אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הימור טוב: כך הפכה ישראל למעצמת משחקי סושיאל קזינו

גיימריסט

הימור טוב: כך הפכה ישראל למעצמת משחקי סושיאל קזינו

הגיימרים אומרים שזה לא גיימינג והצדקנים אומרים שזה הימורים וזה מסוכן; אבל סושיאל קזינו - משחקי מזל שאי אפשר לזכות בהם בכסף אמיתי - מהווים את עמוד השדרה של תעשיית המשחקים הישראלית, שהפכה למרכז עולמי של כישרון וידע בתחום; וכל זה במדינה בלי בית קזינו אחד

28.03.2021, 12:00 | עמית קלינג

"משחק הפוקר הראשון שעשינו עבור פייסבוק היה כל כך מזמן שעוד לא היתה מערכת שדרכה יכולת לקנות מטבעות במשחק. היה חשבון פייפאל שהיית צריך לשלוח אליו תשלום והיינו ממלאים לך את הקופה", מספר אוהד ברזילי, לשעבר מנכ"ל חברת מייטופיה ומחלוצי תעשיית המשחקים הישראלית. "יום אחד אלכסיי, שהיה ראש צוות אצלנו, פורץ למסדרון וצועק 'בואו, בואו מהר! אתם חייבים לראות את זה!'. רצנו אליו והוא הראה לנו שמישהו קנה מאיתנו מטבעות ב־50 דולר. זה היה סכום מגוחך אז. למה שמישהו יקנה מטבעות וירטואליים ב־50 דולר? הלכנו לבדוק ולא הצלחנו להבין מה הסיפור. אפילו לא נגמר לו הכסף. היה לו מלא כסף במשחק. לא הבנו מה לעזאזל קרה שם".

קראו עוד בכלכליסט

כעבור מספר שעות למישהו נפל הז'יטון. "50 דולר, בצירוף המטבעות שכבר היו לו במשחק, היו בדיוק מה שהיה חסר לו כדי להשלים לו למיליון. הוא פשוט רצה שיהיה לו מיליון. סתם ככה. בשביל ההרגשה". במייטופיה אולי לא ידעו את זה באותו הרגע, אבל זה היה אחד הרגעים המכוננים של תעשיית הסושיאל קזינו, אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים וגם מעוררי המחלוקת בתחום הגיימינג.

סושיאל קזינו זו תעשייה שנטועה עם רגל אחת בקזינו ורגל אחת בגיימינג, כזו שמבוססת במידה שווה על הפקת משחקים קלילים, כיפיים וממכרים מאוד; על המשיכה האינסופית של בני אדם לאורות נוצצים וצלילים של מטבעות נופלים; אבל יותר מכך, על הבנה עמוקה, מבוססת הרים של דאטה, של משתמשים ומה בדיוק מניע אותם. בעיקר מה מניע אותם להוציא עוד כסף בתוך המשחק.

 איור: יונתן פופר איור: יונתן פופר  איור: יונתן פופר

ב־2010 מכר ברזילי את מייטופיה לחברת ההימורים 888 בתמורה ל־18 מיליון דולר, במה שהיה אחד האקזיטים הראשונים של תעשיית המשחקים הישראלית. 11 שנים מאוחר יותר, המשחקים האלה הם הליבה של תעשיית הגיימינג הישראלית. למעשה, הם רוב רובה של התעשייה. לפי GameIS, עמותת תעשיית המשחקים הדיגטליים הישראלית, 90%‑95% מעובדי חברות פיתוח והפצת משחקים ישראליות עושים משחקים שחיים באופן כזה או אחר באזורי הסושיאל קזינו - וגם כ־95% מהכנסות החברות הללו מגיעות מהתחום. זה לא כולל חברות טכנולוגיה ישראליות שפועלות באזורי הגיימינג, כמו איירון סורס ואוברוולף כשתי דוגמאות בולטות, אלא רק חברות שעוסקות במשחקים עצמם. תעשיות הקז'ואל והאינדי הישראליות רושמות צמיחה מרשימה בשנתיים האחרונות, אולם הן עדיין בחיתוליהן בהשוואה לשורשים העמוקים והגזע הרחב של הסושיאל קזינו.

בבסיס, סושיאל קזינו לוקח את משחקי המזל הנפוצים בבתי קזינו — פוקר, בינגו, מכונות מזל — רק בלי החלק הקטן הזה שהופך אותם להימורים של ממש. כלומר, אי אפשר אשכרה להרוויח שם כסף. המטבעות היחידים שהשחקן יכול לגרוף הם וירטואליים, והדבר העיקרי שאפשר לעשות איתם זה לקנות עוד זמן משחק ועוד תוכן במשחק. בכסף הווירטואלי הזה אפשר לזכות, אבל היות והבית תמיד מנצח, אפשר גם לקנות אותו בשער חליפין נדיב, בתמורה לכסף אמיתי.

גיגי לוי־וייס, ממייסדי הגיימינג הישראלי: "בסיליקון ואלי לא אוהבים דברים לא ברורים רגולטורית. יזמים ישראלים ראו את ההזדמנות" גיגי לוי־וייס, ממייסדי הגיימינג הישראלי: "בסיליקון ואלי לא אוהבים דברים לא ברורים רגולטורית. יזמים ישראלים ראו את ההזדמנות" גיגי לוי־וייס, ממייסדי הגיימינג הישראלי: "בסיליקון ואלי לא אוהבים דברים לא ברורים רגולטורית. יזמים ישראלים ראו את ההזדמנות"

בישראל פעילות כ־25 חברות שמייצרות או מפיצות משחקי סושיאל קזינו. לצד כ־15 חברות קטנות, לתעשייה יש כמה ספינות דגל, ובראשן כמובן פלייטיקה. החברה מהרצליה נמכרה ב־2016 לקבוצת חברות סיניות לפי שווי של 4.4 מיליארד דולר - ובינואר השנה הונפקה בנאסד"ק, שם היא נסחרת לפי שווי של 10.6 מיליאד דולר.

לצידה פעילות בישראל עוד שתי חברות ציבוריות מהתחום - SciPlay האמריקאית שנסחרת מאז 2019 ו־Huuuge הפולנית שהונפקה זמן קצר אחרי פלייטיקה - וכן PlayStudios האמריקאית שהולכת לקראת הנפקה באמצעות SPAC לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר. לחברות האלה פעילות ענפה בישראל, שהפכה עם השנים למוקד בינלאומי של ידע, כישרון והצלחות בתחום.

הדבר מעורר בו זמנית הרבה הייפ חיובי - בטח כאשר חברת ענק כמו פלייטיקה מונפקת בנאסד"ק - ובו זמנית גם לא מעט ביקורת, שמופיעה בדרך קבע בטוקבקים לכתבות על כך שחברת ענק כמו פלייטיקה מונפקת. המחמירים יגידו שהמשחקים האלו ממכרים בדיוק כשם שהימורים על כסף אמיתי הם ממכרים, ומכאן שהם מסוכנים גם אם אף שחקן לא נמצא תחת האשליה הבסיסית של ההימורים, שעם קצת מזל הוא ייצא מכאן אדם עשיר. אחרים יגידו שלקנות עוד מטבעות זה בדיוק כמו לקנות עוד חיים בקנדי קראש או לשלם על משחק במחיר מלא. בידור זה בידור זה בידור, ומה זה משנה אם זה נראה כמו קזינו.

אבל יש מי שחושבים אחרת. תשאלו את פלייטיקה, שנגדה ונגד כמה ממתחרותיה הוגשו תביעות ייצוגיות במדינת וושינגטון בארה"ב. בתביעה נטען כי משחקי סושיאל קזינו מהווים הימורים בלתי חוקיים, גם אם לא ניתן להתעשר באמצעותם. כדי לבסס את הטענה הזאת, בתביעה הוגדר שזמן המשחק הוא "דבר בעל ערך", ושעצם ההימור על ז'יטונים - גם אם הם וירטואליים - יכול להיחשב ללא חוקי. הטיעונים האלה מעולם לא התבררו, כי פלייטיקה שילמה 38 מיליון דולר כדי לסגור את התביעה.

בתגובה בלתי ישירה לכך, חלק המשחקים שמים דגש הולך וגובר על הסושיאל, על חשבון הקזינו. לשם כך, הם החלו לשלב יותר ויותר ממה שמכונה מטא־משחק: רבדים שאינם קשורים במכונת מזל, אך מונעים על ידי סיבובים נוספים של הידית. לצורך העניין, למשחק יכולה להיות עלילה שמתקדמת ככל ששחקנים צוברים יותר נקודות באמצעות מכונת מזל שנמצאת בליבו. במובן מסוים, דווקא ככל שיש יותר מטא־משחק, כך הביקורת נעשית חריפה יותר: האם המשחקים האלה מסתירים איזו מהות אפלה ומנסים לטשטש את היותם קזינו - או שהם פשוט מלאים בהמון תוכן מושקע וצבעוני? כן, הם בנויים כך שהמשתמשים יקנו כמה שיותר מטבעות - אבל האם זה שונה מהותית מהאופן שבו חנויות מקוונות בנויות כדי שהלקוחות יקנו בהן יותר ויותר מוצרים?

אבל כאמור, משחקי קזינו ממוחשבים עברו דרך ארוכה מאוד לפני שהתחילו להדפיס מיליארדי דולרים בשנה - 6.66 ב־2020 לפי אתר Statista. משחקי מחשב שמדמים משחקי קזינו קיימים פחות או יותר מאז ימי האטארי, לא בגלל הפוטנציאל המסחרי שלהם אלא בגלל הפשטות שלהם, ממש כמו טטריס או סנייק. בהמשך, בערך בתקופה של מה שנקרא ווב 2.0, אז הפלאש שלט בעולם והעברת כספים באינטרנט הפכה למשהו מקובל ונגיש למדי, צמחה גם תעשייה של קזינו אונליין. התעשייה הזו ניצלה את העובדה שבעוד שלכל מדינה היו את חוקי ההימורים שלה, אף אחד לא בדיוק ידע איך לאכוף אותם באינטרנט. ושם, פחות או יותר, נולדה תעשיית משחקי הקזינו הישראלית.

עבודה מלוכלכת

 

"יזמים ישראלים מאוד זריזים ראו את ההזדמנות ויצאו לדרך. בסיליקון ואלי מאוד לא אוהבים להתעסק בדברים שהם לא ברורים רגולטורית, קשה להם עם אי־בהירות, וככה חברות ישראליות, דרום אפריקאיות, חברות בריטיות שנמצאו בגיברלטר, הפכו מובילות בתחום הזה", מספר גיגי לוי־וייס, יזם ומשקיע ישראלי שנחשב לאחד האבות המייסדים של תעשיית הגיימינג בארץ. לוי־וייס היה, בין היתר, מנכ"ל חברת 888 ולימים גם לאחד מהמשקיעים הראשונים בפלייטיקה. כיום הוא מנהל שותף בקרן ההון סיכון NFX, שממשיכה להשקיע בחברות משחקים ישראליות. "עם היתרון הזה, התעשיה בארץ נהייתה משמעותית ואחר כך הידע הזה הפך לבסיס של סושיאל קזינו".

ברק דוד, מנכ"ל Murka: "יש לישראלים מנטליות שמאוד מתאימה לעולם הזה, אנחנו מאוד תחרותיים. בתחום הזה אתה ישר רואה הכל: מי בטופ ומי לא", Credit: Alexander Papacosta ברק דוד, מנכ"ל Murka: "יש לישראלים מנטליות שמאוד מתאימה לעולם הזה, אנחנו מאוד תחרותיים. בתחום הזה אתה ישר רואה הכל: מי בטופ ומי לא" | Credit: Alexander Papacosta ברק דוד, מנכ"ל Murka: "יש לישראלים מנטליות שמאוד מתאימה לעולם הזה, אנחנו מאוד תחרותיים. בתחום הזה אתה ישר רואה הכל: מי בטופ ומי לא", Credit: Alexander Papacosta

"חברות ההימורים לא ידעו איך לאכול את משחקי הסושיאל קזינו הראשונים, אבל לגיגי היה חזון", אומר ברזילי. "גם כשהם כבר קנו אותנו, עדיין הייתי צריך להסתובב שם ולתת הרצאות על מה זה בדיוק רשתות חברתיות. הם עוד לא היו בפייסבוק וזה נראה להם מטופש לגמרי. גם משחקים שהם לא על כסף אמיתי נראו להם מטופשים. למה שמישהו יוציא כסף בשביל לשחק על כסף וירטואלי כשהוא יכול לשחק על כסף אמיתי? למה שמישהו ישלם כשהוא לא יכול להרוויח? זה נראה להם כמו משהו שתיכף יעלם, אבל הם קיוו שיהיה בזה פוטנציאל להגדיל את בייס השחקנים שלהם. אם נשפוך מלא כסף לפוקר בכאילו, אולי חלק מהם יעברו בסוף לפוקר אמיתי".

למארק צוקרברג היו תוכניות אחרות. באותן שנים, פייסבוק בדיוק היתה בשיא הצמיחה שלה. זו היתה תקופה מבלבלת ומבולבלת: כולם רצו להיות שם אבל לא לגמרי ידעו עדיין מה לעשות שם, והרשת עצמה והפונקציות שהיא הציעה השתנו תדיר. אחת מהחברות שזכתה שם להצלחה מוקדמת הייתה זינגה (Zynga), שמוכרת עד היום בעיקר בזכות הלהיט המנוח פארמוויל, שהיה בזמנו למשחק הפייסבוק הראשון שחצה את רף ה־10 מיליון שחקנים ביום. זינגה, בין היתר, הפעילה גם משחק פוקר פופולרי שענה לשם הקליט "זינגה פוקר" ובו ניתן היה גם לשחק על כסף אמיתי — לפחות מחוץ לגבולות ארצות הברית. בשיאו, המשחק הגיע לכ־350 מיליון שחקנים בסך הכל. המשחקים הראשונים האלו ניצלו למקסימום את החיבורים החברתיים של המשתמשים ושלחו - לעתים בידיעתם ולעתים לא - כמה שיותר ספאם, אותן נוטיפיקציות של "דני מזמין אותך לשחק בלאקג'ק!", כאשר לדני הובטחו כמה מאות או אלפי מטבעות וירטואליים בתמורה לגיוס של עוד מכר מימי התיכון.

מימין למעלה עם כיוון השעון: שלט חוצות בניו יורק ביום הנפקת פלייטיקה בנאסד"ק והמשחקים Jackpot Party של SciPlay ו־Coin Master של מון אקטיב הישראלית מימין למעלה עם כיוון השעון: שלט חוצות בניו יורק ביום הנפקת פלייטיקה בנאסד"ק והמשחקים Jackpot Party של SciPlay ו־Coin Master של מון אקטיב הישראלית מימין למעלה עם כיוון השעון: שלט חוצות בניו יורק ביום הנפקת פלייטיקה בנאסד"ק והמשחקים Jackpot Party של SciPlay ו־Coin Master של מון אקטיב הישראלית

כך, פייסבוק וזינגה נכנסו למירוץ חימוש: המודל הכלכלי של זינגה דרש הפצה אגרסיבית של ספאם, ופייסבוק אמנם נהנתה מהטראפיק ושעות השימוש הרבות שזינגה הביאה לרשת שלה, אבל לבסוף העדיפה להגן על חווית המשתמש שלה, שלא לדבר על הצרות שכסף שמחליף ידיים במשחקי פוקר וירטואליים יכול להביא איתו.

"כשמשחקי סושיאל קזינו התחילו להרוויח, לחברות ההימורים זה עדיין היה נראה כמו כסף קטן", אומר ברזילי, "אבל אז פייסבוק חסמה את האפשרות לשחק על כסף אמיתי או להעביר משתמשים להימורים על כסף אמיתי, ולא נותרה להם ברירה. הם נאלצו להגיד: טוב, פשוט תמשיכו לעשות את מה שאתם עושים".

"לישראלים יש קילר אינסטינקנט"

ועדיין, נשאלת השאלה למה דווקא ישראל, כאשר הישראלי הממוצע פוגש מכונת מזל פעמים ספורות בחייו, תמיד בחו"ל.נגה הלפרין, סמנכ"לית השיווק של חברת SciPlay, שכמעט מחציתה יושבת בישראל, מודעת לפער הזה היטב: "אנחנו לא באים מתרבות שמבינה קזינו טוב", היא אומרת. "האמריקאים שעובדים איתי יודעים לזהות מכונת מזל לפי הסאונד שלה, אבל אנחנו מפצים על זה במקומות אחרים. להפעיל משחק סושיאל קזינו זה כמו להיות בעל עסק שקולט מבקרים 24 שעות ביממה. בשביל לתמוך בדבר כזה צריך להיות מאוד מהיר, מאוד יצירתי ומאוד אסטרטגי. לישראלים יש קילר אינסטינקט: אם בשישי בערב אתה רואה שהמספרים קצת יורדים, אתה תקום ותעזוב את מה שאתה עושה ותשנה את הקידום עד שהמוצר יחזור לעבוד כמו שצריך. בתרבות אחרת אתה סוגר בסוף השבוע את המחשב ולא נוגע בו וימות העולם".

ההבנה הישראלית בסושיאל קזינו לא רק מייצרת הכנסות, אלא גם מייצאת טאלנט לעולם. ברק דוד, ששימש באחרונה בתפקיד בכיר בפלייטיקה, התמנה בשנה שעברה למנכ"ל חברת הסושיאל קזינו האירופית Murka - והוא הישראלי היחיד בה. "גדלתי ב־8200 ואז בחברות טכנולוגיות לפני שהגעתי לגיימינג, אז אני מגיע בגישה מאוד אנליטית. בעולם הגיימינג זה יוצר קונפליקטים מול אנשי המוצר שרוצים לעשות משהו חדשני ומגניב. צריך לנהל איזשהו איזון בין שני הצדדים האלה".

דוד הוא הישראלי הטרי ביותר ברשימת הבכירים בעולמות הסושיאל קזינו. הקדימו אותו אלעד קושניר, שמשמש כסמנכ"ל תפעול ב־Huuge, ואת ירון לייבנד, סגן נשיא בתחום הסושיאל קזינו בענקית זינגה.

התזה של דוד על ההצלחה הישראלית בסושיאל קזינו היא יותר פסיכולוגית: "יש לנו מנטליות שמאוד מתאימה לעולם הזה, אנחנו מאוד תחרותיים. בתחום הזה אתה ישר רואה הכל: מי בטופ של טבלת ההורדות ומי לא. כשאתה מסתכל על החברות המקומיות, אתה בסופו של דבר פועל איתן בסביבה מאוד קטנה וכולם מכירים את כולם. ברגע שאתה מכיר את המתחרים שלך אישית, והם לא איזו ישות אמורפית בצד השני של העולם, אתה רק רוצה להתחרות בהם יותר".

לעומתו, לוי־וייס קושר את ההצלחה של הסושיאל קזינו כאן לחברות ההימורים שפעלו כאן לפני עשור וחצי, וגם ליתרון בתחומים אחרים שהשיקו פתאום לענף. "בתחילת דרכה, פלייטיקה בכלל היתה אמורה לבנות משחקים ברשתות חברתיות, לא במובייל", הוא אומר. "אורי שחק, אחד המייסדים של החברה, היה מעצב משחקים ב־888. הוא הכיר את עולם הקזינו אבל היה גם גיימר. הוא בעצם היה הראשון שהבין שאפשר לקחת את המשחקיות הבסיסית של משחקי קזינו ולהוסיף להם מטא־משחק שייצור עניין נוסף". לדברי לוי־וייס, כך נולד ב־2011 המשחק Slotomania, הלהיט הגדול הראשון של פלייטיקה. "לישראל היה יתרון גם בתחום של עיצוב משחקים וגם בתחום של שיווק יחסית אגרסיבי, מכל מיני חברות שפיתחו טכנולוגיות פרסום, שהתעסקו בשיווק מאוד מבוסס אנליזה ודאטה".

נגה הלפרין, סמנכ"לית השיווק של SciPlay: "יש אצלנו חשיבה פטרוניסטית של נגה הלפרין, סמנכ"לית השיווק של SciPlay: "יש אצלנו חשיבה פטרוניסטית של 'אני כבר יודע מה טוב בשבילך'. האמריקאים אומרים: שכל אחד יחליט מה טוב לו" | צילום: יוסי זליגר נגה הלפרין, סמנכ"לית השיווק של SciPlay: "יש אצלנו חשיבה פטרוניסטית של

ללכת מעבר לקזינו

בעשור שחלף מאז, יותר ויותר משחקי סושיאל קזינו בחרו להפוך לשים את המטא־משחק יותר ויותר בחזית. המכניקה שמניעה את הליבה שלהם היא אמנם עדיין סיבוב מכונת המזל, אבל היא מניעה מערכות משחק יותר מורכבות. ב־Huuuge Casino Slots, למשל, אפשר להצטרף למועדון ולשחק נגד מועדונים אחרים, אבל בבסיס המשחק אתה עדיין מסובב ידית של מכונת מזל.

יחס הנפח בין ליבת המשחק למעטפת שלו משתנה ממשחק למשחק. דוגמה טובה לכך הוא Coin Master, הלהיט הענק של חברת מון אקטיב הישראלית, שהכניס לה 1.1 מיליארד דולר ב־2020 בלבד והיה למשחק המובייל הרביעי המכניס ביותר בעולם בשנה זו. שם, שחקנים בונים כפר, תוקפים אחד את השני ב"פשיטות" ושודדים זה מזה מטבעות, אבל בלב כל הדבר הזה עדיין עומדת מכונת מזל עם ידית. גם העולם הויזואלי של קוין מאסטר רחוק מאוד מעולם הקזינו וההימורים, אבל המכניקה הגרעינית שלו זהה לשלהם. איפה המשחק ממוקם על הספקטרום של הסושיאל קזינו? ספק אם אפשר למצוא לזה תשובה חד־משמעית. מה שבטוח, אנשי מון אקטיב לא אוהבים כשקוראים להם או למשחק שלהם סושיאל קזינו ומעדיפים את התווית קז'ואל. האמת, כמקובל, נמצאת איפשהו באמצע. במקביל, ניתן לראות טרנד מקיף יותר בענף, שבמסגרתו חברות שהתבססו היטב בענף הסושיאל קזינו מתחילות לפזול בהדרגה אל עבר משחקי קז'ואל, וחברות כמו Huuuge וסייפליי מתעניינות באפשרויות שכאלו. מצד שני, גם משחקים עתירי תקציב, הרחוקים שנות אור מסושיאל קזינו, מבינים שיש כסף גדול במשחקי המזל, ומשלבים יותר ויותר אלמנטים כאלה.

אף שהסושיאל קזינו אחראי במידה רבה לקיומה של תעשיית המשחקים הישראלית, לא כולם מרוצים מההצלחה הזאת. גם בקרב אנשי התעשייה, יש מי שמאשימים את החברות ביצירת משחקים ממכרים ברמה חסרת אחריות וטוענים כי הימורים על כסף וירטואלי שקולים ערכית להימורים. אחרים מתלוננים ש"זה לא גיימינג", אם כי לא לגמרי ברור אם מה שמפריע להם הוא רכיב המזל בלב המשחקים האלו או שהם על הדרך משמיצים את תעשיית משחקי הקז'ואל במובייל בכללותה. לרוב זה גם לא לגמרי ברור אם הם מחזיקים בעמדה מחמירה באותה מידה על מודלים בעייתיים של מונטיזציה באגפים אחרים של התעשייה, למשל העובדה שחברת אלקטרוניק ארטס מוציאה כל שנה משחק פיפ"א דומה מאוד לקודמו במחיר מלא. ואם לקחת את האנלוגיה עוד יותר רחוק, האם הם מסרבים לקרוא עיתון שמומן מכספיו של איל הימורים אמריקאי או כיצד הם מרגישים לגבי יצירות שתקציבן נתמך במענקים ממפעל הפיס.

"אני שמח לבטל את המצקצקים, אבל יש בדברים שלהם גם משהו שאי אפשר להתעלם ממנו", אומר יו"ר GameIS, גיא בנדוב. "יש אנשים שמודאגים מהמודל העסקי, המונטיזציה, והם מרגישים שיש בעיה עקרונית עם המודל הזה – לא רק במשחקי סושיאל קזינו אלא בכלל במשחקים שעושים שימוש במיקרו־טרנזקציות (כלומר, משחקים המציעים לשחקן שוב ושוב לקנות תוכן או זמן משחק נוסף בעבור סכומים נמוכים, כדי שיוציא יותר כסף לאורך זמן ולא סכום גדול בבת אחת – ע"ק). ברור שזה לגיטימי, זה עניין של ערכים. אני לא מבטל את האנשים שחושבים ככה, גם אם אני לא בהכרח מסכים. הקבוצה השנייה קשורה לצד האמנותי, והם לא יהיו מרוצים עד שלא יהיה משחק ישראלי תלת־מימדישפותח על ידי 400 איש במשך ארבע שנים ורץ על מחשבים וקונסולות. את אלו שזה ממריץ לעשות משחקים משל עצמם אני אוהב. בסך הכל זה שיח שאני בעדו".

זה גם לא שיח חדש. ברזילי מודה בחיוך כי בראשית ימיו במייטופיה, בעוד אנשי הצוות שלו מפתחים משחקי בינגו ומכונות מזל, הוא נהג להבטיח להם כי יום יבוא והם יעבדו על משחקים ברישיונות גדולים כמו כאלו של מלחמת הכוכבים. הוא לא קיים את ההבטחה הזאת, אבל כמעט וקיים הבטחה אחרת: בטרם נרכשה על ידי 888, במייטופיה היה צוות שעבד על משחק דפדפן ממותג של הדרמה הקומית הפופולרית דאז, "העשב של השכן". ברזילי מתאר את המשחק כ"שילוב של פארמוויל, סימס ומשחק אסטרטגיה שבו מגדלים ומוכרים סמים קלים". המשחק הגיע ב־2011 אף לשלבים של בטא סגורה, אך המשך הפיתוח שלו נעצר, בין היתר בגלל שבמייטופיה בחרו להתמקד בתחום הרווחי יותר של הסושיאל קזינו.

אפילו הלפרין מודה שהגיעה לתחום הזה בחשש מסוים. "בהתחלה לא רציתי ללכת לעבוד בפלייטיקה כי חשבתי שזה הימורים. הייתי חדשה בעולם המשחקים ולא ידעתי לעשות את ההבדלה".

מה השתנה בתפיסה שלך?

"הבנתי שרוב השחקנים במשחק לא ישלמו אף פעם ויהנו מחווית המשחק, ומי שרוצה להאריך אותה או לשפר אותה, ישלם. זה היה האסימון. יש אצלנו חשיבה פטרוניסטית כזאת, של 'אני כבר יודע מה טוב בשבילך'. כשאתה עובד מול אמריקאים, כמו שקורה אצלנו בסייפליי, אתה מבין שיש הבדל מאוד משמעותי בין התפיסה שלהם לפטרוניות שיש לפעמים בתפיסה של הישראלים. האמריקאים אומרים: שכל אחד יחליט מה טוב לו. גם להם יש גבולות, אבל יש שם יותר חופש לפרט".

אז את אומרת שהביקורת על הסושיאל קזינו מגיעה בעיקר מפער תרבותי.

"כשאתה מדבר עם אמריקאים אתה מגלה שחלק מתרבות הבילוי שלהם זה ללכת לקזינו כמה פעמים בשנה – אוקיי, חוץ מבשנה שעברה – והם נהנים לשחק בזה גם בבית. במשחקים האלה אכן יש הרבה יותר מאשר רק החלק של מכונת המזל, אבל הרוב נהנים גם מהליבה וגם מהמעטפת".

הדיון על סושיאל קזינו ממשיך להסעיר גיימרים ואנשי תעשיה כאחד וכנראה יוצת שוב גם בפעם הבאה שחברה כזו תונפק בבורסה או תימכר עבור סכומי עתק. אבל אחת הסיבות שהוא מושך כל כך הרבה להט היא כי עדיין יש בו שרידים של קווים מפרידים ברורים בין משחקים להימורים. בינתיים, יותר ויותר משחקים שנמכרים במחיר מלא מטמיעים בתוכם מכונת מזל, מוסוות יותר או פחות. אם המגמה הזאת תמשיך, בתוך כמה שנים הכעס על הסושיאל קזינו ייראה כמעט נאיבי: איך אפשר לכעוס על מכונת מזל שהודתה בכנות שהיא מכונת מזל? כמו תמיד, העצה הטובה ביותר היא להיות צרכן חכם ועירני יותר, בכל תחום. הבית תמיד מנצח - הוא ממש לא חייב להיות קזינו בשביל שזה יהיה נכון.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

23 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

23.
יפה זה בסיס טוב לעתיד שבו יפתחו משחקים AAA פו בארץ צריך להתחיל ממשהו
ולכל אלו שמדברים על מצפון נו באמת אולי נפסיק לשתמש בבורסה כי זה הימורים אולי לא נקנה בגדים כי זה שעיבוד שחורים באפריקה שמנוצלים לגידול כותנה ,-וכדומה, אני מפתח משחקים אינדי שהם 100% גימיים בלי הגמבלינג -וממה שנראה בלי חברות מעבר כאלה אין סיכוי שמשהו יגדל פו בארץ בתחום ה100% גימינג כי לא יהיו מומחים
David Sofer  |  31.03.21
22.
סושיאל קזינו זה לא גיימינג. זה גמבלינג.
סושיאל קזינו זה לא גיימינג. זה גמבלינג. בצפון אמריקה ובמערב אירופה לא יעיזו לקרוא לדבר כזה גיימינג. רק במדינות ללא רגולציה אנשים מרשים לעצמם "לארוז" את זה בסטייל ולהדביק על זה תווית מפציצה - ישראלים חלוצים בעניין הזה (איזו הפתעה)... והנה עכשיו כאילו קיימות איזה 200 חברות "גיימינג" ישראליות. עאלק גיימינג.
גיימר אמיתי  |  30.03.21
21.
תגובה לתגובות נגד המצקצקים
יש שני טיעונים שחוזרים על עצמם להגנת התעשייה, גם בכתבה וגם באחת התגובות. הראשון: 'אבל מה, גם אחרים עושים את זה!' - טיעון שמתחמק מאחראיות ומסיט אותה לאחרים, נפוץ בעיקר בקרב פוליטיקאים מושחתים חסרי עמוד שדרה. השני: 'אבל מה, על אחרים אתם לא מתלוננים!' טיעון שמטיל ספק בפן האישי והערכי של המצקצקים במקום להתמקד בטיעוניהם עצמם, מה שנקרא אד הומינם. שניהם פסולים.
SG  |  29.03.21
20.
כל הסטיגמות על תאוות בצע של העם שלנו די נכונות
זה לא רק במשחקי הקזינו הוירטואליים. אנחנו גם שולטים בתחום משחקים שכל התפקיד שלהם הוא לגרום לך להתמכר לרכישת חבילות שרק נותנות לך סיכוי קלוש לקבל משהו טוב. קזינו במעטפת של משחק מחשב. אנשים שורפים אלפי דולרים (במקרה הטוב) רק עבור הסיכוי לזכות. כמו בכל סוג אחר של הימורים, מדובר בהתמכרות. אנחנו אלופים בלנצל אנשים ולגרום להם לשרוף כסף לחינם. החל מתחום ה"עגלות בארהב" ועד אופציות בינאריות. מדינה של אנשים חסרי כל בושה או מוסר. גם בבעלותי משחק מחשב. אמנם לא משהו ענק, אבל בכל זאת יש מאות אלפי שחקנים חודשיים ואלפי רכישות. ואני עושה כל שביכולתי בשביל למנוע מאנשים לשרוף יותר מדי כסף, כולל מגבלה על כמות רכישות חודשיות ומניעה מלהוסיף חבילות שנותנות לך רק סיכוי לקבל משהו מועיל. חבל שאנחנו גרים במדינה בה לכל כך הרבה אנשים אין ערכים ואין להם בעיה להתעשר על חשבון הרס משפחות וחולשה של בני אדם.
אלכס  |  28.03.21
19.
אלו לא "משחקי סושיאל קזינו", אלא "משחקי קזינו" ...
המשחקים מתוכננים ונכתבים כמשחקי הימורים על כסף. האתר שרוכש את המשחקים יכול להחליט שלא להפעיל את מודול הכסף החי והם באמת עושים את זה בשביל שחקנים חדשים על מנת למשוך אותם אל תוך המשחק, בדיוק כמו שסוחרי סמים נותנים את המנות הראשונות בחינם.
האם מחבר המאמר נאיבי ?  |  28.03.21
לכל התגובות