אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כלכלת הבחירות של כץ חוזרת למשרה מלאה צילום: אבי מועלם

כלכלת הבחירות של כץ חוזרת למשרה מלאה

שר האוצר מפספס ביודעין הזדמנות לאותת למובטלים: יוני מתקרב, חפשו עבודה; תמונת האבטלה מעודדת, אבל העובדה שמובטלים רבים לא מחפשים עבודה מקשה לאמוד את מספרם; שאלת הבחירות תכריע את עתיד המובטלים

08.04.2021, 06:48 | שחר אילן

1. אין שום היגיון כלכלי ביוזמת שר האוצר ישראל כץ לבטל את קיצוץ דצי האבטלה הצפוי ל־90%. ההסבר שסיפק כץ הוא "כפי שהבטחתי". בפועל סביר להניח שההסבר הוא פוליטי וכץ נערך לסיבוב בחירות נוסף ואולי אף למאבק פנימי בליכוד על ירושת נתניהו.  

קראו עוד בכלכליסט

כבר חודשים מתלוננים מעסיקים, ביחוד בתחום המזון והמשקאות והתיירות, על הקושי לגייס עובדים למרות האבטלה החריפה, ויש קריאות להגביל את דמי האבטלה. הקיצוץ האוטומטי של דמי האבטלה הצפוי ב־21 במאי ב־10% סמליים, חודש לפני שדמי האבטלה למובטלי הקורונה מסתיימים ממילא, הוא לכאורה פתרון אידאלי. לא מדובר בפגיעה קשה במובטלים אבל יכולה להיות פה אמירה ברורה שיוני מתקרב וכדאי לחפש עבודה. ביד אחת דיבר כץ אתמול על מתן תמריצים למובטלים לחזרה בעבודה וביד השנייה העביר להם בחוסר אחריות מסר שייקחו את הזמן. ברור ששיקולים של טובת המשק אין פה.

שר האוצר ישראל כץ , צילום מסך: לע"מ שר האוצר ישראל כץ | צילום מסך: לע"מ שר האוצר ישראל כץ , צילום מסך: לע"מ

אתמול דיווחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי האבטלה לפי החישוב המצומצם שבו משתמש האוצר ירדה במחצית הראשונה של מרץ אל מתחת ל־10%. מכיוון שהמשק בתהליך פתיחה די ברור שגם הנתון החודשי יהיה נמוך מ־10% והמשמעות היא שב־21 במאי דמי האבטלה של רוב המובטלים צריכים לרדת ל־90% מגובהם. את זה מבקש כץ לסכל. הוא צריך להעביר לכך תיקון לחוק בכנסת ולא בטוח שיש רוב. הקיצוץ בכל מקרה חל רק על מובטלים בהארכת דמי אבטלה ולא על מובטלים חדשים.

2. אי אפשר להתעלם מהבשורה החיובית. בפעם הראשונה מאז אוגוסט ירדנו על פי החישוב המרחיב של הלמ"ס אל מתחת לחצי מיליון מובטלים. שיעור האבטלה בחישוב הזה ירד מ־15.4% (שהם 640 אלף איש), במחצית השנייה של פברואר ל־12% (שהם 493 אלף איש), במחצית הראשונה של מרץ. החישוב המרחיב, בניגוד לחישוב המצמצם שהאוצר מעדיף, הוא זה שכולל גם חלק מהאנשים שאינם מחפשים עבודה. זאת, אם כי הם חושבים שאין שום טעם ואם בגלל שהם יודעים שיש להם דמי אבטלה עד יוני. לכן החישוב המרחיב הוא הקרוב יותר למצב בשטח. משמעות הירידה היא שחלק גדול מהמשק חוזר לפעילות.

הבעיה היא שנכנסנו למשבר הזה עם שלושה גורמים שמספקים נתוני אבטלה שביניהם פערים קשים וכך אנחנו גם יוצאים ממנו. לפי החישוב המרחיב של הלמ"ס היו בתחילת מרץ כ־490 אלף מובטלים, כלומר היום אמורים להיות הרבה פחות. אלאה שמנתונים מעודכנים של הביטוח הלאומי עולה שהוא משלם היום דמי אבטלה ל־550 אלף מובטלים. אפשר להניח בזהירות שיש עוד לפחות מאה אלף מובטלים שמקבלים הבטחת הכנסה או אינם זכאים כלל לסיוע, כלומר 650 אלף מובטלים בסך הכל.

שירות התעסוקה דיווח באמצע מרץ על 630 אלף תובעי קצבאות אבטלה והבטחת הכנסה. יחד עם בלתי זכאים אפשר היה להניח שמדובר ב־680 אלף. נראה שהמצב שבו מובטלים רבים אינם מחפשים עבודה מקשה מאוד על הלמ"ס לאמוד את רמת האבטלה האמיתית. קשה להאמין שאחרי שנה אין עדיין גורם שיעשה סדר ויקבע מה הנתונים האמיתיים.

3. כץ הגדיר את נתוני הלמ"ס "בשורה חשובה". כדאי שיזכור שיש עדיין חצי מיליון מובטלים לפי הלמ"ס ו־650–700 אלף לפי הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה. לדבריו, "מדיניות התעסוקה שאותה הובילה הממשלה בזמן משבר הקורונה מוכיחה את עצמה כצודקת ונכונה". כץ גם ידע לחזות ש"יותר מובטלים יחזרו לעבודה בליווי הכשרה מקצועית למקצועות מועדפים בעלי שכר גבוה, אותה אנו מקיימים, ומתן תמריצים למובטלים ותיקים לחזרה לעבודה, כפי שכבר קבענו, ולמעסיקים שיקלטו אותם, כפי שנסדיר בקרוב".

במציאות תיאור המצב הזה הוא יותר סיפור פנטזיה ממציאות כלכלית. יש בינתיים מעט מאוד הכשרות מקצועיות. זאת בגלל העיכוב הכבד שגרמה דרישת כץ להקים מינהלת הכשרות מקצועיות במשרדו. מערכת התמריצים למובטלים שחוזרים לעבוד מתייחסת רק למי ששכרם ירד וההיענות בינתיים נמוכה מאוד. כץ גם מבטיח שיסדר תמריצים למעסיקים, כאילו הוא לא שר אוצר ברווז צולע של ממשלת מעבר, שכל הבטחותיו כתובות על הקרח.

4. השאלה הגדולה שלאיש אין עליה תשובה בינתיים היא מה יהיה אחרי שייגמרו דמי האבטלה ביוני. התשובה תהיה כנראה צמודה לשאלה האם הולכים לבחירות או לא. כלומר ההסדרים שיקבעו יהיו הרבה יותר נדיבים למובטלים אם הולכים לבחירות בספטמבר בלי שום קשר לצרכי המשק. הם יהיו הרבה פחות נדיבים אם לא הולכים לבחירות והפגישה הבאה עם המובטלים בקלפי נדחית. ככה זה במדינה שכבר שנתיים מתנהלת תוך כדי כלכלת בחירות מתמשכת.

בהיעדר רוב לליכוד בכנסת, סביר שההחלטה על ההסדרים שיונהגו מיולי תתקבל רק ביוני. זאת לאחר שתקום ממשלה מתפקדת או לחלופין יוחלט על הליכה לבחירות. במקרה של בחירות חמישיות, הליכוד וכחול לבן יצטרכו להגיע להסכמה בממשלה ולהשיג לה רוב בכנסת.

הדבר היחיד שאפשר לחזות זה שההטבות יצטמצמו. שתי השאלות הגדולות הן למי ותוך כמה זמן. מספר המשרות הפנויות במשק עמד בפברואר על 66 אלף לעומת כ־700 אלף מובטלים. יש הסכמה רחבה שכל זמן שהיחס הקשה הזה בין מובטלים למשרות פנויות יימשך, אי אפשר לחסל את רשת הביטחון של הקורונה והשאלה היא איך להמשיך. ברור שהירידה באבטלה עובדת לטובת מי שמבקשים לצמצם את ההטבות. בין ההצעות שמוזכרות להפחתת ההטבות – להעניק עדיפות למבוגרים יותר וכן לענפים שהיו סגורים זמן רב יותר. הבעיה היא שקשה לסווג אנשים לפי ענף ולכן ספק אם זה יעבוד.

הצעה שבאגף התקציבים באוצר מגלים בה עניין רב היא זו של פרופ' קרנית פלוג ודפנה אבירם ניצן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. הן מציעות להצמיד את גובה דמי האבטלה לגובה האבטלה. כלומר דמי האבטלה לא יופסקו מיד ביולי, אלא ילכו וירדו ככל שהאבטלה תרד. כך תישמר רשת בטחון למובטלים לתקופה נוספת אבל תיווצר אי ודאות ויופעל עליהם לחץ לחפש עבודה. הלחץ יגדל ככל שיהיו יותר משרות במשק.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות