אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
העניים ביישובים החלשים נשארו בבית, העשירים ביישובים המבוססים יצאו להצביע צילום: Alex Kolomoisky

ניתוח כלכליסט

העניים ביישובים החלשים נשארו בבית, העשירים ביישובים המבוססים יצאו להצביע

ניתוח של דפוסי ההצבעה לפי אשכולות כלכליים־חברתיים מראה בבירור כי הבחירות האחרונות היו סביב שאלה אחת: כן או לא להמשך כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה. ביישובים באשכול 7 - בינוני־גבוה - נרשמה עלייה דרמטית בהצבעה למפלגות הדתיות לאומיות

30.03.2021, 08:38 | דורון ברויטמן

ניתוח של דפוסי ההצבעה לפי אשכולות כלכליים־חברתיים מראה בבירור כי הבחירות האחרונות היו סביב שאלה אחת: כן או לא להמשך כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה. מהניתוח עולה כי באשכולות הנמוכים מבקשים להמשיך את כהונתו של נתניהו, ואילו באשכולות הגבוהים יותר מבקשים להחליפו. נתון מעניין נוסף: ביישובים באשכול 7 (בינוני־גבוה) נרשמה עלייה דרמטית בהצבעה למפלגות הדתיות לאומיות.

1. שיעור הצבעה נמוך באשכולות הנמוכים

 

שיעור ההצבעה הכללי בבחירות האחרונות היה 67.2%. מדובר בירידה של 4.3% מהבחירות הקודמות. בחינה של שיעורי ההצבעה על פי אשכול כלכלי־חברתי מגלה כי הירידות בשיעור ההצבעה היו גדולות יותר באשכולות הנמוכים והלכו וקטנו ככל שהאשכול הכלכלי חברתי גבוה יותר. באשכולות 4-1 שיעור המצביעים בבחירות האחרונות היה נמוך יותר ב־10% עד 17% לעומת הבחירות הקודמות, ואילו באשכולות 8-5 שיעור המצביעים ירד ב־5.5%-0.5%. באשכולות 10-9 היו יותר מצביעים בבחירות האחרונות מאשר בקודמות (עלייה של כ־1%).

 

 

הירידות הגדולות בשיעורי ההצבעה באשכולות הנמוכים הן בעיקר תוצאה של ירידה בשיעור ההצבעה במגזר הערבי שרובו המכריע מתגורר ביישובים מאשכולות סוציו־אקונומיים נמוכים. שיעור ההצבעה בישובים הערביים ירד בכ־29% לעומת הבחירות הקודמות (פער של 164 אלף קולות) לעומת 2.5% ביישובים יהודיים ו־1.14% ביישובים חרדיים. בערים מעורבות ירד שיעור ההצבעה ב־5%. 

 

קראו עוד בכלכליסט

מימין: נפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ מימין: נפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ'. שילשו את כוחם בחולון | צילומים: אלכס קולומויסקי מימין: נפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ

2. אלו לא היו בחירות של ימין מול שמאל

מבט בנתונים חושף פער עצום של 48% במספר המצביעים לגוש הימין והחרדים לעומת מספר המצביעים לשמאל. מספר המצביעים למפלגות הימין (לא כולל מעטפות כפולות) עומד על 2.3 מיליון לעומת 1.56 מיליון למפלגות המרכז־שמאל והמפלגות הערביות. אם הבחירות היו על עניין של ימין או שמאל, ברור כי ידו של הימין היתה על העליונה.

בחינה של התפלגות ההצבעות לפי אשכול כלכלי חברתי חושפת כי באשכולות 7-1 יש פער ניכר למפלגות הימין על פני מפלגות השמאל, כאשר המגמה מתהפכת באשכולות 10-8.

3. בחירות סביב איש אחד: בנימין נתניהו

כאשר בוחנים את התפלגות התוצאות מנקודת מבט של מחנה "רק ביבי" לעומת מחנה "רק לא ביבי" (ללא ימינה ורע"מ), התמונה משתנה. באשכולות 2-1 הפער ברור לטובת מחנה רק ביבי, בעיקר כי באשכולות אלו נמצאים יישובים חרדיים, אולם פער זה מצטמצם באשכולות 6-3. הפער משתנה לחלוטין באשכולות 10-7 והוא נוטה בצורה ברורה למחנה רק לא ביבי. פער זה הולך וגדל ככל שעולים במדרג החברתי־כלכלי. באשכול 7 הפער הוא 25.7% לטובת מחנה רק לא ביבי, באשכול 8 הפער הזה עולה ל־155% ובאשכול 9 ל־227%.

4. הטרוניה הלא מוצדקת של יהדות התורה

באופן מסורתי, רוב המצביעים ליהדות התורה מגיעים מתוך הערים החרדיות הממוקמות באשכולות הנמוכים. מנגד, מצביעי ש"ס מגיעים מכלל יישובי הארץ ומתפזרים בכל האשכולות, גם מאשכול 10 שמייצג את העשירים והמבוססים ביותר.

בבחירות האחרונות שתי המפלגות האלו יחד הפסידו כ־66 אלף קולות (ללא ספירת המעטפות הכפולות). ניתן לייחס ירידה זו לירידה הכללית בשיעור ההצבעה בבחירות ולהצבעה למפלגות אחרות, ובמיוחד לציונות הדתית של סמוטריץ'.

ניכר כי הירידה בשיעור ההצבעה לשתי המפלגות האלו גדלה ככל שעולים במדרג הכלכלי־חברתי. ביהדות התורה, הירידות גדולות הרבה יותר מאשר בש"ס, ובאשכול 8 הירידה עומדת על 59.5% בהשוואה לבחירות הקודמות.

אף על פי כן – ולמרות הטרוניות של יהדות התורה – שיעור הצבעה לשתי המפלגות ירד במידה זהה (11%) בין שתי מערכות הבחירות. במספרים אבוסולטיים ש"ס הפסידה 37.4 אלף קולות בין שתי מערכות הבחירות, כ־9,000 קולות יותר מאשר יהדות התורה.

5. הדתיים־לאומיים הכפילו את כוחם

המגזר שהצליח להגדיל את כוחו הכי הרבה בבחירות האלו היה המגזר הדתי־לאומי שיוצג על ידי ימינה של בנט ושקד והציונות הדתית בראשות סמוטריץ'. בבחירות הקודמות השלושה רצו יחד תחת מפלגת ימינה והשיגו בסך הכל 6 מנדטים. כעת הן מקבלות יחד 13 מנדטים – פי 2 יותר מאשר בבחירות הקודמות.

המצביעים למפלגות אלה מגיעים מיישובים שנמצאים בכל עשרת האשכולות. 56% מהמצביעים לימינה היו מאשכולות 9-7. לציונות הדתית הצביעו יותר מהאשכולות הנמוכים. כלומר, הימין המבוסס נוטה להצביע לבנט ושקד והימין הפחות מבוסס נוטה להצביע לציונות הדתית.

בולט במיוחד אשכול 7. רבע מהמצביעים (כ־106 אלף) לשתי המפלגות האלו מגיעים מאשכול זה, מתוכם 38% הצביעו לציונות הדתית ו־62% לימינה. היישוב המוביל בהצבעה למפלגות הדתיות באשכול זה הוא פתח תקווה שבה הן זכו בכ־20 אלף קולות, גידול של 69% לעומת הבחירות הקודמות. בחיפה וברחובות מספר המצביעים למפלגות אלה גדל פי 2, בראשון לציון נרשמה עלייה של 172% ובחולון עלייה של 196%.

הציונות הדתית קיבלה קולות ב־577 יישובים, חלקם עם נטייה שמאלנית מובהקת כמו גבעתיים והרצליה.

 

הניתוח מתייחס ל־3,951,800 קולות ואינו כולל את המעטפות הכפולות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות