היועמ"ש: חנין זועבי תועמד לדין על עבירות זיוף ומרמה

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, החליט להעמיד לדין את חברת הכנסת לשעבר חנין זועבי ממפלגת בל"ד בגין עבירות זיוף ומרמה.

זאת לאחר שדחה את הטענות שהעלו עורכי דינה בשימוע שנערך לה. במקביל, החליט מנדלבליט שלא להעמיד לדין את המפלגה עצמה.

זועבי נחקרה יחד עם כ-35 חשודים נוספים, ובהם נושאי משרה בכירים לשעבר במפלגת בל"ד, בחשד לביצוע עבירות זיוף ומרמה בקשר למסמכי דיווח של מפלגת בל"ד שהוגשו למבקר המדינה, בשתי מערכות בחירות - הכלליות והמקומיות - שהתקיימו בשנת 2013.

הפרשה נחקרה ע"י היחידה הארצית לחקירות הונאה, שלוחת הצפון, ולוותה ע"י צוות פרקליטים מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, בראשות עו"ד דן אלדד. במסגרת החקירה נחקרו חשודים ומעורבים רבים, לרבות בעלי תפקידים מרכזיים במפלגה ונבחרי ציבור, ובוצעו מאות פעולות חקירה וחיפושים. חומר החקירה בתיק כולל עשרות ארגזי מסמכים ומכיל למעלה מ-1,000 הודעות, אלפי מוצגים ומסמכים, שיחות מהאזנות סתר וחומר מחשב רב.

תיק החקירה הועבר לפרקליטות בינואר 2018, ולאחר מכן בוצעו השלמות חקירה נוספות ובאוגוסט 2019 זימנה הפרקליטות את החשודים בפרשה לשימוע לפני העמדה לדין, וביניהם את זועבי. 

היועץ המשפטי לממשלה מסר עוד הערב כי למרות שחומר הראיות מלמד על כך שבכירי מפלגת בל"ד דאז ביצעו לכאורה עבירות פליליות בקשר לפעילותה הכלכלית של המפלגה, אין מקום להעמיד את המפלגה לדין פלילי, משום שלא התקיימו נסיבות מובהקות, ייחודיות וחריגות המצדיקות העמדה לדין של מפלגה. זאת להבדיל מחברת הכנסת לשעבר זועבי, שכאמור תעמוד לדין פלילי בפרשה.

הפרשה כוללת חשדות לדיווחים שקריים ולהצגת מצגים כוזבים למבקר המדינה בנוגע למקור כספים שקיבלה מפלגת בל"ד ולהצגתם ככספי תרומות ממאות אזרחים פרטיים, לכאורה בניגוד לאמת, תוך ביצוע עבירות של זיוף, שימוש באלפי מסמכים מזויפים לשם ביסוס המרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד והלבנת הון.

העבירות המיוחסות לחשודים נעברו בשנים 2016-2013. נגד יתר המעורבים, יותר מ-30 איש, צפויה להתקבל בקרוב החלטה נפרדת על ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות.

‏‎עו"ד עמית חדד, סנגורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, המייצג ביחד עם עורכי דין נוספים את בל"ד, מסר בתגובה להחלטת היועמ"ש: ‏"עמדתנו ביחס למפלגת בל"ד נשמעה במסגרת שתי ישיבות שימוע, והתקבלה במלואה על ידי היועץ המשפטי לממשלה. ההחלטה שלא להגיש כתב אישום תקדימי נגד המפלגה מהווה סימן דרך חשוב ומנעה עיוות דין היסטורי. טענותינו היו פשוטות – מפלגה איננה גוף שניתן להעמידו לדין, לא במישור הדמוקרטי, לא במישור החוקתי ולא במישור החוקי. מפלגה היא ביטוי גשמי של רעיונות פוליטיים ואין שום מקום או הצדקה להעמידה לדין. מפלגה והרעיונות שהיא מייצגת צריכים לעמוד למבחן הציבור בבחירות דמוקרטיות ואין מקומה בין כותלי בית המשפט. וטוב שהיועמ״ש קיבל עמדה זו".