כסת”ח חברתי: ללכת עם להרגיש בלי

מהרגע הראשון שהתוכנית לשילוב דירות לזכאי הדיור הציבורי בפרויקטים רגילים יצאה לדרך, היה ברור לכל מי שעיניו בראשו שהיא בעיקר כסת"ח חברתי. יכולת מופלאה של פוליטיקאים ללכת עם ולהרגיש בלי. להתחנף לאומללים, ולהמשיך לא לראות אותם. לכן הוחלט שהמכסה של הדירות הציבוריות תעמוד על "עד 7%" מכל פרויקט חדש, מה שכמובן אומר שגם 0% עומד בהגדרה.

 

עם כל הכבוד לאותם אומללים שאפילו לא יכולים לדמיין את עצמם שוכרים דירה, במשרדי האוצר והשיכון היו עסוקים ביצירת דירות מחיר למשתכן למעמד הביניים, כך שכל דירה ציבורית עלולה להרחיק את המדינה מהיעד הנכסף. היזם הרי יצטרך לפצות על הדירה הציבורית שהוא מכר למדינה בנזיד עדשים בהעלאת מחירי הדירות הרגילות, אלה שהם הבטיחו להוזיל כבר מזמן. בנוסף, אחרי שיזמים גם ככה לא התלהבו מרבות מהקרקעות שהמדינה שיווקה להם, ריחפה באוויר גם השאלה מה יקרה למיתוג הפרויקט ולביקוש לקרקעות הבאות, לאחר שתצטרף למכרז גם "חבילה" של דירות שמיועדות לדיירים מהשכבות הכי חלשות.