רוכבי אופניים על רקע תחנת דלק דור אלון פנאי | צילום: פטריסיה בן עזרא
"תחנות הדלק היוו עבורנו גשר לשפיות"
המפגשים החברתיים בתחנות הדלק בסוף מסלול הריצה או הרכיבה נהפכו חשובים כמו העיסוק הספורטיבי עצמו. בקורונה הן נהפכו למקום מפלט עבור אתלטים רבים
רגעיה האחרונים של ריצת ההרים ביער עופר הם תמיד הקשים ביותר. אפילו אחרי שעה כסאחיסטית ורוויית עליות מכאיבות, כולם רוצים לתפוס את ההובלה בישורת האחרונה והמהירה שמתרחשת על הכביש. באותן דקות הרצים מייחלים לסיים את ה”עינוי" ולראות את קצה דרך 7021 ומפגשה עם כביש 4. להגיע כבר לתחנת הדלק הסמוכה, שבה החנו את רכביהם בבוקר, ולהוריד את הדופק.
כשאקשן הריצה מסתיים, על אף השעה המוקדמת, התחנה כבר תוססת. קבוצת רוכבי אופני הרים, שסיימה גם היא אימון בוקר, מתגלגלת פנימה ותופסת במהרה את מקומה על יד אסופת השולחנות שמחוץ לחנות הנוחות. לא חולפות דקות רבות וגם דוושני הכביש, בהם נמצאים אף טריאתלטים, שרוכבים באופן מסורתי על כביש 4, מתקבצים במקום. כולם משוחחים עם כולם, מחליפים חוויות ספורטיביות, ותחנת הדלק היא המקום החם והחברתי ביותר.
אולם התופעה אינה ייחודית ליער עופר. בשנים האחרונות, במקביל לעלייה המטאורית בכמות העוסקים בענפי ספורט הפנאי העממיים (רכיבה, ריצה, שחייה), קפצה פלאים גם כמות תחנות הדלק שנהפכו לנקודות מפגש חברתיות לספורטאים. לפעמים, בזכות מיקום אסטרטגי, חלקן נעשות אבן שואבת לאלפי ספורטאים.
נסו למשל להיכנס לתחנת סונול הסמוכה לגבעת עדה בימי שבת בבוקר, ותגלו כי המקום עמוס לעייפה. הסיכוי למצוא מקום לשבת בבית הקפה שבמקום, אפסי. תמונה דומה למדי ניתן למצוא בשנים האחרונות בתחנות הדלק שמחוץ לקיבוץ עינת וזו הסמוכה למוזיאון השריון בלטרון. "קשה לעסוק בענף ולא למצוא את עצמך מגיע מעת לעת לרכיבה שיוצאת מהן", אומר גורם בענף.
אבל מלבדן, יש עוד רשימה ארוכה של תחנות דלק שקנו אחיזה בקרב ספורטאי הפנאי. בחלקן, בשל הימצאות תמידית של ספורטאים בתחומן, הוקמו גם חנויות המתמחות במכירת ציוד ספציפי לעוסקים בענפי ספורט הפנאי הרלבנטיים. שם ניתן למצוא שלל מוצרים ייעודיים לעוסקים בפעילות גופנית: מציוד ספורטיבי ועד חטיפי חלבון ומשקאות שמטרתם לזרז את זמן ההתאוששות לאחר פעילות.
"בשנים האחרונות אנחנו רואים בתחנות שלנו יותר ויותר מתאמנים וחובבי ספורט", מודה טל מזרחי, דובר חברת פז, מפעילת חנויות הנוחות yellow. לדבריו, הרשת הענקית, עם יותר מ־240 סניפים ברחבי הארץ, מנסה לספק בנקודות הרלבנטיות לספורטאים עמדות ישיבה מוצלות, מתקני חניה לאופניים ותנאים שיזמינו אותם לשוב ולהשתמש בשירותי התחנות. הרווח הוא הדדי.
גם בחברת דור אלון יודעים למנות את התחנות האהובות ביותר על הספורטאים: גשר הזיו, יסעור, טל שחר, עין כרמל ופתחיה לצד צומת עופר, לטרון ועינת שהוזכרו קודם. "בעבר מכרנו באלוניות משאבות, כלי תיקון נקרים ושמנים לאופניים", מספרים אנשי הרשת, "אך התברר לנו כי רוב הרוכבים מגיעים לפעילות כשהם כבר מצוידים בכל אלו מהבית". מלבד זאת, גאים שם מאוד, וכנראה שבצדק, בכך שהרשת היא התומכת הראשית במסע האופניים העממי הפופולרי, "סובב כנרת".
המתחרים מסונול לא נשארים גם הם אדישים לעוסקים בספורט ועל כן הקימו בחנויותיהם מתקני מכירה ייעודיים תחת השם Sport Express. המתקנים אמורים לספק מענה "לעוסקים בספורט באופן מקצועי או כתחביב", כפי שמפורסם באתר החברה, "בהם מגוון מוצרים מותאם עבורם, שיעניק להם את מה שהם צריכים בכל שלבי הפעילות הספורטיבית". גם ברשת זו כמות לא קטנה של תחנות בפריסה ארצית, המושכות אליהן כמעט בכל יום אלפי ספורטאי פנאי.
חשיבות תחנות הדלק כמקומות מפגש לספורטאים הודגשה ביתר שאת בימי הקורונה והסגרים החלקיים: בעוד בתי הקפה והמסעדות הושבתו כליל, חנויות הנוחות נותרו פתוחות ומתחמיהן המשיכו להוות נקודות מפגש מצילות לאלו שבחרו להמשיך ולהתאמן ולשמור על אורח חיים בריא.
את השולחנות והכיסאות החליפו פעמים רבות שפת המדרכה או כיסאות מתקפלים ומאולתרים שהוצאו מהרכב. שולחנות כבר היו לוקסוס נדיר. "רק שם יכולנו להמשיך ולשתות קפה עם חברים גם בימים המוטרפים ביותר", מספרת תמר, רצה מהצפון. "עד כמה שזה הזוי, תחנות הדלק היוו עבורנו סוג של גשר לשפיות".