ישראל בוחרת: השאלות הגורליות בדרך לקלפי

דבר אחד כבר נראה בטוח. בסוף הבחירות האלו יהיו למפלגות הימין 80-75 מנדטים - כמעט שני שלישים מהכנסת.

מה שלא בטוח זה שהמצביעים האסטרטגיים מהמרכז שיצביעו לימין כדי להחליף את נתניהו אכן ישיגו את מטרתם. גם לא ברור האם העלייה הזאת של מפלגות הימין היא זמנית או שמדובר בימנים סמויים שיצאו מהארון וכבר לא יחזרו אליו. 

בשבוע שעבר פרסם "כלכליסט" את סדרת "קולות נודדים" שניתחה את המצביע הישראלי מודל 2021. בניגוד לסדרות שפרסמנו לפני מערכות בחירות קודמות, הסדרה הזו לא התבססה על ההצבעה בסיבובים קודמים, פשוט כי המבנה של המערכת הפוליטית צפוי להשתנות כל כך בעקבות התפרקות כחול לבן. במקום זה נעזרנו בעיקר בניתוח של סקרי "הקול הישראלי" של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

אף שהשאלה המכריעה בבחירות היא כן/לא נתניהו, אין ספק שאלה היו בחירות הקורונה. כל זמן שישראל היתה תחת סגר כבד, הליכוד היה בשפל וימינה ותקווה חדשה ביחד השתוו לו במספר המנדטים. ככל שישראל יצאה מהסגר, הליכוד עלה, ועוד יותר מזה - בנט וסער שקעו.

במגזר הערבי, לעומת זאת, עמדו הבחירות בסימן הרצון להיות בקואליציה ולהביא הישגים, בייחוד בתחום המאבק בפשיעה ובהריסת הבתים. זה הביא לפיצול בין הרשימה המשותפת, שמאמינה בשיתוף פעולה עם המרכז־שמאל, לרע"מ, שמוכנה לשותפות עם נתניהו. וזה עלול להביא מנדט וחצי של מצביעים ערבים לנתניהו. אצל החרדים כרגיל לא צפויות הפתעות. הם יקבלו 16-15 מנדטים, אבל הרבה יותר חשוב להם שנתניהו ינצח וימשיך להיות בן ערובה פוליטי שלהם.

אבל את הבחירות יכריעו גם הרבה שאלות טכניות: אחוז המצביעים, למשל כמה ייעדרו בגלל הקורונה וכמה נשארו בארץ בגלל הקורונה, הרכב המצביעים וכמובן מי לא יעבור את אחוז החסימה. "כלכליסט" מגיש את המדריך המלא לשאלות שיכריעו את הבחירות או (וזה לא פחות סביר) שיקבעו שוב שאין הכרעה.

1. הקרב בין הגדולות

הקשית חזרה לעבוד

מה שמאפיין את מערכת הבחירות הזאת היא קריאת התיגר על נתניהו מתוך מחנה הימין. תחילה נראה היה שימינה ותקווה חדשה מצליחות לקחת קולות מהליכוד וסער אף לוקח קולות מרכז ימין רבים מיש עתיד. ככל שהזמן חלף, התברר שסער לא מתרומם, קולות המרכז שלו חזרו ליש עתיד. עם פתיחת המשק ללא עלייה מקבילה בתחלואה, הפעיל נתניהו את הקשית הידועה, עבר מאולפן לאולפן ושתה לבנט קולות. הירידה בסקרים של ימינה ותקווה חדשה אינה מלווה בעלייה באותו היקף של הליכוד ויש עתיד.

בחירות 2020 | צילום: איי אף פי

נראה שהדבר נובע מכך שבסקרים האחרונים כל ארבע המפלגות הקטנות עוברות את אחוז החסימה, מה שבא כמובן על חשבון המפלגות הגדולות. השאלה הגדולה, כמובן, היא האם נעצרה הירידה של סער ובנט מאז הפסקת הסקרים או שבימים האחרונים היא נמשכה, מה שעשוי להבטיח את ניצחון נתניהו.

2. גורלן של המתנדנדות

בסקרים כולם עוברים

את המאזן בין הגושים תכריע אולי יותר מכל נושא אחר השאלה כמה מארבע המפלגות הקטנות יעברו. ככל שעבר הזמן, נתניהו נרתם לקמפיין להעברת הציונות הדתית של סמוטריץ' ובן גביר. בסקרי סוף השבוע נראה היה שגם קמפיין הגעוואלד של מרצ עובד שוב ומחזיר אליהם מצביעים אסטרטגיים שחרדים לעתידו של גוש "רק לא ביבי".

גם התנועה האסלאמית רע"מ כבר עברה בשבוע האחרון ברוב הסקרים. מי שהותקפה מכל העברים היא כחול לבן. השאלה הגדולה היא האם יש 150 אלף איש שמקבלים את נרטיב ה"שכבתי על הגדר" של גנץ ויכירו לו תודה בהצבעה חוזרת. כמובן, השפעה דרמטית תהיה לשאלה כמה קולות תבזבז הרשימה הכלכלית של ירון זליכה.

נתניהו, לפיד, סער ובנט | צילום: אבי רוקח, קובי קואנקס, אבי מועלם

3. על מה מצביעים

נתניהו קיבל חיסון

די ברור שרוב המצביעים בישראל מחליטים קודם כל לאיזה גוש יצביעו, כלומר כן ביבי/לא ביבי, ושאלות אחרות משפיעות פחות. ובכל זאת, הבחירות האלה עמדו בצילה של מגפת הקורונה. זאת, כפי שעלה מדירוג הנושאים שאנשים אומרים שלפיהם הם מצביעים, שפרסם אתר "המדד".

תחילה הקורונה תרמה רבות לעלייתו בסקרים של יו"ר ימינה בנט, שנתפס כמבקר הגדול של מדיניות הקורונה של הממשלה. אם יש דבר שיכול להסביר את עליית הליכוד וירידת ימינה בסקרים האחרונים, זה הצלחת מבצע החיסונים והפתיחה המוצלחת של המשק ומערכת החינוך. כלומר גם אם רק מעטים באמת מחליטים לפי נושא ולא לפי גוש, יכול להיות שהמעטים האלה הם שיכריעו את הבחירות.

4. אחוזי ההצבעה

התרמילאים נשארו בארץ

בעולם מוכרת תופעה של "עייפות מצביעים", כלומר ירידה באחוז ההצבעה כשיש בחירות תכופות. בישראל אחוז ההצבעה הלך ועלה בשלושת הסיבובים עד ל־71.5% בבחירות 2020, ונראה שהמצביעים אינם נלאים מלנסות להכריע את שאלת הכן / לא ביבי. שלושה גורמים ייחודיים צפויים להשפיע על אחוז ההצבעה. הראשון והפחות צפוי מראש הוא הקורונה: כמה אנשים יחליטו לא להגיע לקלפי כי הם חוששים / בבידוד / חולים, למי זה יעזור ולמי זה יזיק?

השני הוא הירידה הצפויה בהצבעת המגזר הערבי מ־65% ל־60% שכנראה תוריד את מספר המנדטים של שני פלגי המשותפת מ־15 ל־13. השלישי הוא תוספת כ־65 אלף מצביעים שבנסיבות אחרות היו בחו"ל – תרמילאים, אנשי עסקים, מטיילים – רובם חילונים. ככל שאחוז ההצבעה יגדל, יעלה אחוז החסימה וגוברים הסיכויים שאחת הרשימות המתנדנדות או שתיים ייפלו.

5. השסע שלא עבד

לא נלחמים בחרדים

אף שהמתח בין חרדים לחילונים מעולם לא היה חריף יותר מאשר בתקופת הקורונה, ההשפעה שלו על מערכת הבחירות היתה מוגבלת. המפלגה החילונית היחידה שהעמידה את המתח הזה במרכז הקמפיין שלה היתה ישראל ביתנו. מצביעי הבייס של ליברמן, שמורכבים בעיקר מעולים מבוגרים, שווים ארבעה מנדטים. לפי הסקרים, הקמפיין האנטי־חרדי מביא לו שלושה נוספים.

יש כמה סיבות לכך שמפלגות חילוניות לא ניצלו את הפוטנציאל האלקטורלי הגדול של קמפיין שיתמקד בהפרות החוק החרדיות ההמוניות.

סיבה אחת היא שנרטיב הכן/לא ביבי כיסה על הכל. במרצ נמנעו מכך כי בשמאל של היום, בניגוד לימי שולמית אלוני, לא פוליטיקלי קורקט לתקוף ציבורים שלמים. יש עתיד התאפקה כדי לאפשר שיתוף פעולה קואליציוני עם החרדים.