אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המדינה ניצלה רק עשירית מההקצאה לדיור הציבורי צילום: אוראל כהן

המדינה ניצלה רק עשירית מההקצאה לדיור הציבורי

התנגדות האוצר לסעיף של דיור ציבורי במכרזי מחיר למשתכן מובילה לכך שרק 0.7% מהדירות מוקצים לצורך זה. זאת בעת שהחלטת ממשלה מ־2017 מאפשרת להקצות 7%

05.04.2021, 08:09 | אמיתי גזית

המדינה שמה ברקס לדיור הציבורי: מ־2017 עד כה שולבו במכרזי בנייה למגורים של רשות מקרקעי ישראל (רמ”י) 244 דירות שמיועדות לדיור הציבורי, כ־10% בלבד ממה שהתאפשר להקצות לנושא זה, כך עולה מבדיקת “כלכליסט”. במקביל מספר הממתינים הזכאים לדיור ציבורי עלה בתקופה זו ב־46%: ב־2017 המתינו לדירה כזו 2,870 משקי בית, ובסוף 2020 הגיע מספר הממתינים ל־4,208. הסיבה למספר הדירות המועט הזמין היא התנגדות משרד האוצר לבקשות של משרד השיכון להוסיף למכרזי מחיר למשתכן דרישה לבניית דירות לדיור הציבורי.

קראו עוד בכלכליסט

הקצאת דירות לדיור ציבורי כרוכה באישור הוועדה לתכנון ופיתוח, שבראשה יאיר פינס, מנכ”ל משרד השיכון, וחברים בה נציג משרד האוצר, החשב הכללי במשרד האוצר ומנכ”ל רמ”י. עד עתה רוב מוחלט של בקשות שהוגשו לוועדה על ידי משרד השיכון נדחו בידי הוועדה. מאז 2017, שבה התקבלה החלטת מועצת מקרקעי ישראל לשלב דיור ציבורי במכרזי מקרקעין, היו במכרזים ששווקו בהצלחה לחברות הבנייה 35 אלף דירות במחיר למשתכן. כך שאם המדינה היתה מממשת 7% לדיור הציבורי, המשמעות היתה 2,481 דירות לזכאים שממתינים לדיור ציבורי. בפועל משרד השיכון הגיש עשרות בקשות שכללו ביחד 1,724 דירות לדיור הציבורי, אלא שעד עתה 1,017 דירות עוד לא קיבלו את אישור הוועדה ו־194 דירות נדחו על הסף. הוועדה אישרה 513 דירות בלבד, מהן רק 244 הוקצו בפועל במכרזים ששווקו בהצלחה, ו־269 דירות כלולות במכרזים שטרם פורסמו.

“האוצר מתעלל בחלשים”

נראה כי המדינה פספסה הזדמנות פז לשפר את מצב הדיור הציבורי, משום שכעת גם אם יישמו את ההחלטה במלואה ויקצו 7% מהדירות, מספרן יקטן משמעותית ולמלאי לא יתוופסו דירות באזורי הביקוש הקרובים לאזורי התעסוקה. זאת משום שבתחילת השנה, עם המעבר ממחיר למשתכן לדיור במחיר מופחת, האוצר צמצם מאוד את מספר הדירות שיוקצו לשיווק במחיר מוזל. האוצר מתנגד עקרונית לדיור הציבורי בטענה כי זהו מנגנון שנותן לזכאים תמריץ שלילי לצאת ממעגל העוני, שהן הדירות מועברות בקביעות לזכאים ובירושה לילדיהם. משרד השיכון מסייע כיום בשכר דירה לכ־170 אלף זכאים, ובאוצר מעדיפים להשתמש במנגנון כזה ככל האפשר, ולהוסיף לו כלים ותמריצים שיאפשרו ויעודדו את הזכאים לצאת ממעגל העוני.

בית דיור ציבורי ברמת אביב , צילום: אוראל כהן בית דיור ציבורי ברמת אביב | צילום: אוראל כהן בית דיור ציבורי ברמת אביב , צילום: אוראל כהן

“אנחנו כלל לא מופתעים מההתנהלות הפושעת שמובילים האוצר ורמ”י בכל הקשור לדיור ציבורי”, אומר דני גיגי, מקדם המדיניות של פורום הדיור הציבורי. “כבר שנים שבאוצר מתעללים בציבור המוחלש ביותר שמתקשה להשיג קורת גג — נכים, קשישים, אמהות חד־הוריות — והכל בשם תפיסות אידיאולוגיות של קובעי המדיניות במשרד שפועלים נגד כל סיוע לנזקקים.

“הוועדה למלחמה בעוני קבעה שדיור ציבורי הוא הכלי הכי יעיל להוצאת אנשים מעוני והדגימה שלמעלה מ־40% ממקבלי הדיור הציבורי לא נזקקו יותר לשירותי הרווחה. כן אנו יודעים שמשפחות עניות מוציאות יותר מ־70% מההכנסה שלהן על דיור, מה שמחזק את הטענה שרק דיור ציבורי יוציא אנשים מעוני. באוצר מתעלמים מהנתונים וקוברים כל תוכנית לשיקום הדיור הציבורי בטענה שהוא לא יעיל”.

תופסת נצחית בלי מנצח

חוק הדיור הציבורי זכויות רכישה, נכנס לתוקף ב־2014 ואפשר לזכאים לרכוש את דירות הדיור הציבורי בהנחות של עד כ־80% משוויין, מה שכיווץ עוד יותר את מספרן והחריף את המצוקה. עד כה נמכרו 10,536 דירות ובמלאי נותרו כ־52.8 אלף דירות לזכאי הדיור הציבורי, וכ־12 אלף דירות ב־121 בבתי גיל זהב. במקביל, מאז החלת החוק המדינה רכשה רק כ־2,800 דירות חדשות.

הכסף שהמדינה מקבלת ממכירת הדירות נועד לשמש לרכישת דירות חדשות, אך ההנחות במכירתם מאפשרות לרכוש רק דירה חדשה אחת כנגד כל 4–5 דירות שנמכרות. בהיעדר מקורות תקציב אחרים משרד השיכון לעולם לא יוכל להדביק את הצטמקות המלאי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות