אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הדו"חות הכספיים חושפים: הרכב החשמלי עוד לא ממש תופס בישראל צילום: שאטרסטוק

גלגל חמישי

הדו"חות הכספיים חושפים: הרכב החשמלי עוד לא ממש תופס בישראל

יבואני הרכב וחברות הליסינג הנסחרים בבורסה פותחים חלון אל מאחורי הקלעים שלהם. בדו"חות השנתיים יש התייחסות לרכב חשמלי, למגבלות טווח הנסיעה, ולחשש מאובדן הכנסות במוסכים שלהן. וכניסת טסלה? הס מלהזכיר

02.04.2021, 08:00 | תומר הדר

כמדי שנה, בשלהי חודש מרץ, פותח ענף הרכב הישראלי צוהר קטן ומרתק אל המתרחש באמת מאחורי הקלעים של יבואני הרכב הגדולים, וגם להשפעה הישירה שיש ליצרני הרכב על ענף בישראל. הכוונה היא, כמובן, לדיווחים השנתיים של קומץ חברות הפועלות בענף ונסחרות בבורסת תל אביב.

קראו עוד בכלכליסט

בניגוד לענף הליסינג, שהצורך התמידי שלו לגייס הון דחף את מרבית החברות הפועלות בו להיהפך לציבוריות, יבואני הרכב הם בעיקר עסקים של כסף ישן, אף על פי שכמה יבואניות גדולות מאוד הן ציבוריות. מן הדו"חות עולה כי למרות משבר הקורונה יבואני הרכב לא נפגעו - המכירות לא ירדו באופן משמעותי והריווחיות לא נפגעה משמעותית, בין היתר בזכות לא מעט משחקים יצירתיים של רשות המסים.  

אבל החלק המרתק בדו"חות יבואני הרכב - הרבה יותר מהמספרים היבשים - הוא היכולת לקרוא מה הם באמת חושבים על המהפכות שצפויות להתרחש בשוק הרכב הישראלי -  למשל, חדירת הרכב החשמלי, כניסת טסלה לשוק, המעבר לרכב שיתופי ועוד. בל נשכח, יבואני הרכב הם אלה שאמורים לספק לנו את הרכב החשמלי, ולכן התייחסותם לנושא מרתקת במיוחד, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחברות ציבוריות, שנדרשות לקבל החלטה פשוטה: האם לייבא רכב חשמלי ולהפסיד כסף?

דלק רכב 

דו"חות דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, פורד וב.מ.וו, מעלים הרבה נקודות מעניינות בנוגע לרכב החשמלי. החברה מייצגת יצרניות רכב שמשקיעות משאבים אדירים בתחום: פורד בחרה בכיוון הספורטיבי עם המוסטאנג מאך E, וגם בכיוון הפרקטי עם הטרנזיט החשמלי; במאזדה בחרו בכיוון עממי עם MX 30; ואילו ב.מ.וו נמצאת כבר עמוק עם הרגליים בבריכה החשמלית עם סדרות דגמי i, שלא לדבר על מבול של דגמי כביש-שטח חשמליים, שבראשם כבר עומד ה-ix3.  

בעל השליטה בדלק רכב גיל אגמון, צילום: יוסי אלוני בעל השליטה בדלק רכב גיל אגמון | צילום: יוסי אלוני בעל השליטה בדלק רכב גיל אגמון, צילום: יוסי אלוני

אבל דו"חות דלק רכב דווקא מצננים את ההתלהבות מהרכב החשמלי. "היקפי היבוא והשימוש בכלי רכב אלה עדיין מצומצמים", מצוין בדו"ח החברה, "בין היתר, בשל העובדה שהטכנולוגיה טרם הגיעה להבשלה מלאה בכל הנוגע למגבלות טווח הנסיעה בין טעינה לטעינה. היבוא נמוך לעומת מכוניות המונעות באמצעות דלקים מסורתיים, והחברה לא צופה כי תהיה השפעה מהותית בזמן הקצר".

דלק מוטורס מוסיפה כי "לאמור לעיל עשויה להיות השפעה בעתיד על התוצאות העסקיות של הקבוצה, כאשר מידת ההשפעה, אם בכלל, תלויה בפיתוח מקורות הנעה אלטרנטיביים אמינים". לא נדרשת מומחיות בקריאת דו"חות כספיים, כדי להבין שרמת הציפיות של דלק רכב מהדגמים החשמליים אינה גבוהה - לפחות לא בטווח הקרוב.

עם זאת, דו"חות החברה חושפים שתי עובדות מעניינות, שישפיעו על ענף הרכב. ראשית, בתחום המתחרים, שכן דלק רכב נמנעת מלציין בדיווחיה את טסלה, פרט לאזכורים ספורים. אך שוק היוקרה הישראלי הוא מצומצם, ומונה אלפי מכוניות בלבד, ודלק רכב היא יבואנית ב.מ.וו, שמסרה בשנה שעברה 2,047 מכוניות.

מן הסתם, 1,000 מכוניות חשמליות לוהטות, שייכנסו לישראל, עלולות בהחלט לפגוע בב.מ.וו, או כפי שכתוב בדו"ח: "במקרה שבו ייכנסו מתחרים חדשים, שימכרו כלי רכב לפלחי השוק שבהם פועלת הקבוצה, ו/או ייכנסו דגמי כלי רכב חדשים ודגמי רכב חשמליים בפלחי השוק שבהם פועלת הקבוצה, אשר יהוו תחרות לדגמים שאותם מוכרת החברה, ו/או במקרה שבו ישווקו דגמים כאמור במחירים שהינם תחרותיים למחירי כלי הרכב שמוכרת הקבוצה, אזי תחרות כאמור עלולה להשפיע לרעה על תוצאות הקבוצה ועל נתח השוק שלה".

הנקודה השנייה שיבואני הרכב ממש לא אוהבים לדבר עליה, נוגעת להשפעת הרכב החשמלי על פלח שוק רווחי במיוחד עבורם - המוסכים. מטבע הדברים, בכל הקשור בענף הרכב קיימת נטייה להתמקד בתחום הנוצץ יותר, כלומר במכירת רכב חדש. אבל עבור יבואני רכב מסוימים נחשב ענף התיקונים והחלפים רווחי לא פחות ממכירת רכב חדש.

לשם המחשה, בשנת 2020 הרוויחה מדינת ישראל 441 מיליון שקל מיבוא של חלקי חילוף - לא כולל מחירי העבודה במוסך, וב-2019 הסתכם הנתון הזה ב-448 מיליון שקל. אלא שעובדתית רכב חשמלי דורש פחות חלקי חילוף, והסיבה לכך היא טכנית. במכוניות בנזין או דיזל יש שמנים, יש מצתים או מצתי להט, יש שפע רצועות, חגורות ועוד. ברכב חשמלי מספר החלקים הנעים נמוך יותר, המנוע קומפקטי ומתבלה פחות, הסוללה מחזיקה שנים, והיקף החלפים שנדרשים לטיפול תקופתי מסתכם, לעתים, בסט בלמים וכוס קפה לדרך.

נושא זה של אובדן הכנסות ליבואנים מרכב חשמלי כמעט אינו מוזכר בדו"חות יבואני הרכב, אך בדו"ח של דלק רכב מצוין ביובש: "רכבים חשמליים, שלהם בלאי חלפים נמוך יותר, ומפחית גם הוא צורך ברכישת חלפים". שינוי זה מוגדר בידי החברה כ"מהותי".

קבוצת קרסו

במקרה של קבוצת קרסו, יבואנית רנו, ניסאן ואינפיניטי, הדיווח על הרכב החשמלי מפורט ומעמיק יותר. הקבוצה מייצגת שתי יצרניות רכב, שמתייחסות ברצינות תהומית לעתידן החשמלי - רנו וניסאן, שכל אחת מהן מחזיקה בדגמי דגל חשמליים. קבוצת קרסו מציינת את חדירת טסלה לישראל כגורם שהגביר את העניין ברכב החשמלי, ובנוסף גם את חדירתם של יבואני הרכב הסיני, אם כי בהיקף יבוא מוגבל.

אך גם דיווחי קרסו חושפים לא מעט מידע, שמצביע על הגבלות של היקף יבוא הרכב החשמלי לישראל. כך, בפירוט החשוב של התפלגות המכירות של הדגמים החשמליים מציינת קבוצת קרסו כי רנו זואי וניסאן ליף נמכרות כיום בעיקר ללקוחות פרטיים - כלומר, ציי הרכב כמעט אינם נחשפים אליהן. גם ניסאן אריה, ספינת הדגל החשמלית של היצרנית היפנית, מופיעה בדיווחי קרסו כדגם שייועד בעיקר ללקוחות פרטיים.

רנו זואי. דגם שנמכר בעיקר ללקוח הפרטי, צילום: עמית שעל רנו זואי. דגם שנמכר בעיקר ללקוח הפרטי | צילום: עמית שעל רנו זואי. דגם שנמכר בעיקר ללקוח הפרטי, צילום: עמית שעל

נקודה מעניינת נוספת, העולה מדיווחי החברה, נוגעת לרכב השיתופי. קרסו היא היבואנית של מה שנחשב לצי הרכב השיתופי החשמלי הגדול בישראל - זה של קאר טו גו, אשר משמש את תושבי תל אביב. אך בדיווחיה מביעה הקבוצה חשש מפני כניסה לתחום בעצמה, או כפי שטוענת קרסו בדיווח: "באחרונה החלו להיכנס לעולם התחבורה מודלים שיתופיים לשימוש בכלי רכב. למועד דו"ח זה, למיטב ידיעת החברה, שימוש במודלים שיתופיים בישראל אינו מהותי ועולה בקנה אחד עם הרגולציה הקיימת, ויחייבו שינויים אשר יאפשרו את יישומם".

חברות הליסינג

במקרה של חברות הליסינג, שהן בפועל הקנייניות הגדולות ביותר של מכוניות חדשות בישראל, עם נתח שוק של יותר מ-40%, ההתייחסות לרכב חשמלי מסויגת הרבה יותר, ומי שיצלול לעומק הדו"חות יבין היטב כי חברות הליסינג הגדולות רומזות, בין השורות, לכך שהרכב החשמלי אינו בהכרח מה שהן רוצות לראות על הכביש. בהתחשב בעובדה שמדובר בלקוחות הגדולים ביותר בישראל, זו ללא ספק בעיה.

כך, בדיווחי קבוצת שלמה מודגש כי פעילות החברה הוסטה בשנים האחרונות, במידה מסוימת, למכירה של מכוניות "יד ראשונה אפס קילומטר", וכי כניסה מאסיבית של מכוניות חשמליות לישראל עלולה להיות גורם שיפגע משמעותית בביקוש לרכבים כאלה, שהם מקור פרנסה חשוב עבור הקבוצה.

אלדן ואלבר אינן עוסקות כמעט בנושא הרכב החשמלי, ונראה שגם לא יעסקו בו בשנים הקרובות, וזו עובדה מדאיגה. חברות הליסינג אמנם אינן מייבאות בעצמן את המכוניות, אבל סביר להניח  שלקוחות הקצה שלהן ירצו רכבים כאלה, וישפיעו על חברות הליסינג להצטייד בהם.

גם קבוצת קרסו, יבואנית שמחזיקה בהיצע נאה של דגמים חשמליים, מדגישה כי הרוב מיועד לצרכן הפרטי - דבר שאינו מבשר טובות לגבי דרישות הסקטור העסקי לרכבים חשמליים.

השורה התחתונה העולה מדו"חות יבואני הרכב וחברות הליסינג אינה מבשרת טובות לרכב החשמלי: חשש מהפסד במוסך, פחד מירידת ערך והבנה שבשנים הקרובות הרכב החשמלי יגיע לקומץ לקוחות בלבד. כל אלה אמורים להדליק מנורה אדומה במשרדי הממשלה, שם התחייבו כי עד שנת 2030 חלק הארי של כלי הרכב שיימכרו בישראל יהיו חשמליים. אולם ללא עידוד מהותי, שייתן מענה לקשיים של השחקנים הגדולים ביותר במשק - קשה לראות איך זה  קורה.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות