אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קו ההגנה של גולדמן זאקס: אל תיקחו את ההצהרות שלנו יותר מדי ברצינות צילום: רויטרס

ניתוח כלכליסט

קו ההגנה של גולדמן זאקס: אל תיקחו את ההצהרות שלנו יותר מדי ברצינות

בית המשפט העליון בארה"ב דן בעתירת הבנק לסלק תביעה ייצוגית נגדו בגובה 13 מיליארד דולר ⋅ עילת התביעה: הבנק שיווק מכשיר פיננסי ובמקביל הימר נגדו באמצעות קרן גידור ⋅ התובעים: הבנק הפר התחייבות "לשים את אינטרס הלקוחות במקום הראשון" ⋅ הבנק: "זו הצהרה כללית. אם התביעה תתקבל, לא יהיה גבול למה שמוגדר הונאת ני"ע"

01.04.2021, 07:03 | ויקי אוסלנדר

בעתירה יוצאת דופן מבקשים בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מבית המשפט העליון בארה"ב לא לייחס משמעות מהותית למילים שאותן הם כותבים בדו"חות השנתיים שלהם.

קראו עוד בכלכליסט

"כמעט כל חברה ציבורית בארה"ב כוללת בדו"חות השנתיים שלה, שאותם היא מגישה לרשות ני"ע, הצהרות כלליות ושאיפות (כמו 'האינטרסים של הלקוחות שלנו תמיד במקום הראשון' ו'יושרה וכנות הן לב העסק שלנו')", כותבים בבנק כדי לסלק תביעה ייצוגית מ־2011 של הונאת ניירות ערך, ומוסיפים כי "אם המשיבים יכולים לקבל הסמכה לתובענה ייצוגית תמורת הפסדים לכאורה של 13 מיליארד דולר על בסיס הצהרות שכיחות כאלה, אז המגבלה היחידה על מה שיוגדר הונאת ניירות ערך תהיה גבול הדמיון של התובע".

דיוויד סולומון, מנכ"ל גולדמן זאקס, צילום: בלומברג דיוויד סולומון, מנכ"ל גולדמן זאקס | צילום: בלומברג דיוויד סולומון, מנכ"ל גולדמן זאקס, צילום: בלומברג

הדיון בבית המשפט העליון, שהתקיים בשבוע שעבר, משך את תשומת הלב של משקיעים ורגולטורים רבים. בגולדמן זאקס אף הכתירו אותו כ"חשוב ביותר בנושא מאז ניתנה המסגרת המהותית לתביעות ייצוגיות לבעלי מניות ב־2014".

לא פלא אם כך, שבאחד מימי הדיונים הראשונים התייצבו דמויות בולטות מהתחום. בין היתר שני יושבי ראש רשות ני"ע בארה"ב (SEC) לשעבר, כמה ראשי איגודים של בעלי מניות, פקידי הרשות, וקבוצה גדולה של מוסדיים.

העניין הגדול סביב התביעה נבע מכך שהיא צפויה לקבוע את גבולות האחריות התאגידית של חברות ציבוריות לבעלי המניות: מתי אירוע יכול להיחשב כהונאת ניירות ערך ומתי הוא פשוט מבוכה ארגונית. האם יש לרסן את התביעות הייצוגיות כשאלו נוגעות להתחייבויות של חברות ציבוריות בנושאים כמו אקלים או צדק חברתי, או שיש לאפשר לכל תביעה להישמע.

שני בתי משפט מחוזיים, ובאפריל האחרון גם בית משפט לערעורים, איפשרו לתביעה הייצוגית להמשיך. כעת, קרב הבלימה האחרון של הבנק הוא מול בית המשפט העליון. אם התביעה תתקבל, תרחף מעל גולדמן זאקס סכנה להיות חייב בפיצויים של כ־13 מיליארד דולר לקרן הפנסיה של המורים בארקנסו ולקרן פנסיה של שרברבים ואנשי תחזוקה.

גולדמן זאקס שילם 550 מיליון דולר ל־SEC כדי לבטל את החקירה

התביעה החלה בימי המשבר הפיננסי העולמי, עם כלי השקעה ששיווק ב־2007 הבנק בשם אבקסוס (Abacus). מדובר במכשיר פיננסי מסוג CDO, מהמכשירים המושמצים שעמדו בלב משבר הסאב־פריים. אחרי שהטראומה העיקרית מהמשבר שככה, החלה ה־SEC לבחון את הסיבות לאירועים.

בין היתר, מצאה בחקירתה כי הבנק מעולם לא יידע את לקוחותיו כי האג"ח מגובות המשכנתאות במכשיר ששיווק נבחרו על ידי קרן הגידור של פולסון, שהימרה על כישלונו של אבקסוס. אבקסוס התמוטט ואיתו ירדו לטימיון גם מיליארד דולר מכספי המשקיעים.

קרן הגידור, לעומת זאת, הרוויחה כמיליארד דולר. בהסדר שערך גולדמן זאקס מול ה־SEC ב־2010 הסכים הבנק (ללא הודאה באשמה) לשלם 550 מיליון דולר כדי לסלק את החקירה. הסדר זה היה הגדול ביותר שנעשה מול בנק אמריקאי אי פעם.

סיפור התביעה הייצוגית נוגע להצהרות הבנק לפני האירוע ובעקבותיו. אחרי שקרס שוק הדיור, נשאל הבנק כיצד ייתכן שמכר ניירות ערך שהוא עצמו ביצע עליהם שורט. תגובתו הראשונית של גולדמן זאקס היתה הכחשה נמרצת וגורפת.

"השורט נחשף במלואו והיה ידוע למשקיעים", טענו בתגובות רשמיות לעיתונות. הכחשה היא תגובה צפויה במקרים כאלו, אבל למילים, טוענים החוסכים לפנסיה, יש משמעות. וההצהרות המטעות של הבנק כאילו דאג לאינטרסים של הלקוחות שלו והקונפליקט היה ידוע, הובילו לפגיעה במחיר המניה ולהפסדים עמוקים.

"גולדמן זאקס מכר את המוצרים האלה (CDO — ו"א) ללקוחות משני צדי העסקה — משמע רווח לצד אחד מטיל הפסדים על הצד האחר ולהפך", כתבו בתביעה הייצוגית והסבירו שהדבר הותיר את הבנק בפני שורת ניגודי עניינים שאותם פתר בהתחייבותו (השקרית, לטענתם) לשים את "האינטרסים של בעלי המניות במקום הראשון". אם זה לא היה מספיק, באמצעות הכחשות מחדלי הבנק, שמרו באופן מלאכותי בגולדמן זאקס את מחיר המניה מעל הערך שהיה מגיע לה אם השוק היה יודע את האמת על פעילות הבנק. כשמניות גולדמן זאקס נפלו, חוסכי הקרנות הפסידו לא פחות מ־13 מיליארד דולר על מניות שרכשו.

"הצהרות שגויות אינן יכולות להיחשב כראיה"

אך בבנק טוענים כי מחיר המניה נפל רק בגלל היוודע דבר החקירה, לא בשל הצהרה בעייתית כלשהי שלהם. "טבען הגנרי של ההצהרות השגויות אינו יכול להיחשב כראיה כשמעריכים האם להצהרות השגויות היתה השפעה ממשית על המחיר", מבטלים בגולדמן זאקס את הטענות.

בבנק מסבירים כי ההטעיות לכאורה היו כלליות כל כך, שלא היו יכולות להיות חשובות למשקיעים, טוענים כי כל נפילה במחיר המניה היתה רק בגלל החקירה, ומזהירים שאם יאפשרו לתביעה להימשך, תהיה לכך השפעה הרסנית על חברות ציבוריות באשר הן. "התובעים פועלים באופן של פעילות גרילה. אין להם שום טיעון משפטי", כותב הבנק בעתירתו לסלק את התביעה, "כמעט כל חברה ציבורית נותנת הצהרות כלליות ושאיפות בדו"חות השנתיים".

בפנייה של ידיד בית המשפט Society for Corporate Governance מפליגים עוד יותר עם הטיעון "הרשו לנו להגיד סתם דברים במסמכים רשמיים לרשויות והציבור" ומציינים כי החלטה לתת לתביעה להמשיך "מעניקה לחברות תמריץ כספי לשתוק בנושאים חברתיים חשובים, מחשש שאפילו הצהרות כלליות או שאיפות יהפכו לבסיס לטענות בדבר נזק לאחריות תאגידית בהונאת ניירות ערך". בין היתר מזהירים כי הדבר ירתיע חברות מלהביע התחייבות ארגונית "לייצר גיוון במקומות עבודה, קיימות סביבתית, נגד שחיתות וערכים משותפים חיוביים אחרים".

מאחורי גולדמן זאקס עומדת הטענה הרווחת בקרב פיננסיירים, שהאפשרות לתבוע בגין הונאת ניירות ערך הפכה בשנים האחרונות למפלצת אוכלת כל. לפי גישה שולטת זו, בכל פעם שחברה ציבורית עושה משהו רע, או שקורה לה משהו רע, תמיד יהיה עו"ד מתוחכם, שינסה להגיש תביעה רק בגלל שערך המניות שלה ירד, בטענה של הונאת ניירות ערך.

הנתונים, אגב, מוכיחים אחרת. לפי מחקר מצוטט מאוניברסיטת דיוק "?Is Everything Securities Fraud" שפורסם בספטמבר האחרון ומנסה להרגיע מעט את הרוחות, נמצא כי רק כ־16.5% מהתביעות הייצוגיות של הונאת ניירות ערך נובעות מהתנהלות שבה הקורבנות הישירים אינם בעלי המניות.

לא הכל מסכימים. ידיד בית המשפט שצידד בתובעים, הארגון ללא מטרות רווח Better Markets, מסביר במכתב לבית המשפט העליון כי "גולדמן זאקס הודה בזמנים שונים כי ניגודי עניינים הם בעיה רצינית וגם חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה העסקית שלו. אף שמגזר הבנקאות לא יכול להיות חסין מכל ניגודי עניינים...הוא יכול לנקוט אמצעים מונעים...אם תרבות זו אמורה להפוך למציאות, עליה לדבוק בעקרונות ראשונים: לכל הפחות, כשמוסד פיננסי גדול מייצג בפני בעלי המניות שלו קיום או טיפול בניגודי עניינים, אסור שהצהרות אלו יהיו שקריות או מטעות. במיוחד לאור ההיסטוריה שלו (רוויית קונפליקטים, חקירות והסדרים — ו"א), ההבטחות של גולדמן זאקס לבעלי המניות הפכו את ההצהרות הללו למשמעותיות יותר".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות