אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סיכום שנת הקורונה: מקסימום מגבלות, מעט תוצאות צילומים: אלכס קולומויסקי, אבי מועלם

סיכום שנת הקורונה: מקסימום מגבלות, מעט תוצאות

השוואה עולמית מטרידה של המחיר הכלכלי והבריאותי הכבד שגבתה מדיניות הממשלה, הקריאה לאישור מיידי של תקציב מדינה וההמלצה לבחון העלאת מסים. דו"ח בנק ישראל לא מותיר ספקות באשר לניהול הרשלני של המשבר

01.04.2021, 06:58 | אדריאן פילוט

הדו"ח שפירסם אתמול (ד') בנק ישראל שכותרת הפרק הראשון שלו היא "המשק בצל נגיף הקורונה" משרטט את ההתנהלות הבעייתית של ממשלת ישראל במשבר תוך השוואה לא מחמיאה למדינות ה־OECD – מחומרת ההגבלות דרך הפגיעה ברמת החיים של הישראלים ועד התוצאות הקשות של שיעור התמותה מקורונה. במקביל, מציג הבנק את הצעדים הכלכליים המיידים הדרושים, ובהם אישור תקציב מדינה ובחינה של העלאת מסים.

קראו עוד בכלכליסט

1. הגרף המטלטל הראשון בדו"ח משווה את היחס של חומרת המגבלות לירידה בצריכה הפרטית לנפש בישראל אל מול מדינות ה־OECD – והתמונה קודרת. מתברר כי ממשלת ישראל היתה מבין המדינות שהפעילה את הסגרים הקשוחים והרחבים ביותר (רק צ'ילה וקולומביה היו קשוחות יותר). לפי גרף נוסף שמוצג בדו"ח, חומרת המגבלות שהטילה ממשלת ישראל במהלך כל שנת 2020 (מאז פרוץ הקורונה) היתה גבוהה מזו של החציון של ה־OECD למעט תקופה קצרה (אמצע אגוסט עד אמצע ספטמבר אז הוחלט על סגר שני). עם זאת, רמת הירידה בצריכה הפרטית לנפש, מה שמכונה רמת החיים של הישראלים, היתה מבין הגבוהות ב־OECD והצניחה לעומת 2019 הגיעה לכ־11%. לעומת זאת, איטליה, שחומרת המגבלות שהטילה מאוד דומה לזו של ישראל, איבדה 9% בצריכה הפרטית לנפש – 2 נקודות אחוז פחות. רק אירלנד, ספרד ובריטניה הטילו סגרים קשים יותר מישראל, ונפגעו יותר ברמת החיים של אזרחיהן. אך רוב המדינות הטילו פחות סגרים (ובכך הפגיעה המנטלית והפסיכולוגית היתה פחותה בהרבה) וגם הצליחו למתן את הפגיעה ברמת החיים יותר טוב מממשלת ישראל.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון, צילום: רויטרס נגיד בנק ישראל אמיר ירון | צילום: רויטרס נגיד בנק ישראל אמיר ירון, צילום: רויטרס

2. ובמעבר ישיר למספר המתים מקורונה בישראל. בנק ישראל השווה את היקף התמותה למיליון איש – מדד אפקטיבי "להצלחת הממשלה" בטיפול במשבר – ביחס לשיעור של בני 65 פלוס באוכלוסיה, שהיא האוכלוסיה החשופה ביותר לתחלואה קשה ותמותה. גם כאן התמונה שעולה מהדו"ח בעייתית מאוד: סדרה ארוכה של מדינות מפותחות עם שיעור קשישים גבוה מזה של ישראל – שבה אוכלוסיה צעירה במיוחד – הצליחו לעבור את 2020 עם פחות מתים מקורונה וביניהן אירלנד, סלובקיה, קנדה, דרום קוריאה, איסלנד, ניו זילנד, אוסטרליה, נורווגיה, פינלנד, דנמרק, גרמניה, לטביה, יוון ואסטוניה, כאשר במדינות בסוף הרשימה שיעור הקשישים נע סביב 20% או יותר, לעומת 11.7% בלבד בישראל. מכאן שהדו"ח מצביע על כך שכשמשווים את ישראל ב־2020 לחברותיה במועדון היוקרתי, בישראל היה מינון חריג של סגרים ומגבלות, יחד עם מינון חריג של מוות ומינון חריג עוד יותר של פגיעה ברמת החיים של האזרחים.

3. בבנק ישראל בחנו גם כיצד נראתה 2020 בהשוואה לחמש השנים שקדמו לה בישראל. אחרי צמיחה שנתית נאה סביב ה־3.5% (שהיתה כבר בדעיכה מסוימת בשנים האחרונות), נרשמה שנת המיתון החריפה ביותר מאז קום המדינה, שפגעה פגיעה חסרת תקדים בצריכה הפרטית לנפש ובמקביל הקפיצה את רמת האבטלה למימדים חסרי תקדים (כ־15%) אחרי ירידה עקבית וממושכת בחומש האחרון מ־5.3% ב-2015, ל־3.8% בלבד ב־2019, ערב המשבר.

הפגיעה בצמיחה בתוצר לנפש היתה לא פחות מטרידה: מרמה של 1.6% ממוצע בשנים 2011–2019, ל־4.2% ב־2020. במקביל, המדיניות הממשלתית, שהיתה חיונית למנוע אסון חברתי, הקפיצה את הגירעון לרמות שנראו רק אחרי מלחמת יום הכיפורים – כמעט 12% תמ"ג, זאת אחרי שבשנים 2015–2017 הגירעון עמד על כ־2% תמ"ג בלבד, רמות סבירות ומקובלות. בשנים 2018–2019, ערב משבר הקורונה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר אז משה כחלון איבדו שליטה על הגירעון שקפץ ל־4.5% תמ"ג. גירעון העתק של 2020 כבר הקפיץ את החוב הממשלתי מרמה של 60%–61% תמ"ג בשנים 2017–2019 (רמת חוב נאה ביותר) ליותר מ־72% והוא עלול להגיע גם ל־80% כבר השנה. לפי הדו"ח, רמת חוב כזו תשפיע לרעה על היכולת של המשק להתמודד עם המשבר הבא, שכן אחת המסקנות הבולטות היא כי למצב הכניסה של משק למשבר יש השלכות קריטיות על מצב יציאתו.

ישראל כץ ובנימין נתניהו, צילום: עמית שאבי ישראל כץ ובנימין נתניהו | צילום: עמית שאבי ישראל כץ ובנימין נתניהו, צילום: עמית שאבי

באותה טבלה מצמידים כלכלני הבנק את הצד השני של המטבע: זינוק חד וחסר תקדים בשכר הריאלי, שיא כל השיאים בעודף החשבון השוטף ושיא בחיסכון הלאומי. יש כאן עוד סיפור גדול שניתן לסכמו בצמד מילים: אי שוויון. בזמן שהמשק קרס, עשרות אלפי עסקים נסגרו ומאות אלפי ישראלים איבדו (רובם זמנית) את מקום עבודתם, יש קבוצה אחרת שעבדה מהבית, ששכרם לא רק שלא נפגע אלא שאפילו עלה, שחסכונותיו זינקו; חברות שפדיונן זינק ורווחיהן טיפסו. מדובר על עובדים משכילים, על סקטור ההייטק (רק 11% מהשכירים) ועל קבוצות מסוימות (מגזר ציבורי וסקטור הפיננסים) של עוד כ־700 אלף עובדים המוגנות על ידי הסכמים והסדרים, חלקם מאוד נדיבים. הכלכלנים מדברים זה זמן רב על התאוששות ממשבר קורונה בצורת "K", כלומר אחרי ירידה התחלתית, יש כאלו שיעלו וכאלו שירדו. מטריד לחשוב מה יקרה כאשר אותה K תפגוש את הכלכלה הדואלית של ישראל: כלכלת ההייטק והמגזר הציבורי, והכלכלה השנייה.

4. גם הפעם בנק ישראל והעומד בראשו, אמיר ירון, לא פספסו הזדמנות להעביר כמה מסרים צופים פני עתיד לממשלה הבאה – אם תהיה אחת כזו לנוכח המשבר הפוליטי החריף – שדווקא בעיתוי הזה מקבלים משנה תוקף. "רבות מהתוכניות שהופעלו בעת המשבר נתנו עדיפות לשיקולי הסיוע והפיצוי על פני שיקולי יעילות ותמריצים. בעת היציאה מהמשבר חשוב יהיה להפסיק תוכניות אלה או לצמצמן ולהתאים את מאפייניהן כך שהן לא יפגעו בתמריץ לעבוד ולא ינציחו את קיומם של עסקים לא יעילים", נכתב.

בבנק ישראל מזהירים גם כי "על המדיניות הפיסקלית (תקציבית) לשוב ולהתנהל במסגרות סדורות ובהתאם לכללים פיסקליים ארוכי טווח כדי לשמר את אמינותה לאורך זמן ולתמוך בתהליכים של קביעת סדרי עדיפויות". עבור מי מהפוליטיקאים שלא הצליח להבין את המסר, מובהר כבר בעמוד הראשון לדו"ח כי "אישור תקציב המדינה לשנת 2021 חיוני כדי לקבוע סדרי עדיפויות וליישם תוכניות להאצת הצמיחה", אמירה שלא משאירה מקום לפרשנויות לנוכח הפארסה שהוביל נתניהו סביב היעדר תקציב בשנה הקריטית ביותר למשק הישראלי.

יתרה מזו, כלכלני בנק ישראל כותבים גם כי "עם היציאה מהמשבר תידרש התאמה משמעותית של המדיניות הפיסקלית כדי להבטיח תוואי פוחת על פני זמן של יחס החוב הציבורי לתוצר. לשם כך לא יהיה די בדעיכת ההוצאות המיוחדות הקשורות למשבר. הגירעון המבני הגדול והמתרחב ערב המשבר מלמד כי תתחייבנה התאמות נוספות. לנוכח רמתה הנמוכה יחסית של ההוצאה הציבורית האזרחית והפחתת שיעורי המס בשנים שקדמו למשבר, וכן למטרת מימון החוב, אשר תפח במהלכו, ייתכן שיעלה הצורך בבוא העת גם להעלאה של שיעורי המס". והמסר האחרון, אך לא פחוות חשוב: "עם היציאה מהמשבר ישוב ויעלה הצורך להתמקד בבעיות היסוד של המשק, ובראשן הפריון הנמוך, ואי השוויון. חלק מבעיות אלה התחדד במהלך המשבר. כל אלה מדגישים את החשיבות של שיפור מערכת החינוך וצמצום הפערים בתוכה. הגדלת ההשקעה במשק ובפרט בתשתיות, ובראשן בתשתיות לתחבורה ציבורית, נדרשת אף היא לשם הגדלת הפריון בישראל. המשבר הדגיש את חשיבותן". הדו"ח מזכיר כי הקורונה לא מחקה את הבעיות המבניות של כלכלת ישראל.  

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות