אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לשפשף עיניים ולא להאמין: תיקו פוליטי גם אחרי שנת מגפה צילום: אלכס קולומויסקי

בחירות 2021

לשפשף עיניים ולא להאמין: תיקו פוליטי גם אחרי שנת מגפה

גם שנת הקורונה שטלטלה את ישראל לא הכריעה את התיקו בין הגושים; ההצלחה של מפלגות קטנות בגוש השינוי מספרת את עוצמת הרצון בשינוי; ושני סיפורים עם מוסר השכל על פרישה בשיא ודילוגים

25.03.2021, 06:54 | צבי זרחיה

תוצאות האמת של הבחירות לכנסת ה־24 עדיין אינן ידועות במלואן. רק בעוד יממה לפחות תסתיים ספירת המעטפות הכפולות שמספרן הפעם גדול מהרגיל (כ־450 אלף שישקפו כ־13 מנדטים) ולכן התמונה נזילה ויכולה להשתנות. ככל שהתפלגות הקולות במעטפות אלה שונה מזו שהיתה באוכלוסיה הכללית – ייתכנו שינויים במפת המנדטים וכפועל יוצא מכך אולי גם במפת הגושים. ובכל זאת ישנם כמה דברים שניתן לומר בוודאות גבוהה כבר בשלב זה, לאחר תום ספירתם של מרבית הקולות מהקלפיות הרגילות.

קראו עוד בכלכליסט

 , איור: צח כהן איור: צח כהן  , איור: צח כהן

1. המרוויחים והמפסידים

ישראל נקלעה לארבע מערכות בחירות בשנתיים וחצי האחרונות בשל התיקו הפוליטי שלא ניתן היה לשבור או להכריע פעם אחר פעם. גם לפני שנה, בתום מערכת בחירות שלישית ברצף, זו היתה תמונת המצב. ממשלת ה״אחדות״ בראשות נתניהו וגנץ קמה בגלל משבר הקורונה והתחושה שנפשו של הציבור נקעה מסבבי בחירות אינסופיים, קל וחומר כשהעולם וישראל ניצבו בפתחה של מגפה מפחידה. תרמה לכך נכונותו של בני גנץ להפר הבטחה לבוחריו שלא יישב תחת נתניהו ורצונו להאמין שהסכם הרוטציה יקוים.

בנימין נתניהו בליל הבחירות, צילום: אלכס קולומויסקי בנימין נתניהו בליל הבחירות | צילום: אלכס קולומויסקי בנימין נתניהו בליל הבחירות, צילום: אלכס קולומויסקי

שנה בדיוק אחר כך, שלשום, מצאו עצמם אזרחי ישראל הולכים לקלפי בפעם הרביעית ואתמול נדהמנו לגלות שאחרי שנה מהסוערות בהיסטוריה של ישראל, במהלכה היטלטלנו בין משבר בריאותי וכלכליֿ, האשמות בלתי פוסקות בניהול פוליטי של המשבר, שיא עולמי של ימי סגר, כרסום בזכויות יסוד, ומשבר אמון ציבורי – אחרי כל אלה – התוצאה בקלפי נותרה כשהיתה. כאילו לא היו דברים מעולם. עדיין תיקו נטול הכרעה, כשהשינוי היחיד משתקף בתנודה תוך גושית שלא משנה את התמונה הגדולה. גם אם בסופו של דבר יקושש ראש הממשלה נתניהו את שני המנדטים הנכספים להקמת ממשלה, או אם תקום ממשלה אחרת, הכרעה מוחצת – לכאן או לכאן – לא היתה כאן. נתניהו אמנם הצליח להתחזק בסקרים ברגע האחרון ורשם הישג בהיותה של הליכוד המפלגה הגדולה ביותר שחצתה את רף ה־30 מנדטים. ועדיין ניצחון מהדהד זה לא. גם מבצע החיסונים, והפתיחה הגורפת של המשק (כולל הודעות ביום הבחירות על קבלת תיירים ליוון וקפריסין) לא הביאו להכרעה ברורה, בלתי ניתנת לערעור של הבוחרים.

נפתלי בנט ואשתו גילת מצביעים בקלפי שלשום, צילום: אלי דסה נפתלי בנט ואשתו גילת מצביעים בקלפי שלשום | צילום: אלי דסה נפתלי בנט ואשתו גילת מצביעים בקלפי שלשום, צילום: אלי דסה

את אותו הדבר ניתן לומר לגבי מחנה השינוי. גדעון סער ונפתלי בנט שיצאו לדרך בקול תרועה רמה הגיעו לקו הסיום כמפסידים של הבחירות. סער התחיל עם 17 מנדטים בסקרים וגמר עם 6. בנט נסק בסקרים ל־22 מנדטים וסיים עם 7. הזעם החילוני על ניהול משבר הקורונה לא נותב להצבעה עבורם בקלפי, והם לא סחפו גם המוני מצביעי ימין שמאסו באופן שלטונו של ראש ממשלה הנאשם בפלילים. דווקא בקרב מצביעי השמאל מרכז ניכר מאמץ מרשים להיאבק על החלפת השלטון – וכך מצאו עצמם בני גנץ (כחול לבן), ניצן הורביץ (מרצ) ומירב מיכאלי (העבודה) – השניים הראשונים פלרטטו עם אחוז החסימה כמעט לכל אורך הדרך – כמנצחים. הסיבה: סחף גדול של מצביעים אסטרטגיים שנחלצו להצילם למען הגוש. על כן חובת ההוכחה עליהם ובעיקר אל לראשי המפלגות הללו להתבלבל מהמספרים ולראות בהם בייס יציב שילווה אותם לאורך זמן, כולל בתרחיש הסביר בהחלט של בחירות חמישיות.

יאיר לפיד ואשתו ליהיא מצביעים שלשום, צילום: עוז מועלם יאיר לפיד ואשתו ליהיא מצביעים שלשום | צילום: עוז מועלם יאיר לפיד ואשתו ליהיא מצביעים שלשום, צילום: עוז מועלם

יאיר לפיד מיש עתיד נמצא בתווך. קשה להכתירו כמנצח – על אף היותו המפלגה השנייה בגודלה אחרי הליכוד – ובכל זאת על אף קמפיין השתיקה והפרידה מעופר שלח הוא שמר על יציבות לאורך הדרך וההבטחה שניבאו לו הסקרים מומשה בקלפי.

להבדיל אלפי הבדלות, מנצחת גדולה נוספת היא הציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ׳. המפלגה – פרי יצירתו של ראש הממשלה נתניהו שחיבר אליה את איתמר בן גביר וגורמים נוספים – פלרטטה גם היא עם אחוז החסימה בתחילת המירוץ אבל אחר כך התייצבה וסיימה את הדרך עם 6 מנדטים. חלק מהדמויות שתכניס הציונות הדתית לכנסת אינן מוכרות לציבור הרחב. במקום הרביעי ברשימה, למשל, ניצב עו"ד שמחה רוטמן – מייסד התנועה למשילות ודמוקרטיה, שהוציא את הספר "מפלגת בג"ץ" שיוצא נגד מהפיכת האקטיביזם השיפוטי של בית המשפט העליון. במקום השישי ברשימה, שכלל לא היה בטוח שיזכה לכהן בכנסת גם אם המפלגה תעבור, משובץ יו"ר תנועת נועם, אבי מעוז, מתלמידי הרב צבי טאו, נשיא ישיבת הר מור. מעוז, שידוע בעמדותיו הנציות נגד להטב״ים פרסם בשבוע שעבר סרטון שבו קבע כי ״המחויבות שלנו היא לחשוף לעיני כל את המרמה וגניבת הדעת שגופים זרים ומדינות זרות מנסות בערמה ובהסתר לשנות את דעתנו מהגיל הרך ולהכניס לילדים בתודעה שלהם מושגים שהם הפוכים מהמושגים הבריאים. נגד זה נאבק בכל הכוח״.

והיכן נמצא הציבור במאזן הרווח וההפסד? תלוי את מי שואלים. אבל ככל שהימים הקרובים יהפכו את נבואת סבב הבחירות החמישי מההערכה בלתי מבוססת לכורח מציאות, הוא יהיה בצד המפסיד. מה שמוביל לעניין התרחישים הפוליטיים שעומדים על הפרק, בשלב זה.

2. התרחישים הפוליטיים

 

על פי התוצאות הידועות בשלב זה, לגוש נתניהו, החרדים והציונות הדתית 52 מנדטים, או 59 מנדטים אם מכלילים בו את ימינה. גוש השינוי אוחז לפי שעה ב־61 מנדטים שכוללים את יש עתיד, כחול לבן, העבודה, תקווה חדשה, ישראל ביתנו, הרשימה המשותפת, מרצ ורע"מ.

שישה תרחישים פוליטיים עומדים כעת על הפרק, חלקם בסבירות גבוהה יותר וחלקם פחות. בתרחיש אחד משיג נתניהו רוב של 61 חברי כנסת (ליכוד, ש״ס, יהדות התורה, הציונות הדתית וימינה) ומקים ממשלה. תרחיש זה תלוי בתוצאות הסופיות. בתרחיש שני נתניהו לא משיג רוב של 61 ופונה לשני אפיקים: ציד עריקים או הידברות עם יו״ר כחול לבן גנץ. בהקשר הראשון פוזלים בליכוד לחברי כנסת מרשימת תקווה חדשה של סער. הסיכויים לדו שיח פורה עם גנץ קלושים ביותר עד לא קיימים בשלב זה. בתרחיש נוסף, שלישי, שבו נתניהו לא משיג רוב של 61 הוא יכול לנסות להקים ממשלת מיעוט עם תמיכה מבחוץ של רע״מ בראשות מנסור עבאס. ממשלה כזו תמנה 57 מנדטים. נתניהו הצהיר בעבר שלא ילך למהלך כזה, אבל כבר אתמול צייץ יו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר כי "מחובתנו לעשות הכל, אבל הכל, כדי למנוע בחירות חמישיות״. ממשלה כזה תתקשה להחזיק מעמד לאורך זמן כשתזדקק בכל הצבעה מהותית להימנעותה של רע״מ כדי להשיג רוב דחוק.

בתרחיש רביעי – ומאד לא סביר – גוש מתנגדי נתניהו יצליח להרכיב ממשלה. לשם כך יצטרכו לחבור יחדיו תקווה חדשה, יש עתיד, ישראל ביתנו, העבודה, מרצ והמפלגות הערביות רע"מ והרשימה המשותפת. גם אם ההרכב הזה לא יצליח להניב ממשלה הוא יכול לנסות להוביל מהלך משולב של החלפת יושב ראש הכנסת ואחר כך אישור חוק במליאה שימנע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה החל מהבחירות הבאות. תרחיש חמישי וזה שנראה סביר מאוד בשלב זה, הוא תרחיש של סבב בחירות נוסף בקיץ.

צבי האוזר, צילום: יריב כץ צבי האוזר | צילום: יריב כץ צבי האוזר, צילום: יריב כץ

3. שני סיפורים עם מוסר השכל

ירון זליכה: לפי נתוני ההצבעה שפורסמו אתמול המפלגה הכלכלית בראשות פרופ' ירון זליכה זכתה בפחות מ־1% מהקולות ועל כן לא תקבל מימון בחירות מהכנסת שיכול היה לעמוד על 1.388 מיליון שקל. אם זליכה לא יעבור את ה־1% בספירה הסופית הוא יצטרך לשלם מכיסו הלוואות בהיקף של כ־4 מיליון שקל, לאחר שהתעקש לא לפרוש מהמירוץ למרות שהלך והתרחק מאחוז החסימה בסקרים, וספג על כך ביקורת קשה מחשש שיפגע בגוש המרכז שמאל. בסופו של תהליך הוא מסיים את המירוץ ללא תומכים ועם חור גדול בכיס.

צבי האוזר: הח"כים יועז הנדל וצבי האוזר עשו סיבוב פארסה גדול בשנתיים האחרונות. בבחירות הקודמות הם התמודדו במסגרת כחול לבן מטעם תלם של משה (בוגי) יעלון. לאחר הבחירות התפצלו, חברו לקואליציה (בעוד יעלון עצמו נותר בחוץ) וכשהוכרזו בחירות פעם נוספת לא היססו לדלג שוב – הפעם לזרועותיו של גדעון סער. עכשיו, מרוב דילוגים, עשוי למצוא עצמו האוזר מחוץ למשכן מכיוון שהוא משובץ במקום השמיני והלא ריאלי ברשימה. ייתכן שברגע האחרון האוזר ינצל – למשל אם בני בגין ומאיר יצחק הלוי יחליטו להתפטר. אבל זה יהיה כבר עניין של מזל, ולא של דרך פוליטית ברורה ועקבית. הנדל משובץ במקום הרביעי ועל כן ניצל מגורל דומה. מזל, כבר אמרנו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות