צילום: רויטרס
בתוך 5 שנים - 3.8 טריליון דולר הושקעו בחברות דלקי מאובנים
ג'ייפי מורגן צ'ייס היא המממנת הגדולה ביותר של דלקי מאובנים, ואחריה סיטי. לפי דו"ח של שורת ארגונים סביבתיים, ב-2020, על רקע הגבלות הקורונה, נרשמה ירידה של 9% בהשקעות הבנקים בדלקי מאובנים, אך אלו היו עדיין גבוהות יותר מאשר 2016, השנה שמיד אחרי חתימת הסכמי פריז
מאז החתימה על הסכם פריז ב-2015, 60 הבנקים הגדולים בעולם השקיעו 3.8 טריליון דולר בחברות דלקי מאובנים – כך לפי דו"ח משותף של שורת ארגונים סביבתיים.
לפי הדו"ח, ב-2020, על רקע הגבלות הקורונה, נרשמה אמנם ירידה שנתית של 9% בהשקעות הבנקים בדלקי מאובנים, אך אלו היו עדיין גבוהות יותר מאשר 2016, השנה שמיד אחרי חתימת הסכמי פריז. במקביל, ההשקעה ב-100 חברות דלקי המאובנים הגדולות ביותר דווקא עלתה ב-10% ב-2020.
קראו עוד בכלכליסט
"הטרנד הכולל של מימון דלקי מאובנים בחמש השנים האחרונות עדיין מתקדם בכיוון הלא נכון", נכתב בדו"ח. "הממצאים מחזקים את הצורך של בנקים לבסס מדיניות שמקבעת את הירידה במימון דלקי מאובנים ב-2020, ותמנע חזרה לעסקים כרגיל ב-2021".
ג'ייפי מורגן צ'ייס היא המממנת הגדולה ביותר של דלקי מאובנים, עם השקעות של 316.74 מיליארד דולר בין 2016 ל-2020, 51.3 מיליארד מתוכם בשנה שעברה (ירידה של כ-20% לעומת 2019, והסכום השנתי הנמוך ביותר בתקופת הדו"ח). במקום השני נמצא סיטי עם 237.48 מיליארד דולר בהשקעות בחמש שנות הדו"ח, ואחריו וולס פארגו (222.35 מיליארד דולר), בנק אוף אמריקה (198.45 מיליארד) ו-RBC הקנדי (160.13 מיליארד) שסוגר את החמישייה הראשונה. בנקים אמריקאים וקנדים מהווים רק 13 מהבנקים ברשימה, אך מייצגים כמעט מחצית מההשקעות העולמיות בדלקי מאובנים.
17 מהבנקים אמנם התחייבו למדיניות של אפס פליטות עד 2050, גם במימון ובהלוואות שהם מעניקים, אך מחברי הדו"ח מזהירם: "הניתוח שלנו מצביע על כך שתוכניות אלו חלשות באופן מסוכן, חצי-אפויות ומעורפלות. מחויבויות ל-2050 צריכות להתקבל בספקנות גדלה, אלא אם הן מלוות בפעולות נגד פחם, נפט וגז ב-2021".
אף שגם לפי התרחישים האופטימיים ביותר יהיה צורך להמשיך ולעשות שימוש בדלקי מאובנים בשנים ובעשורים הקרובים, השקעות כל כך משמעותיות מייצרות למעשה עתודות דלקי מאובנים לשימוש עתידי, ומקשות על מעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות. לו אותם סכומים היו מושקעים, למשל, באנרגיית רוח ובאנרגיה סולארית במקום בחברות מזהמות, ניתן היה להאיץ משמעותית את המעבר לכלכלה נטולת פחמן, במקום לעודד המשך השקעה ופיתוח של דלקי מאובנים.
"חמש שנים עברו מאז שאומץ הסכם פריז – כשנמתח קו בחול שהיה צריך להצביע על תחילתה של פעילות רצינית וממוקדת נגד משבר האקלים", נכתב בדו"ח. "לכן, זה מזעזע שהבנקים הגדולים תיעלו יותר כסף לדלקי מאובנים בשנה שעברה מאשר כשהסכם פריז היה בחיתוליו, ובהתחשב בכך ש-2020 היתה שנה הרסנית לתעשיית דלקי המאובנים".
אחת ממחברות הדו"ח, אליסון קירש מארגון Rainforest Action Network, ציינה: "אף אחד מ-60 הבנקים האלו לא הציג התחייבות נטולת פרצות לצאת מדלקי מאובנים. ראינו התקדמות בהגבלת מימון לפעילויות כמו קידוחים באזור הארקטי או צורות הפקה עשירות במיוחד בגזי חממה, אך אלו חלקים קטנים מאוד מהשלם".