אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שיא גיוסי הייטק: מעל מיליארד דולר ביום אחד צילום: באדיבות טראקס

שיא גיוסי הייטק: מעל מיליארד דולר ביום אחד

טראקס, שפיתחה פלטפורמה לראיית מכונה לקמעונאיות, ומפתחת התוכנה לניהול בסיס נתונים רדיס לאב, גייסו במשותף 950 מיליון דולר מהקרן של תאגיד סופטבנק היפני. שתי חברות נוספות שגייסו 107 מיליון דולר העבירו את כלל הגיוסים שהושלמו אתמול אל מעבר לרף היסטורי

08.04.2021, 06:55 | מאיר אורבך

ביום אחד הודיעו חברות הייטק ישראליות על גיוסים של מעל למיליארד דולר. 950 מיליון דולר מתוכן הושקעו בשתי חברות. חברת הטכנולוגיה לקמעונאות טראקס (Trax) גייסה 640 מיליון דולר, וחברת בסיסי הנתונים רדיס לאבס (Redis Labs) גייסה 310 מיליון דולר.   

קראו עוד בכלכליסט

כחצי מיליארד דולר לא זרמו ישירות לחשבונות הבנק של החברות אלא לכיסי משקיעים, עובדים ומנהלים בחברות בעסקאות סקנדרי. שתי חברות ישראליות נוספות ווייטסורס (WhiteSource) ובלו דוט (BLUE DOT) הודיעו אף הן על גיוסים משמעותיים אתמול, של 75 מיליון דולר ו־32 מיליון דולר, בהתאמה.

 

מייסדי רדיס לאבס: עופר בנגל (מימין) ויפתח שולמן , צילום: אמיר יעקובי מייסדי רדיס לאבס: עופר בנגל (מימין) ויפתח שולמן | צילום: אמיר יעקובי מייסדי רדיס לאבס: עופר בנגל (מימין) ויפתח שולמן , צילום: אמיר יעקובי

בשתי ההשקעות בלטה קרן אחת, דומיננטית במיוחד - סופטבנק (SoftBank), שלראשונה השקיעה באמצעות הקרן החדשה שלה Softbank Vision Fund 2 מאות מיליוני דולרים בשתי החברות. יואל בר אל מייסד ויו"ר טראקס ועופר בנגל מנכ"ל ומייסד רדיס לאבס סיפרו ל"כלכליסט" שלמרות המכות שספגה לאחרונה סופטבנק, הן שמחו לקבל כספים מהקרן.

 

"נכון שהקרן חטפה מכה רצינית מהסיפור של WeWork", אמר בנגל, "אבל זו קרן ענקית שיש לה חברות נפלאות וחלק מהחברות המובילות בארצות הברית קיבלו מימון ממנה. ראינו בה שותפה טובה בגלל הקשרים שלה במזרח, בעיקר ביפן ובסין, מקומות שאנחנו עדיין לא הגענו אליהם, אך יש לנו תוכניות להיכנס לשם והם יכולים לעזור לנו מאוד". לדברי בנגל, "אף אחד מהגופים שהשקיעו בנו לא שולט בנו. זה לא כמו WeWork. לא ראיתי שום בעיה לגייס מסופטבנק ואני חושב שמדובר במשקיע מכובד".

 

"האגרסיביות של סופטבנק יכולה לעזור לחברות בצמיחה"

 

בר אל מטראקס התייחס אף הוא למשקיע הדומיננטי. "סופטבנק משקיעה בהרבה חברות טכנולוגיות בצמיחה מהירה, וזו קרן השקעות הטכנולוגיה הגדולה ביותר בעולם. כל קרן לוקחת סיכון, לעיתים מצליחים יותר ולעיתים פחות, אבל בסופו של דבר החיבור אליהם ישפיע על ההצלחה שלנו בעתיד". בר אל מדגיש ש"סופטבנק מביאים מימד אסטרטגי ייחודי. סכומי הכסף יכולים לעשות שוק שקרנות רגילות לא יודעות לעשות. האגרסיביות שלהם, אם היא מתועלת נכון, יכולה לעזור לחברות בצמיחה שלהם".

ההשקעה של סופטבנק בשתי החברות היתה בשווי גבוה משמעותית לעומת הגיוסים הקודמים שלהן, ושווי ההשקעה שלה, על פי הערכה, הוא כ־300 מיליון דולר בשתי החברות יחד. רדיס לאבס גייסה לפי שווי של 2 מיליארד דולר לעומת מיליארד בגיוס הקודם, וטראקס לפי שווי של 2.25 מיליארד דולר לעומת כ־1.1 מיליארד דולר בגיוס הקודם.

מייסדי טראקס, מימין: יואל בר אל ודרור פלדהיים, צילום: באדיבות טראקס מייסדי טראקס, מימין: יואל בר אל ודרור פלדהיים | צילום: באדיבות טראקס מייסדי טראקס, מימין: יואל בר אל ודרור פלדהיים, צילום: באדיבות טראקס

הקרן שהשקיעה בחברות אינה הקרן המוכרת של סופטבנק - קרן ויז'ן 1 שחלק גדול מהמשקיעים בה הם מארצות המפרץ, אלא הקרן השנייה שנמצאת עדיין בעיצומו של גיוס בהיקף עשרות רבות של מיליארדי דולרים. מרבית ההון שאותו תגייס הקרן, שמנוהלת על ידי מסיושי סאן הוא מגופים ביפן. בעבר השקיעה סופטבנק בחברות ישראליות אך רק באמצעות הקרן הראשונה או באמצעות קרנות אחרות. בין החברות: חברת האינשורטק למונייד, חברת הסייבר סייבריזן ונוספות.

"לצאת להנפקה מעמדה של כוח"

עבור טראקס זהו גיוס מפתיע במיוחד, מאחר והחברה נמצאת כיום בשלבים מתקדמים של היערכות להנפקה בבורסה בארצות הברית. בין היתר כבר נערכו בנושא פגישות עם בנקים וכן מינוי של מנכ"ל אשר החליף את יואל בר אל שניהל את החברה במשך שנים רבות. לצידה של סופבטנק גם ענקית הפיננסים האמריקאית בלקרוק היתה חלק משמעותי מההשקעה. בר אל אמר כי "ההשקעה לא תהפוך אותן לרוכשות של החברה. סופטבנק תהיה המשקיע הגדול של טראקס אבל היא אינה מתקרבת לרכישה של החברה. שימור הצמיחה שלנו יאפשר לעשות מהלכים בשוק שלא יכולנו לעשות עד כה. נוכל לבחור את הזמן הנכון שבו נרצה לעשות רכישות ולצאת להנפקה ציבורית מעמדה של כוח".

גם בנגל ציין שהבחירה בסופטבנק והמשקיעה הדומיננטית הנוספת טייגר גלובל היתה בשל אורך הנשימה של שני הגופים האלה. "היה ביקוש מאוד גדול מצד משקיעים רבים והיינו צריכים לבחור. בחרנו את אלה שהם שחקנים גם בהנפקה אבל גם אחריה הם נשארים. קיבלנו הצעות לעשות ספאק והנפקה ואת כל הכלים להפוך חברה לציבורית. אבל זה עדיין מוקדם לנו ולכן הלכנו לגיוס הזה. בתחום שלנו שם המשחק הוא לגדול מהר וחברות מהתחום שלנו של ניהול מידע השוק מתגמל אותן על גידול מהיר. זה המסלול שאנחנו הולכים בו".

בנגל מציין כי "החברה שורפת כעת כסף רב. זה עוצר את הרווחיות וכחברה ציבורית צריך להיות מאוד זהירים. אני רוצה לעשות כברת דרך כחברה פרטית, ותוך שנה ננפיק אם יהיה שוק. אם השוק יתקרר נחכה קצת. יש לנו מספיק כסף ויש לנו את היכולת לחכות. גייסנו רק לפני חצי שנה 110 מיליון דולר ועכשיו 100 מיליון דולר ובקופה יש לנו 230 מיליון דולר, כך שיש לנו לוקסוס לבחור מתי לצאת", מסכם בנגל.

ניהול נתונים לשינוע חיסוני הקורונה

אחד המרכיבים המשמעותיים בשתי העסקאות היה רכיב הסקנדרי, אשר בא לידי ביטוי כשהמשקיעים החדשים מבקשים לרכוש כמה שיותר אחוזים בחברה. הם עושים זאת על ידי רכישת אחזקות של בעלי מניות ותיקים, עובדים שיש להם אופציות, משקיעים שהשקיעו בחברה בתחילת הדרך ולרוב גם אחזקות של מנהלים בכירים. כל אלה זוכים כך לאקזיט עוד לפני הנפקה או מכירת החברה. במקרה של רדיס לאבס שווי הסקנדרי עמד על 200 מיליון דולר ובמקרה של טראקס על כ־300 מיליון דולר.

מנכ"ל ומייסד סופטבנק מסיושי סאן. השקעה בחברות ישראליות, צילום: אי פי איי מנכ"ל ומייסד סופטבנק מסיושי סאן. השקעה בחברות ישראליות | צילום: אי פי איי מנכ"ל ומייסד סופטבנק מסיושי סאן. השקעה בחברות ישראליות, צילום: אי פי איי

מאות מעובדי טראקס מכרו במסגרת הסקנדרי מניות, כאשר כל עובד קיבל סכום שנע בין עשרות למאות אלפי דולרים. על פי הערכות, המכירות של כלל העובדים עמדו על עשרות מיליוני דולר וכל העובדים שלא היה להם ותק מספק יזכו לבונוס מיוחד.

הגיוס של טראקס מגיע בתום שנה לא פשוטה לחברה, שעוסקת בפתרונות טכנולוגיים לעולם הקמעונאות. הטכנולוגיה שלה מספקת לחברות בזמן אמת, תמונת מצב עדכנית על מצב החנות ותובנות על התנהגות הצרכנים. במשבר הקורונה היא ראתה את הרשתות מתמודדות עם מיעוט לקוחות או נסגרות. לחברה מאות לקוחות, בהן קוקה קולה, שופרסל הישראלית וענקית המשקאות AB InBev.

בתקופת הקורונה נאלצה החברה לפטר עובדים בישראל ובעולם אבל לאחר שעברה הבהלה הראשונה חזרה לפרוח. "יש הרבה אופטימיות בעולם לקראת סוף הקורונה בזכות החיסונים. אנחנו חשים אותה כבר בתוצאות שלנו והרבעון הרביעי של 2020 היה הכי טוב בתולדות החברה", אומר בר אל. "אנחנו נצמח בצורה משמעותית ב־2021 כי יש התאוששות גם במגזר היצרני והצרכני. יש גם יותר קניות וגם כל קנייה היא בהיקף יותר גדול. יש אופטימיות בכלכלה העולמית וחלק מאותה הוצאה מגיע לעולם הריטייל", אומר בר אל, אשר פרש כאמור מתפקיד מנכ"ל טראקס, התמנה ליו"ר החברה, ונשאר מאוד פעילה בה.

רדיס לאבס שנוסדה בשנת 2011 על ידי עופר בנגל (מנכ"ל) ויפתח שולמן (מנהל טכנולוגיות), גייסה עד היום סכום נטו של 347 מיליון דולר. לחברה כ־500 עובדים ברחבי העולם והיא מתכוונת לגייס השנה כ־200 עובדים חדשים, כמחציתם למרכז הפיתוח בישראל המונה כ־150 איש. "הקמנו את רדיס לאבס מתוך אמונה שעולם ניהול המידע יובל בעתיד על ידי יכולות עיבוד נתונים סופר־מהירות, תחום בו מוביל בסיס הנתונים רדיס. רדיס היא פלטפורמת ניהול נתונים מובילה עבור אפליקציות הדורשות תגובה בזמן אמיתי", אומר עופר בנגל, מייסד ומנכ"ל החברה. דוגמא טובה לטיפול מהיר בזמן אמת היתה השימוש של ענקית המשלוחים פדקס בטכנולוגיה של החברה הישראלית כאשר ניהלה את שינוע חיסוני הקורונה בכל העולם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות