המעצבת הגר אלמביק: "העיצוב שלי מוכתב ממה שנשים רוצות"

במובנים מסוימים שנת הקורונה היתה דווקא טובה למותג הוותיק אלמביקה של המעצבת הגר אלמביק: הקורונה האיצה וחידדה תהליכים שהחלו עוד קודם לכן, ולאחרונה השיק המותג, בנוסף על אתר מכירות אינטרנטי מקומי, גם  אתר מכירות ייחודי לשוק האמריקאי — alembika.com. שניהם זכו להצלחה מסחרית מהרגע שעלו לרשת. 

"לא יכולנו להשוות פעילות אונליין לעומת חודשים קודמים אבל מהיום הראשון היה לזה ביקוש", אומרת אלמביק. "מאז אנחנו רק בעלייה. המסחר אונליין הוא תחום בלתי נגמר. ואני, שלא התחלתי ככה, מרגישה מזנבת מאחור". המחירים באתר האמריקאי, שהושק לפני כחודש וחצי, גבוהים יותר “בגלל תפעול ועלויות שילוח”’. שותפה ומנכ”ל החברה גדי פדלון מאשר שכבר מהחודש הראשון הכניס האתר מאות אלפי דולרים. 

הגר אלמביק. “המסחר באונליין הוא תחום בלתי נגמר" | צילום: גורן ליונבונצי'ץ

יתרה מזאת, אלמביק ביחד עם שותפיה גדי וג’ודי פדלון פתחו בארה"ב חברה־בת בשיתוף עם הסוכנת המקומית של המותג, והם פועלים להקמת רשת חנויות פיזיות שם. בעקבות המשבר פדלון השכיל לזהות חנויות בארה"ב שבהן נמכר המותג אלמביקה, והיה לו קהל לקוחות קבוע ונאמן אך שנקלע למשבר. "הקורונה זעזעה הרבה בוטיקים ומעצבים", הוא אומר. 

"מי שלא היו לו רזרבות ולא היה לו מספיק כוח התקשה לשרוד את המגפה, ואנחנו ראינו בכך הזדמנות להיכנס בהסכמים מסחריים עם חנויות בוטיק שעבדנו איתן בעבר. חיפשנו כאלה שיש להם שתיים־שלוש חנויות, שלא רצו את הסיכון יותר. הם ימשיכו לנהל את החנויות והשם אלמביקה יצטרף לשם הבוטיק הקיים. המטרה שלנו היא להביא לכך שכ־70% משטח המדף בחנויות האלה יהיו אלמביקה. אלמביקה ארה"ב עובדת מצוין, השוק שם גדל מרגע לרגע, ובימים אלה אנחנו פועלים גם להקמת מרכז הפצה שם. מבחינתנו זה פתח להתרחבות גדולה מאוד". 

מתוך הקולקציה החדשה של אלמביקה. נכנסים לבוטיקים אמריקאיים שנפגעו מהמשבר | צילום: ערן לוי

אלמביק היא אחת המעצבות הוותיקות והבולטות שפועלות בשוק המקומי. ב־1988 הקימה מותג בשם "הגרה" שפעל במשך שני עשורים ונסגר ב־2003 בעקבות משבר. 

הבגדים כולם מיוצרים כאן

שנתיים אחר כך, ב־2005, הקימה את "אלמביקה" יחד עם חברתה מימי הצבא ד”ר ג'ודי פדלון ובעלה הרואה חשבון גדי. יחד הם גם מייבאים לארץ את נעלי יונייטד ניוד בעיצוב רם קולהאס. כיום מעסיקה הרשת כ־100 עובדים ומפעילה 13חנויות בגדים ברחבי הארץ (לפני הקורונה היו 15, שתיים נסגרו בעקבות המשבר) וחנות נעליים אחת של יונייטד ניוד, ובחודשים האחרונים, כאמור, גם חנות אונליין. למרות ירידה של כ־40% במכירות שלה בשנה האחרונה, והשפל שבו מצוי ענף האופנה, דומה שאלמביקה פורחת. זה שמונה שנים שהיא פועלת גם מחוץ לגבולות ישראל, וכיום, היא מספרת, המותג נמכר בעשרות נקודות מכירה ב־11 מדינות בעולם, בהן ארה"ב, איטליה, צרפת, גרמניה, אוסטריה וספרד. 

הקשר עם חו"ל החל בתצוגת אופנה שארגן מוטי רייף לפני שמונה שנים, ואלמביק הזמינה אליה סוכנת ישראלית שחיה בארה"ב והתעניינה בבגדים. משם פשטה בחו"ל השמועה על מעצבת ייחודית, התגלגלה מפה לאוזן בין קניינים ומפיצים וצברה תאוצה. עד הקורונה באו סוכנים לארץ פעמיים בשנה לתצוגת אופנה. "היינו מארחים אותם. רובם לא יהודים (חוץ מאלה מארה"ב), אבל כולם ידעו שהם קונים אופנה ישראלית שמיוצרת כאן". 

משרדי החברה השוכנים בחלל גדול בדרום תל אביב, רוחשים חיים, רוח של עשייה, אנשים, שפע צבעים, גזרות רחבות יותר או פחות, ובדים מכל הסוגים: פשתן וכותנה, פוליאסטר סינתטי ומשי מצטופפים זה לצד זה. "אין לי בעיה עם אף בד", אומרת אלמביק בחיוך, מרחפת יחפה בין שלל הסטנדים עם הבגדים ומדפי הבדים. מהמקום הזה יוצאים הדגמים המשלבים בדים נשפכים, טקסטורות שונות ואקלקטיות צבעונית ועיצובית, למתפרות ברחבי הארץ, גם בשטחים. הבגדים כולם מיוצרים כאן, ואלמביק אינה מסתירה את גאוותה.

מתוך הקולקציה של אלמביקה שתוצג בשבוע האופנה. רכות רומנטית ומשחקי נפח | צילומים: ירון אשכנזי

מה סוד הצלחתה? אולי זה הסגנון הפלורליסטי שלה, השפה האישית שהולכת איתה לאורך כל הדרך. "היופי באופנה הוא הפלורליזם שמתקיים בה", היא אומרת. "לנסות הכל, להתנסות, לערבב. אופנה היא לא גזענית. היא מעבר לזה — ואין טאבו בבגדים שלי". אולי זו הדרך שבה היא רואה נשים. "אני מאוד קשובה לנשים. הן מכתיבות לי מה הן רוצות. אני מסתכלת עליהן, איך הן נראות, וממשיכה משם. אני מרגישה שהקהל מלמד אותי דברים ואני משתמשת בנתונים של הנשים באינטרפרטציה שלי. זה דו־שיח מתמיד עם הלקוחה. אני לא מנסה לתקן או לשנות או להכתיב אלא לדבר את הדיבור שלי דרך הבגדים". 

אולי זו הדרך שבה היא תופסת את עצמה ואת עולם האופנה, בחיוך והרבה הומור. "יש הומור בבגדים שלי, קלילות נונשאלנטית, פרקטיות. גם אם יש דרמטיות באיזה בגד, זה תמיד מלווה בחיוך. וזה היופי שבעניין.  להבדיל מארכיטקטים, למשל, אנחנו עושים בגד, לא בית לשנים. הפעם הבאה היא הרגע" . 

"לגבולות אין משמעות"

הלקוחה שלה, היא מעידה, היא אותה לקוחה בארץ ובחו"ל. "לגבולות אין משמעות. זו אותה אשה, אותו פרוטוטייפ. היא הולכת לאותם סרטים, לאותן הצגות ותערוכות אמנות ועיצוב, קוראת אותם ספרים — ומחפשת נוחות". 

אלמביק מאמינה בכל מאודה בנוחות פונקציונלית, ביכולת לתת מענה לשינויים, לא בתבניות נוקשות. היא יוצרת בעבור מנעד רחב של נשים בנות גילים שונים וטווח מידות גדול: החל בפטיט — בארצות הברית, היא מעידה, יש לה לקוחות "שנראות כמו ננסי רייגן במידה 36 שגם הן רוצות את הבגדים. יש ביקוש גם למידה אפס" —  וכלה במידות גדולות. 

לשבוע האופנה שישודר בחול המועד בערוץ 13, מציגה אלמביקה קולקציה רחבה, כהרגלה. יש בה רומנטיות ורכות בשמלות משי פרחוניות, בצד משחקי נפח בשמלות ז'אקרד, והדפסים צבעוניים בשמלות פוליאסטר צמודות יותר, חולצות גבריות מפוספסות שהופכות לשמלות, כאפתנים מפשתן נינוחים וחולצות ומכנסי פשתן רחבים, שנהפכו לחלק בלתי נפרד מהקולקציות שלה.