחבר לקבוצות עם משתמשים לא מורשים, בניגוד לחוקים הקיימים. טיקטוק יויוטיוב נקנסו בעבר על חשיפת ילדים למודעות. בפייסבוק אמרו עם השקת מסנג’ר לילדים כי הם עבדו עם קבוצות מאורגנות של הורים ומומחים כדי להביא לשוק מוצר שעונה על כל החששות ועומד בסטנדרטים מחמירים יותר מתקנות COPPA. מאוחר יותר התגלה כי פייסבוק עצמה לקחה חלק במימון של אותן הקבוצות.

2. כרוניקה של כישלון

גל הביקורת הציבורית הנוכחי אינו הפעם הראשונה שבה עולה הטענה כי הרשתות חהברתיות מסכנות את המשתמשים. למעשה, בארבע השנים האחרונות שולטת התפיסה הציבורית והפוליטית כי פייסבוק, על שלל הפלטפורמות שלה, לא יודעת, מסוגלת או רוצה לפקח ביעילות על המוצרים שלה והם משמשים שוב ושוב ככלי להפצת מידע כוזב וקונספירטיבי, שקורא ומסית לאלימות ושנאה. מי שיודע מעט על ההיסטוריה של הרשתות החברתיות בכלל ושל פייסבוק בפרט, לא יכול לטעון שלא ניתן לחזות את ההשלכות האפשרויות של אינסטגרם לילדים. איך בתוך מציאות זו פייסבוק מרשה לעצמה להמשיך עסקים כרגיל, לא לנסות בשום שלב לפעול ברוח התקופה, לצמוח ולשקם את התדמית שלה? לכך יש שתי תשובות.

מארק צוקרברג , צילום: איי אף פי מארק צוקרברג | צילום: איי אף פי מארק צוקרברג , צילום: איי אף פי

התשובה הראשונה והברורה מאליה היא כי היא יכולה. מאז הוקמה, פייסבוק ניצלה כל אפיק שנקרה בדרכה ליצירת רווח. עם השנים הפך ברור יותר ויותר שהמטרה המוצהרת של הרשת החברתית - ”לקרב בין אנשים” - היא רק תוצר לוואי למשימה העיקרית שלה - להרוויח הרבה מאוד כסף. אלה אולי חדשות טובות עבור בעלי המניות, אבל פחות עבור העולם כולו. התוצאה היא חברה שמדלגת משערורייה אחת לשנייה בלי להביט לאחור או להביע חרטה. פייסבוק התפרסמה, בין השאר, בעקבות מחיקת חשבונות משתמש של עיתונאים, פיתוי ילדים לרכוש משחקים בכרטיסי האשראי של הוריהם, מסירת נתונים פרטיים לקמפיינים פוליטיים, תשלום חשאי למשתמשים (כולל בני נוער) כדי שיתקינו אפליקציות שיעקבו אחריהם, ואפילו הרצת ניסויים פסיכולוגיים על המשתמשים שלה ללא ידיעתם.

שוב ושוב, פייסבוק מעלה באמון המשתמשים שלה. למעשה, אמון הציבור בפייסבוק כה נמוך שאפילו במהלך התקופה שבה חשף אדוארד סנודן את המעקב השיטתי של ה־NSA אחר אזרחים אמריקאיים, סקר של מכון המחקר Pew מצא כי 56% מהציבור הביע אמון בסוכנות ורק 45% הביעו אמון בפייסבוק. אבל הנתונים הללו מעולם לא באו לידי ביטוי בשורת הרווח של פייסבוק, שלהוציא שנה אחת (2019), המשיכה לעלות. בחמש השנים האחרונות פייסבוק רשמה רווח נקי מצטבר של כ־95 מיליארד דולר. אף אחד לא עוצר את פייסבוק ופייסבוק לא עוצרת את עצמה.

3. עתיד נטול חדשנות

הסיבה השנייה להתנהלות הנוכחית של פייסבוק היא חדשנות או בעצם היעדרה. כבר ב־1994 הסבירה אנה־לי סקסניאן, פרופסור למדעי המידע באוניברסיטת ברקלי, את היתרון התחרותי של עמק הסיליקון על פני שארית העולם. היא קבעה בפשטות כי התחרותיות ו”הדינמיות של עמק הסיליקון נעוצות במבנה חברה מבוזר ושטוח מאוד המאפשר שינוי מהיר מאוד”. מרבית החברות המסורתיות, במיוחד טרום עידן הדוט הקום והשינויים שהביא עימו, אופיינו במבנה היררכי מאוד שאיפשר לחדשנות להתרחש רק בצמרת. סטארט-אפים, לעומת זאת, מאופיינים במבנה שטוח יותר שמאפשר להם להגיב ולהשתנות במהירות. כמובן שאותן חברות קטנות וזריזות הן היום התאיגידים הגדולים בעולם ואין מי שמגלמת את השינוי הזה יותר מפייסבוק. פייסבוק של היום היא תאגיד גדול שלא ממציא מוצרים חדשים, אלא עומל רק על שיפור תהליכים.

מארק צוקרברג וחבריו אמנם המציאו את הרשת החברתית, אבל הם הפסיקו מהר מאוד לפתח את הפלטפורמות שלהם טכנולוגית בכוחות עצמם. החברה חבה את הצמיחה המזהירה שלה לשורת רכישות של חברות חדשניות בפני עצמן, כמו ווטסאפ ואינסטגרם, לצד אסטרטגיה שדגלה בהעתקות חסרות בושה מחברות אחרות. פייסבוק למשל, פיתחה שחזור מדויק של הסטורי של סנאפצ’ט, הטמיעה שיתופי מקום בזמן אמת או את הקבוצות החד־כיווניות (Channels) של טלגרם. כשפייסבוק לא הצליחה לרכוש את המתחרות היא פשוט העתיקה באופן מדוקדק וסיזיפי כל אלמנט שהפך אותן לתחרות מלכתחילה.

פייסבוק אינה חברה חדשנית, ולכן כשהיא חושבת על העתיד, ומחפשת מהיכן תגיע הצמיחה הבאה, היא מסתכלת על המוצר שיש לה ומנסה לחלוב אותו קצת יותר. האפשרות שנבחרה הפעם היא לקחת את הפלטפורמה הקיימת והרווחית שיש בידה ולהציע אותה לקהל הרגיש והפגיע יותר מכל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות