אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כך צריכה להיראות התוכנית הכלכלית של הממשלה הבאה צילום: אוראל כהן

דעה

כך צריכה להיראות התוכנית הכלכלית של הממשלה הבאה

קיצוץ עמוק בפנסיה התקציבית במערכת הביטחון, טיפול ללא מורא ביוקר המחייה, ואולי גם שחרור של חלק מיתרות המט"ח של בנק ישראל: מנכ"ל האוצר לשעבר שמואל סלבין משרטט קווים מנחים לתקציב המדינה הבא: "זו העת לבצע צעדים כלכליים חכמים ואמיצים", הוא אומר

23.03.2021, 20:11 | שמואל סלבין

העברת תקציב המדינה תעמוד לפתחה של הממשלה החדשה והאתגר המרכזי ינוע בין היכולת לכסות על הגירעון שהעמיק נוכח צעדי הסיוע הכלכליים וקופסאות הקורונה לבין קידום מהלכים ופרויקטים מחוללי צמיחה לחיזוק המשק, שנמצא בעיצומו של תהליך התאוששות. ראוי שהתקציב יגובש למשך שנה וחצי, כלומר עד סוף 2022, וכאן אני קורא לכל קשת המערכת הפוליטית להשאיר את החרמות בצד ולהתכנס להעברת תכנית כלכלית רחבה שתאיץ את המשק במציאות המאתגרת והמורכבת שכפתה עלינו מגפת הקורונה.

זה עשוי לכלול קיצוצים נרחבים במקורות התקציביים של מגזרים השונים, אך זו העת לבצע צעדים כלכליים חכמים ואמיצים. הגיבוי הציבורי בעל חשיבות יתרה לקידום המאמץ הלאומי והשבת המשק הכלכלי לימים שלפני פרוץ המשבר.

קראו עוד בכלכליסט

באשר לתחזית שהציג משרד האוצר, אני מאוד אופטימי ומעריך שהמשק יציג השנה צמיחה לצד ירידה בגירעון ובשיעור האבטלה. בחודש פברואר (לפי דוח הלמ"ס) ראינו את הסנונית הראשונה עם פתיחת המשק, כאשר היקף האבטלה ירד מ-18.2% מכוח העבודה (744 אלף מובטלים), לשיעור של 15.4% (639 אלף מובטלים) שתומך בתרחיש האופטימי שהציג האוצר. בעניין זה אציין שאני לא שותף לטענה שהמובטלים נהנים ממודל החל"ת ודמי האבטלה שהובטחו עד יוני וחושב שיש רצון אמיתי של אותם מחוסרי עבודה לשוב במהרה לשוק התעסוקה.

תקציב הביטחון: הזמן לקיצוץ עמוק בפנסיה התקציבית

תקציב הביטחון מהווה נתח עיקרי מתקציב המדינה (בתקציב שאושר לשנת 2019 היה השני בגודלו מבין משרדי הממשלה לאחר משרד החינוך) אלא שמשקל גדול ממנו מנותב לפנסיה התקציבית. הגיע העת, בייחוד בתקופה מאתגרת זו, לשרטט תכנית שתקבע כי השכבה שזוכה לפנסיה תקציבית שעומדת על מעל לפעמיים מהשכר הממוצע במשק, המדינה תקצץ במהלך השנתיים הקרובות שיעור של כ-10% מהפנסיה.

נגיד בנק ישראל פרופ נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. קיצוץ ביתרות המט"ח? לא מילה גסה | צילום: בלומברג נגיד בנק ישראל פרופ

לצד זאת, יש להחיל גם שינויים באגף השיקום, שתקציבו השנתי נע סביב 5 מיליארד שקל. במקרה הזה יש לשנות את הכללים המעוותים שנהוגים כאן כבר שנים ארוכות ולבצע הבחנה בין מי שנפגע בפעולה קרבית, אימון או בדרך לפעולה, שלהם כמובן מגיע את מלוא הזכויות, לבין מי שנפצע במהלך עבודתו במשרד או במהלך חופשה. עד היום כל הוועדות שקמו ודנו בנושא לא אזרו מספיק אומץ לבצע הבחנה וחיתוך בין הזכאים המלאים לבין אלו שלא. מדובר פה בעיוות חברתי וכלכלי שנדרש לו גם גיבוי ציבורי רחב, על אף הקונצנזוס הטבעי סביב מערכת הביטחון.

שוק העבודה: הקצאת כספים למעסיקים להכשרות מקצועיות

הפתרון צריך לבוא משני כיוונים: להכשיר בצורה מקצועית ופרקטית את האוכלוסייה הלא משכילה, שמשבר הקורונה חשף את חולשתם נוכח המעבר לדיגיטציה ועבודה מרחוק, כמו גם את אוכלוסיית הצעירים שדילגו מעבודה לעבודה והמשבר אילץ אותם להיוותר מחוץ למעגל התעסוקה. אני חושב שיהיה נכון שהמדינה תקצה כספים למעסיקים שיבצעו בעצמם הכשרות מקצועיות במקומות העבודה, באופן יעיל ופרקטי ויבטיחו שאותם מובטלים יזכו לכלים שסייעו להם להתשלב מיד לאחר מכן באותו מקום העבודה. זו קריאה למעסיקים ממגזר ההיי-טק ודרומה שצריכים לגלות אחריות ולשנס מותניים כדי להיות חלק בלתי נפרד מהתהליך והמאמץ הלאומי המשותף שינער את שוק העבודה מהשלכות משבר הקורונה ויוריד דרמטית את שיעור האבטלה.

בנק ישראל: לשקול לשחרר חלק מיתרות המט"ח שהגיעו לשיא

בתקופה משברית יש שני מקורות עיקריים לאיזון התקציב - קיצוץ תקציבים והעלאת מיסים, לצד הגדלת הפריון והצמיחה. בתקופת משבר עניין הקיצוץ רגיש ואף מסוכן כמו גם נושא העלאת המיסים, שאם ייעשה יידרש להתבצע בצורה הדרגתית ומתונה. יחס חוב-תוצר אמנם זינק ב-2020 מ-60% ל-73% נוכח גיוסי החוב שביצעה המדינה, אך אם ננהג באחריות תקציבית נחזור לרמות מאוזנות. אני לא מאמין שביטול פטורים, כדוגמת קרנות ההשתלמות למשל, יכולה לצאת לפועל נוכח ההתנגדותיות שצפויות למהלך ולכן כאן רצוי לפעול ב"סוף מעשה במחשבה תחילה" לפני שיוצאים למאבק שעשוי להסתיים בלא כלום.

מנגד, יש להסתכל דווקא על יתרות המט"ח של בנק ישראל שהאמירו לשיא של 173 מיליארד דולר, ומשם אולי עשויה לבוא הבשורה. על בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהמאמץ הלאומי, לשחרר חלק מהרזרבות לטובת הזרמה למשק כצעד שיסייע בהמשך הליך ההתאוששות.

תעשייה:  המשיכה להפגין עוצמה לעומת ה-OECD

בשנת 2020 איבדנו תוצר של כ-2.5% בזמן ששיעור הפגיעה הממוצע במדינות המפותחות (OECD) עמד על שיעור גבוהה פי שניים (כ-5.5%). זה הישג לענף התעשייה המקומי ובראשו מגזר ההייטק שהיווה את הקטר והמשיך להפגין עוצמה גם נוכח השלכות המשבר. על כך מגיע לענף כבוד גדול.

יוקר המחיה: לטפל ללא מורא בפערי התיווך של היבואנים

בעניין זה מיקוד הטיפול צריך להיות בייבואנים, שזו קבוצה סמויה לרוב מהעין, מבלי שהציבור יודע עליהם הרבה ובהתאם פערי התיווך, שהם בלתי מתקבלים על הדעת, לא זוכים לביקורת ראויה ונוקבת. טוב יהיה אם תוקם ועדה מקצועית, ללא מורא, שתטפל בנושא ותצמצם את פערי התיווך. נדרשת רגולציה מכבידה ופיקוח הדוק יותר שיבטיח שהצרכנים ייזכו למחירים הוגנים, ובהתאם נראה התמתנות ביוקר המחיה. למחירים הנוכחיים אין הצדקה – לא מוסרית ולא כלכלית. התחושה שישראל יקרה יחסית למדינות אחרות, מעוגנת במציאות ואת זה צריך לשנות באמצעות רפורמות אמיתיות וצמצום פערי התיווך.

שוק הדיור: התחלות הבנייה צריכות להיות מאסיביות יותר

הטענות שעלו כ"פתרון" על הסבת משרדים למגורים הן הצעות נחמדות אך כמובן לא פרקטיות. מצוקת הדיור תחריף כל עוד התחלות הבנייה לא יקפצו משמעותית. בשנת 2020 התחיל להיבנות 40 אלף יחידות דיור וזה נתון שסביר שיתבטא בהפעלת לחץ גדול על הביקוש לדירות. לזה יש להוסיף את הצטרפות המשקיעים שעשויים להחריף עוד יותר את המצב וזה יגרום להעלאת מחירים. התחלות הבנייה צריכות להיות מאסיביות יותר, גם באזורי ביקוש, וזה מה שעשוי להיות אולי הצעד הראשון בבלימת משבר הדיור החריף שהתפתח כאן בשנים האחרונות. עם זאת, לצערי אני חושש שהמשבר ילווה אותנו גם בהמשך.

שמואל סלבין, יו"ר דירקטוריון חברת סלע נדל"ן וחבר בוועדה לתכנון ותקצוב של המל"ג. לשעבר מנכ"ל משרדי האוצר והעבודה והרווחה. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות