אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הדור האבוד של הקורונה: אין מי שיתקן את מחדל החינוך צילום: רויטרס

פרשנות

הדור האבוד של הקורונה: אין מי שיתקן את מחדל החינוך

בנק ישראל מותח ביקורת חריפה על היעדר מדיניות חינוך בתקופת הקורונה ומזהיר כי הפערים החינוכיים בינינו לבין המדינות המפותחות ובין תלמידים חזקים לחלשים עלולים להתרחב. באין ממשלה מתפקדת לא ברור מאיפה יבוא כסף לצמצום הפערים

04.04.2021, 23:34 | שחר אילן
בדו"ח השנתי שלו, בפרק המוקדש לחינוך, בנק ישראל מותח ביקורת חריפה על מדיניות החינוך של ישראל בתקופת הקורונה, ובמיוחד על היעדרה של מדיניות כזאת. בבנק ישראל מעריכים כי העובדה שב־OECD למדו הרבה יותר שעות בתקופת הקורונה מאשר בישראל עלולה לגרום להרחבת הפערים החינוכיים, המביכים ממילא, בינינו לבין המדינות המפותחות.

עוד לפני הקורונה, הפערים בישראל בין תלמידים חזקים לתלמידים חלשים היו הגדולים ביותר ב־OECD אבל בנק ישראל צופה שהפערים האלה רק יגדלו.

קראו עוד בכלכליסט

למידה בחוץ בתקופת הקורונה, צילום: מועצה אזורית הערבה התיכונה למידה בחוץ בתקופת הקורונה | צילום: מועצה אזורית הערבה התיכונה למידה בחוץ בתקופת הקורונה, צילום: מועצה אזורית הערבה התיכונה

הדו"ח מצטט מחקר בינלאומי שלפיו תלמידי דור הקורונה צפויים לאבד 2% עד 5% מפוטנציאל השכר שלהם לכל ימי חייהם. מאחר שבישראל מערכת החינוך היתה סגורה הרבה יותר מאשר ממוצע ה־OECD קשה שלא להגיע למסקנה שהנזק אצלנו יהיה קרוב יותר ל־5%.

אבל סגירת מערכת החינוך בשנה האחרונה היא במידה רבה כבר חלב שנשפך. מעניינות יותר ומדאיגות יותר הן המלצות בנק ישראל להקטנת הנזק. זאת, בין היתר משום שלא נראה שמישהו שוקל בזמן הקרוב ליישם אותן. כך, למשל, מרכז השלטון המקומי, הנהגת ההורים ומשרד החינוך שאפו לפתוח כבר מחר את כל מערכת החינוך ללא קפסולות. אבל כיוון שהממשלה לא מתכנסת אין בכלל היכן לנהל את הדיון הזה.

בנק ישראל ממליץ להשקיע סכומים גדולים בתוכניות לצמצום הפערים בחינוך שנגרמו בגלל הקורונה אבל משרד החינוך עוד לא הציג את התוכנית שלו בנושא. מעניין למה הוא מחכה. ב־15 מיליארד השקלים שנתניהו ניסה לחלק כשוחד בחירות לא היו כלל תקציבים לצמצום פערים בחינוך. אחרי הבחירות, לא ברור מאיפה יבוא עוד תקציב לחינוך ומי יאשר אותו. התסריט הגרוע ביותר לתלמידים הוא שלא תקום ממשלה ונלך למערכת בחירות חמישית. בסופו של דבר, התלמידים הם רק נזק היקפי במלחמת ההישרדות של נתניהו, כמו כולנו.

על פי הדו"ח, בינתיים לא נערך בישראל מחקר על הנזקים ארוכי הטווח של הקורונה לחינוך. אולי במשרד החינוך מעדיפים לא לדעת. שביתת המורים הארוכה שהייתה ב־2008 הביאה לעליה בנשירה מהלימודים בהיקף של יותר מ־20%. הפעם מדובר על כמעט שנה של נתק – ואין אפילו מבצע לאיתור והחזרה של הנושרים. 

בנק ישראל ממליץ להתמקד בהחזרה ללימודים של אוכלוסיות בסיכון לנשירה. בפועל, הממשלה עובדת בדיוק הפוך. כך, כיתה ט' היא אוכלוסיית סיכון בגלל המעבר מחטיבת ביניים לחטיבה עליונה שמגדיל את הסיכון לנשירה. אלא שכיתות ז–י בקושי ראו את בית הספר בשנה האחרונה. היו מדינות שהעניקו עדיפות ברורה לאוכלוסיות חלשות בהגעה למערכת החינוך. בישראל זה עבד הפוך. פתחו את מערכת החינוך לפי הרמזור, ולפיכך יישובים חלשים השתרכו מאחור.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות