אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלי תמלוגים - אין חיסונים צילום: יורם רשף

דעה

בלי תמלוגים - אין חיסונים

הולכת ומתפתחת גישה מסוכנת לפיה יצרניות התרופות, שהשקיעו מיליארדי הדולרים בפיתוח החיסונים, נדרשות לוותר על זכויות הקניין הרוחני המגיעות להם בדין. זאת משום שהיא מערערת את עצם היסודות עליהן נשען משטר הקניין הרוחני בעולם

26.03.2021, 07:29 | ד"ר אסתר לוצאטו

לאחרונה נתבשרנו, כי קבוצת מחוקקים בקונגרס האמריקאי מפעילה לחץ על נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, לקדם מתן אישור לכלל מדינות העולם לייצר חיסוני קורונה ללא בקשת רשות מהיצרניות, אלא רק תמורת תמלוגים מופחתים.

קראו עוד בכלכליסט

נזכיר כי הממשל הקודם התנגד למהלך הזה וספק אם ממשל ביידן ייענה לדרישה, חרף הלחצים, אבל אין ספק שהולכת ומפתחת גישה מסוכנת לפיה יצרניות התרופות, שהשקיעו מיליארדי הדולרים בפיתוח החיסונים, נדרשות לוותר על זכויות הקניין הרוחני המגיעות להם בדין. מדוע היא מסוכנת? משום שהיא מערערת את עצם היסודות עליהן נשען משטר הקניין הרוחני בעולם, שפועל בהצלחה מזה למעלה מ-150 שנה ואשר בזכותו נהנית האנושות מפיתוחים טכנולוגיים חדשניים שמשפרים את איכות החיים ומצילים חיים.

חיסון לקורונה, צילום: גטי אימג חיסון לקורונה | צילום: גטי אימג'ס חיסון לקורונה, צילום: גטי אימג

הקולות שמשמיעים מעצבי דעת קהל שונים נשענים אמנם על טיעונים שנשמעים טוב, אבל חוטאים לאמת העובדתית ונגועים בפופוליזם הרה אסון. שום ממשלה ושום מדינה לא מסוגלות לפתח חיסונים. אין להן את היכולות, הכלים והמשאבים לכך. אין להם את הידע, הניסיון או ההון האנושי. אין להן את התשתית והציוד לכך.

פיתוח תרופות בכלל וחיסונים בפרט כרוך בעלויות פיתוח עצומות ובנטילת סיכונים אדירים. כדי לתמרץ את החברות להשקיע משאבים עצומים של כסף וזמן בהפיכת מחקר מדעי למוצר על המדף - תרופה או חיסון - מוענק לחברות היצרניות פטנטים המבטיחים להן מונופולין על התרופה והחדשנות הסובבת אותה לאורך שנים רבות, במטרה לקבל החזרה על ההשקעה. זהו תמריץ רב משמעות ורב חשיבות משום שכאמור עלויות הפיתוח הן עצומות והסיכונים הם רבים.

פיתוח תרופה דורש מימון עצום - ללא הבטחה להצלחה

בממוצע, זמן מחקר ופיתוח, כולל רישוי לתרופה, אורך כ-12 עד 15 שנים, ועלותו נאמדת בכ-900 מיליון דולר עד מיליארד דולר, אך לחברה המפתחת אין תעודת ביטוח שהפיתוח יסתיים בהצלחה, חרף ההשקעה העצומה. מכל 5,000 מולקולות פוטנציאליות, בממוצע רק חמש נבדקות בניסויים קליניים ופחות מ-20% מהתרופות שכבר הגיעו לשלב הניסוי בבני אדם מקבלות, בסופו של דבר, אישור רגולטורי. מחקרים מעלים, כי בהיעדר הגנת קניין רוחני, כ-65% מן התרופות הקיימות כיום בשוק לא היו מפותחות כלל. בתחום החיסונים המצב רק מחריף, כי שולי הרווח נמוכים עד מאוד.

חסידי הוויתור על זכויות הקניין הרוחני טוענים, כי חברות התרופות נהנו במשבר הקורונה מתמיכה ממשלתית רחבת היקף בתהליך הפיתוח ולכן אך צודק הוא שתוצאות הפיתוח יהיו נגישות לציבור. אך כאשר מסתכלים על הסיוע שקיבלו חברות תרופות כדי לפתח את החיסון, מתייחסים רק למענקים ממשלתיים הממוקדים למטרה המוגדרת ומתעלמים מהעובדה שחברות התרופות אשר פיתחו חיסונים לא התחילו את פעילותן בעקבות המגפה. חברות אלו מתחזקות תשתיות מחקריות ופיתוחיות ייעודיות, שהן התנאי הבסיסי לכך שניתן היה לחלום על פיתוח מהיר של חיסון. מערכות אלו כוללות ציוד מתוחכם, אתרי מחקר שונים, וכוח אדם בעל רמה מהגבוהות ביותר. כל זה עולה הון עתק כל השנה וכל השנים, לא רק כאשר פורצת מגפה.

הממשלות הבינו שאם רוצים סיכוי להגיע לפתרון מהיר של אחד המשברים הגדולים במאה השנים האחרונות, חברות התרופות הן השחקניות היחידות המסוגלות "לספק את הסחורה".

יתר על כן, הקורונה היא לא סוף הסיפור. אנו צפויים לגלים נוספים של מגפות עקב בעיות צפיפות, שינויי אקלים והמשך הגלובליזציה. האנושות תידרש להמשיך ולהשקיע משאבים גדולים כדי לפתח חיסונים עקב האיום הטמון במגפות מבחינה בריאותית וכלכלית ודבר אחד ברור - החלוץ המרכזי בכל המאמץ העצום הזה יהיו חברות התרופות, אשר להן הידע, הניסיון והכלים לפתח את החיסונים והן מתוגמלות על הסיכונים הכרוכים בכך הודות לשיטת הקניין הרוחני, שהוכיחה את עצמה גם הפעם.

ד"ר אסתר לוצאטו היא שותפה-מנהלת בקבוצת לוצאטו העוסקת בקניין רוחני

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות