אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"על שאלת הגירעון כבר אין תשובה אוטומטית" צילום: נתי שוחטפלאש 90

"על שאלת הגירעון כבר אין תשובה אוטומטית"

אורי חפץ, פרופסור במחלקה לכלכלה ובמרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית, ובבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת קורנל, מסביר כי "התרגלנו לענות אוטומטית שגירעון טוב הוא גירעון נמוך, אפילו שלילי אם אפשר. עכשיו התשובה של הכלכלנים כבר לא כזו"

24.03.2021, 07:34 | אדריאן פילוט

"הממשלה צריכה לשאול מה צריך להיות יעד הגירעון התקציבי בשנים הבאות. זו לא שאלה נוחה לכלכלן אחראי. התרגלנו לענות אוטומטית שגירעון טוב הוא גירעון נמוך, אפילו שלילי אם אפשר. עכשיו זו אחת השאלות המשמעותיות ביותר כי ממנה, ומהשפעתה על היקף התקציב, נגזרות במידה מסוימת יתר השאלות", מסביר אורי חפץ, פרופסור במחלקה לכלכלה ובמרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית, ובבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת קורנל.

קראו עוד בכלכליסט

לדבריו, "שיא המשבר של 2020 מאחורינו, ואיתו גם הגירעונות חסרי תקדים של 2020, שעזרו למנוע צניחה חופשית של כלכלות העולם. אנחנו צופים שנים הרבה יותר טובות, כולל זו הנוכחית. ובכל זאת, למרות התחזיות המחמיאות, שאלת הגירעון נותרה על השולחן והתשובה של הכלכלנים כבר לא אוטומטית. היא פחות בכיוון של פתרון קצה ויותר בכיוון המוכר לנו של ׳תלוי מה נעשה עם הכסף׳. אנחנו חוזרים לשיקולים המוכרים של עלות מול תועלת. נראה שהעלות ירדה מאוד לאחרונה. לכן, אם הגירעון יממן השקעה ציבורית ראויה - וזה אם גדול מאוד - אז אולי יש פה הזדמנות היסטורית". 

פרופ פרופ' אורי חפץ. "אם הגירעון יממן השקעה ציבורית ראויה - וזה אם גדול מאוד - אז אולי יש פה הזדמנות היסטורית" | צילום: נתי שוחטפלאש 90 פרופ

חפץ מפנה זרקור לתופעה מרתקת בתיאוריה כלכלית. "בימים אלו מתנהל בין גדולי הכלכלנים בעולם דיון שייתכן שיוביל למהפכה מחשבתית. ברקע הדיון ניצבת העובדה האמפירית שבעשורים האחרונים ירדו הריביות בעולם המתועש באופן משמעותי. הסיבות המבניות לירידה אינן מובנות במלואן. יש המדגישים את התפקיד של גודש היצע החסכונות העולמי, שמגיע למשל ממדינות מתפתחות עם צמיחה מהירה, כמו סין. ויש המחפשים הסברים גם בצד הביקוש, כמו ירידה בהזדמנויות להשקעה מסביב לעולם".

לדברי חפץ, יש גם תופעות דמוגרפיות כלל עולמיות, כמו העלייה בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה, שיכולות להשפיע גם על ההיצע וגם על הביקוש. "תהיה הסיבה אשר תהיה, ירידת הריביות היא עובדה קיימת, ארוכת טווח כנראה. לא ברור שהמגמה הולכת להשתנות בקרוב. ולכן, החשיבה שלנו בנושא מתפתחת בשנים האחרונות. אנחנו בוחנים מחדש את היחס שלנו לחוב־תוצר, למשל, לאור העובדה שמסתבר שבימינו, חוב ציבורי גדול יכול להתלוות לריביות נמוכות. החשש המסורתי, שגירעונות גדולים ידחקו החוצה השקעות בסקטור הפרטי או יחרידו את מחזיקי האג״ח הממשלתי, כבר אינו מה שהיה".

"העתיד", מסכם חפץ, "אינו ידוע. כשמתכננים מדיניות צריך לתת לאי־הוודאות משקל גדול. זרם עתידי הוא כמובן רק ניחוש, ועלויות הריבית יכולות להשתנות ברגע. מוכרחים להיזהר. הטבע האנושי בכלל, והתנהלותם של פוליטיקאים בפרט, לימדו אותנו בדם, יזע, ודמעות, שכללים פיסקליים למיניהם יכולים לשמור עלינו. למשל מפני התנהגות תקציבית שמקורה ראיה קצרת טווח וסופה נזק ארוך טווח. ראוי שנמשיך לנהוג ביראה במושג אחריות פיסקלית. אבל חובה עלינו להתאים את משמעות המושג למציאות המשתנה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות