פרשנות
שלב ההוכחות לכאוס שמוביל נתניהו
התובעת ליאת בן ארי תפתח מחר את שלב ההוכחות במשפט נתניהו בנאום תקיף שיתייחס גם למשמעויות הציבוריות של האישומים נגדו. התביעה תפתח בתיק 4000 ותנסה להוכיח את התן וקח בין נתניהו לאלוביץ', בעת שנתניהו עסוק בתן וקח להקמת ממשלה שתחסל את משפטו
מחר ייפתח שלב ההוכחות במשפטו של הנאשם, ראש ממשלת המעבר בנימין נתניהו. במקביל יפתח נשיא המדינה ראובן ריבלין את שלב ההתייעצויות להטלת המנדט להרכבת הממשלה החדשה. סיכויי הנאשם להרכיב את הממשלה מתכתבים במרץ עם סיכויי המשפט להגיע לסיומו. כראש ממשלת "ימין על מלא", יפעל נתניהו לחיסול המשפט באמצעות חסינות ואולי חוק צרפתי ופסקת התגברות. ואם לא יהיה ראש ממשלה, הוא ינסה לחסל אותו באמצעות עסקת טיעון. אלא שאז כוח המיקוח שלו יקטן אל מול האינטרס של הפרקליטות להגיע לקו הגמר. והאינטרס הוא כפול: כדי למצות את הדין עם הנאשם על מעשיו וגם על עלילותיו, שהתיקים נגדו נתפרו מסיבות פוליטיות.
קראו עוד בכלכליסט
3. נתניהו שוחרר מנוכחות בעדותו של עד התביעה הראשון אילן ישועה, אבל נדרש להתייצב בנאום הפתיחה. האם נאשם חייב בנוכחות? השופטת דליה דורנר קבעה שמדובר בזכות. הנשיא אהרן ברק שקבע שזו זכות, אך גם חובה. לכל נאשם יש אינטרס עליון להתייצב, במיוחד בעדותם של עדי מדינה ועדי תביעה מרכזיים. כדי להסתכל להם בעיניים, לגרום להם להזיע, להשתנק, ואולי גם לשכוח דברים חשובים. אבל נתניהו נקלע למלכוד פוליטי שבגללו לא צירף נימוקים לבקשת ההיעדרות שלו. אם יבקש להיעדר בגלל מטלותיו כראש ממשלה, הוא ירים למנדלבליט להנחתת ניגוד עניינים ונבצרות. הנה, גם נתניהו מסכים שקשה עד בלתי אפשרי לכהן גם כראש ממשלה וגם כנאשם, משימות שדורשות משרה מלאה ומלוא תשומת הלב.
אבל יש גם אינטרס ציבורי לנוכחות שהוא מעבר לשיקולי הנאשם, במיוחד נאשם שהוא ראש ממשלה. והאינטרס הוא כבוד לבית המשפט, למסגרת, למעמד, להתמודדות עם ההאשמות שמדינת ישראל מצאה לנכון להטיח בפניו. היעדרות גורפת כמוה התעלמות וזלזול שפירושם "תשחקו את המשחק הזה בלעדיי". לשלב הקרוב נמצאה פשרה. נתניהו ישוחרר מעדות ישועה, כי ממילא לא היה לו קשר ישיר עם העד הזה. אבל, הוא ייאלץ לשמוע מליאת בן ארי על הנסיבות המצערות שהובילו למפגש ביניהם מחר. והמפגש הזה הוא בין שתי הדמויות המאובטחות באולם, ובעולם הסיציליאני החדש שלנו, שבו הנאשם והתובעת מסתובבים בליווי שומרי ראש.
4.
עד התביעה הראשון הוא אילן ישועה, מנכ"ל וואלה לשעבר. עדותו נועדה להציג את "ההיענות החריגה", הבוטה, האגרסיבית של האלוביצ'ים לטובת נתניהו. הוא לא רק הזרוע המבצעת שלהם מול העורכים והכתבים, הוא גם שיקוף התודעה הפלילית של בני הזוג. הוא ה"מנס ריאה" (המחשבה הפלילית) של הנאשמים שאול ואיריס אלוביץ'. לאחר שמיקסם את תשואות העתק שלו מהאלוביצ'ים, הצליח ישועה למקסם גם "אקזיט" נוסף, מהכלא. הוא יצא בזמן מההשקעה הפלילית לכאורה, צלח את מהמורת עד המדינה, והפך לעד תביעה, ועוד כזה שנעטף בהילת חושף השחיתויות. 5. סיפור השוחד מתומצת בסעיף 17 של כתב האישום: "נוצרה בין הנאשמים נתניהו ואלוביץ' מערכת יחסים של תן וקח, שהתבססה על הבנתם המשותפת כי כל אחד מהם מחזיק באינטרס משמעותי שהצד השני הוא בעל יכולת לקדמו". ומהו הקח־תן: "היענות חריגה" לפניות הנתניהו'ז ודובריהם מאתר וואלה, כדי ששר התקשורת נתניהו יקבל "החלטות שייטיבו עם קבוצת בזק, ועם הנאשם אלוביץ', ובין היתר יאשר את עסקת בזק־yes". זהו כתב אישום נסיבתי. יש להוכיח "הבנה משותפת" בין אלוביץ' לנתניהו – באמצעות ווטסאפים וסמסים, עדי מדינה, אינטרסים ומניעים משותפים, יחסי חברות, מינויים במשרד התקשורת. ואת ההבנה הזו יש להוכיח כמסקנה בלעדית מ"ההיענות החריגה" ו"ההחלטות המיטיבות". ואילו תפקיד ההגנה הוא לספק הסבר אלטרנטיבי לעובדות שברובן הגדול לא שנויות במחלוקת. לשכנע שהיענות אלוביץ' לא חריגה, שהחלטות נתניהו אינן מיטיבות. וגם אם כן – יש להן הסבר לגיטימי וחוקי. להסבר הזה, אם התביעה לא תקעקע אותו, קוראים ספק סביר שנחוץ לזיכוי.