אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כולם צריכים ליהנות מרווחי ההייטק, וזו אחריות הממשלה להבין איך צילום: רויטרס

פרשנות

כולם צריכים ליהנות מרווחי ההייטק, וזו אחריות הממשלה להבין איך

בשנת 2021 זרמו אל חברות ההייטק הישראליות מיליארדי דולרים וגם ההשקעות שברו שיא היסטורי, וחצו את ה-100 מיליארד דולר. יש להפיק את המירב מההון שזורם לשוק, לפני שהחגיגה תיגמר

08.04.2021, 06:55 | סופי שולמן

5 מיליארד דולר - זה הסכום שזרם אל חברות ההייטק הישראליות הפרטיות ברבעון הראשון של 2021. מדובר כמובן בשיא היסטורי וסכום שכבר מהווה חצי מכל מה שגוייס ב־2020, שגם היא הייתה שנת שיא חרף הקורונה.

ואולם נראה כי זה היה רק חימום מנועים לקראת חודש אפריל, שהשבוע הראשון שלו כבר הספיק להזרים לחברות טכנולוגיה ישראליות יותר ממיליארד דולר.

קראו עוד בכלכליסט

ישראל אמנם הפכה כבר מזמן למוקד משיכה להשקעות הון סיכון, אבל המספרים החריגים הם חלק מתופעה גלובלית. זה היה גם הרבעון הראשון בתולדות הון סיכון שבו היקף ההשקעות עבר את ה־100 מיליארד דולר.

מימין: יואל בר אל דרור פלדהיים, מייסדי Trax , צילום: באדיבות טראקס מימין: יואל בר אל דרור פלדהיים, מייסדי Trax | צילום: באדיבות טראקס מימין: יואל בר אל דרור פלדהיים, מייסדי Trax , צילום: באדיבות טראקס

תעשיית ההון סיכון שברה ברבעון הראשון שיאים היסטוריים עם השקעות שהסתכמו ב־125 מיליארד דולר - מספר המהווה הכפלה של הקצב השנתי. כשמשקיעי הייטק חדשים מחו"ל מגיעים לישראל, ובשנים האחרונות יש כאלה יותר מאי פעם, השאלה הנפוצה ביותר שהם שואלים היא היא מה הממשלה המקומית עשתה כדי לייצר את האקו סיסטם המצליח. התשובה הנפוצה ביותר של יזמי ההייטק ואנשי הון סיכון מקומיים חוזרת גם היא על עצמה בכל פעם מחדש: "היא לא הפריעה".

אפשר ללכת למקורות ההצלחה בתוכנית יוזמה שהניחה את יסודות תעשיית ההון סיכון המקומית, אפשר ללכת לפרויקט הלביא שהמהנדסים שנפלטו ממנו התפזרו בתעשייה והקימו חברות ואפשר גם ללכת לצה"ל והדחיפה האדירה שהוא נתן לתחום הסייבר בשנים העשורים האחרונים. על כן בכל פעם שראש הממשלה בנימין נתניהו מתגאה בהישגי ההייטק, כאילו הוא זה שהוציא את ישראל ממדבר התפוזים והכניס את כולנו לארץ זבת סייבר ופינטק, אסור להתבלבל. זה קרה למרות מחדלי הממשלה שלא משקיעה מחשבה בפיתוח הענף, בעיקר בימים אלה כשדודי אמסלם הוא שר הסייבר והדיגיטל.

דרושה התערבות

ההייטק הציל את נתניהו ואת ישראל כולה מקריסה כלכלית שהורגשה היטב ועודנה מורגשת בענפי המשק האחרים, כפי שהמחיש מוקדם יותר השבוע הדו"ח השנתי של בנק ישראל. למעשה אחת הדוגמאות הבודדות לתכנון ומחשבה שקשורים למערכת הכלכלית בשנים האחרונות היא סוגיית תמלוגי הגז, שגם בה נזכרה הממשלה לטפל באיחור. קרן תמלוגי הגז הייתה אמורה להיות כרית הביטחון של מדינת ישראל לעתיד וגם לשעת משבר, אלא שכפי שהתברר בשנה החולפת, בקרן לא היה כסף של ממש ומה שהציל את המשק מפגיעה עמוקה יותר היה ההייטק. המגזר הזה ששמר על הייצוא יציב עם עלייה קטנה חיפה על מגזרים אחרים שהזדקקו לטיפול ממשלתי עמוק הוא גם זה שאחראי לתחזית הצמיחה האופטימית של 5% לשנה הקרובה.

עד כאן שיטת המצליח הישראלית עבדה מצויין. אבל יכול להיות שהגיע הרגע שכן דורש התייחסות וטיפול ממשלתיים במגזר הטכנולוגיה, ולא מדובר דווקא במה שעושה רשות החדשנות. כך למשל, צריך לחשוב על הגדלת הכנסות ממסים שמשלם הענף ולא רק בעת אקזיט וגם לא באמצעות העלאת שיעורי המס. חלק גדול מהסטארט אפים מוקמים היום מראש בארה"ב או באירופה כדי להיות קרובים יותר לשוק היעד. ואולם אם יש משהו שכולם אהבו בקורונה הוא שלא כל פגישת עבודה או מכירה חייבת להיות פיזית ולמדו לעבוד מרחוק. הממשלה הבאה שתקום צריכה לתת את דעתה ולחשוב איך משאירים פה את ההייטק לטווח הארוך.

הפערים מתרחבים

המבנה הנפוץ בחברות היוניקורן הוא שני שליש מהעובדים בחו"ל ורק השליש שאחראי על הפיתוח בישראל. כך נוצר מצב שבו דווקא בישראל קשה יותר לשתף בהצלחת ההייטק מגזרים נוספים. כאלה שלא יכלו או לא רצו ללמוד 5 יחידות מתמטיקה וללמוד מדעי המחשב באוניברסיטה, אלא עובדים במקצועות נלווים. כבר היום ישראל מובילה בעולם בשיעור המועסקים בטכנולוגיה עם 10% מכוח העבודה בתחום זה. אפשר להגדיל את המספר מבלי להפוך את כולם למהנדסים. צריך רק להשקיע מחשבה יצירתית ומשאבים באיך עושים זאת. כך ישראל תהנה מנתחים גדולים יותר מהכסף שמגייסות חברות הטכנולוגיה.

עופר בנגל, יפתח שולמן, מייסדי רדיס לאבס, צילום: אמיר יעקובי עופר בנגל, יפתח שולמן, מייסדי רדיס לאבס | צילום: אמיר יעקובי עופר בנגל, יפתח שולמן, מייסדי רדיס לאבס, צילום: אמיר יעקובי

אחרי שנים בהן ישראל הייתה סטארט אפ ניישן נדמה כי המדינה נמצאת על סיפו של עידן חדש, בו ניתן יהיה לגדל כאן חברות גדולות שיעסיקו אלפי עובדים. כמויות הכסף האדירות במערכת הפיננסית העולמית ומגיעות בחלקן לישראל, יאפשר לייצר כאן שכבה של חברות ענק, לאחר שסטארט אפים לא ימהרו להימכר במאות מיליוני דולרים.

לשמר את רמת החינוך וההכשרה

ואולם הכסף שזורם לישראל בקצב מואץ גורם לתופעת הלוואי המוכרת של חיזוק השקל מול הדולר. הדבר מקשה גם על ענף הטכנולוגיה, אך בעיקר על ענפים יצואנים אחרים להתמודד מול התחרות העולמית. בהייטק עניין השער פחות משפיע בהיבט של פגיעה בייצוא, אך יש לכך השפעה על עלויות המהנדס הישראלי שהוא כבר בכל מקרה הכי יקר בעולם, בדומה מהנדס בסיליקון וואלי. לשם כך צריך לשמר את רמת החינוך וההכשרה, בעיקר בצבא, שהופכת את העובדים הישראליים למצויינים ואיכותיים לאין שיעור מול התחרות שמתחזקת ועולה בעיקר מול מוקדי מיקור חוץ בפיתוח במרכז ומזרח אירופה.

היבט נוסף שדורש התייחסות הוא הפערים המתרחבים בין ההייטקיסטים לכל היתר. כמעט בכל הגיוסים הגדולים יש אלמנט של סקנדרי, אותה מכירת מניות על ידי יזמים ועובדים, שמפגישה אותם עם מיליוני שקלים ולעתים מיליוני דולרים. אלה מפנים אותו בחלק גדול מהמקרים לצריכה, שמצד אחד תסייע לכלכלה להתאושש, אך במקביל עלולה לדחוף להעלאת מחירים. בוודאי יש לה חלק בעלייה המפתיעה של 4% במחירי הדיור ב־2020 בניגוד לתחזיות.

הביקוש להייטק הישראלי שובר שיאים הביקוש להייטק הישראלי שובר שיאים הביקוש להייטק הישראלי שובר שיאים

ממשלה אמנם עדיין אין, אבל בירושלים חייבים להבין כי בדיוק כשם שחברות ממהרות לגייס עכשיו כשאפשר, צריך להכות בברזל בעודו חם. אינדידקטורים כלכליים וגם מצבו של שוק ההון מראים כי אנחנו כבר נמצאים בנקודת רתיחה, מה שאומר שבקרוב אולי החגיגה תיגמר או לכל הפחות תואט. חייבים לחשוב ולתכנן קדימה כיצד להפיק את המירב מזדם הדולרים שנוחת על המשק בתקופה האחרונה כדי שלא רק ייטיב עם קבוצה מאוד מסויימת באוכלוסיה, אלא יחלחל לכל אורכה ורוחבה של ישראל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות