מסתכלים על העובדים בעיניים של מיומנויות

חודשים ספורים לפני תום כהונתו, פרסם טראמפ צו נשיאותי שיש בכוחו ליצור שינויים מרחיקי לכת בשוק התעסוקה האמריקאי. הצו המנחה מעסיקים לבחון ולגייס מועמדים על סמך בחינת כישוריהם ולא רק על סמך לימודים אקדמיים הוא תוצאה של ועדה בראשות בתו איוונקה והתפרסם במאי האחרון כמענה למצבם הכלכלי המחמיר של הקבוצות החלשות שמרביתן נעדרות השכלה אקדמית, ואשר נפגעו קשות ממשבר הקורונה. הוועדה התמקדה במציאת דרכים לחייב מעסיקים לשנות גישה, ובתהליך הגיוס לבחון עובדים לפי כישורים ולא לפי תארים אקדמיים. מהלך זה התבסס בין היתר על העובדה כי העולם הדיגיטלי של היום מאפשר רכישת מיומנויות בצורה קלה ומהירה מבעבר, ובאמצעות כך לשמש חלופה זולה ויעילה למסלול הארוך והמוכר של רכישת השכלה אקדמית עם ניסיון קודם בעבודה, שאינו בהכרח עונה על הצרכים של חברות במשק. תהליך דומה מתחולל בשנים האחרונות ביבשת אירופה, בהובלת מיזם ESCO של האיחוד האירופאי שנועד לייצר סטנדרטיזציה במדידה של כישורים, בכדי להניע את הכלכלה ולשפר את היכולת של קבוצות מוחלשות להיכנס לעולם התעסוקה.

שתי הדוגמאות הללו משקפות מגמה אשר צברה תאוצה בשנה החולפת ועתידה לשנות עמוקות את עולם התעסוקה, את הקריירה של אנשים ואת יכולותם להתפתח ולהתקדם בעולם העבודה. בנוסף, בכוחה לתרום להבראת המשק, הבטחת עתידו של הדור הצעיר הנפגע משמעותית במשבר הנוכחי, העצמה של ניידות חברתית וצמצום הפערים. העדפת כישורים על פני תארים החלה לפני מספר שנים בחברות היי-טק מובילות אשר השכילו לאמץ את הערך של מיומנויות בעת בחינה של התאמה לתפקיד, או ביכולת לנבא את ההצלחה של העובד. מאז, תפיסה זו הפכה לכה חזקה עד שהיום המונח הרווח "Skills are the new currency" ("מיומנויות הן המטבע החדש") שולט בעולם התעסוקה ההיי-טקי. קל להתלות במקרה של יוצאי יחידת 8200 שנחטפים לשוק העבודה מבלי שעברו את המסלול המוכר של צבא-אקדמיה-ניסיון בעבודה, כעדות מובהקת למגמה זו, אבל המקרים המעניינים יותר מתחוללים דווקא בקרב מי שלא נהנה מהזדמנויות שוות לרכוש כישורים מבוקשים לחיים. כך למשל, חברת אמדוקס מכשירה ומעסיקה עובדות בכפרים הדרוזים בשיתוף עם ארגון "לוטוס". אם בעבר נערות דרוזיות שסיימו תיכון ולא המשיכו לאוניברסיטה היו "שקופות" לעולם התעסוקה, כיום, במסגרת הפרויקט, הן עוברות הכשרה יעילה ותמציתית להנדסת תוכנה, ומקבלות את ההזדמנות לעבוד בכפר בתנאים התואמים את אורח חייהן. דוגמאות נוספות כאלה באמדוקס ובחברות אחרות, המעצימות אוכלוסיות מוחלשות ותורמות לגיוון בארגון, יש למכביר.

אחת הסיבות המרכזיות לשינוי המגמה קשורה בקצב השינויים ההולך וגובר בעולמות הטכנולוגיה. אם בעבר הכישורים הטכנולוגיים שהועברו בשנה א' בלימודי הנדסה היה רלוונטי לכל הקריירה, היום ספק אם נשארו רלוונטיים כשהסטודנט מגיע לשנתו השלישית. אם נוסיף לכך מחסור הולך וגובר בכוח אדם איכותי ומיומן בענפי ההיי-טק, ומנגד הזמינות שברכישת כישורים מחוץ לכתלי האקדמיה, נמצא כי מדובר בתהליך טבעי ורצוי.  

השינויים הללו בניתוח ובהערכה של עובדים מהווים הזדמנות למעסיקים להבין איזה כישורים הם צריכים, לצד הנחיצות שבבניית מנגנוני מדידה והערכה, פיתוח, הכשרה, וגיוס. אמדוקס לדוגמה, משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים בהטמעה של טכנולוגיות לזיהוי כישורים ולפיתוח של מיומנויות התואמות את צרכי הארגון והעובד. היום עובדים בחברה מסמנים עבור עצמם יעדים פנים ארגוניים והחברה מצדה מספקת להם כלים לרכישת הכישורים המתאימים לעמידה ביעדים, ומלווה אותם בשקיפות ובשותפות מלאה. בשנת 2020 לבדה, יותר מ- 80% מעובדי החברה עברו הכשרה מגוונת, טכנולוגית, ניהולית וארגונית. בכך, מגשימים העובדים את היכולות והצרכים שלהם, ואילו הארגון נהנה מרמת שביעות רצון גבוהה ומחיזוק יכולת הניידות הפנים ארגוניים. בנוסף, בונה הארגון סט של כלים לגיוס איכותי יותר של עובדים על סמך הכישורים שהם מביאים לתפקיד לעומת אילו הנדרשים לארגון.

המעבר ל-"כלכלת כישורים" שוברת את הפרדיגמות הישנות של מסלול הכולל לימודים-תואר-מקצוע, למציאות דינמית וחדשה, בה אנשים רוכשים כישורים כל הזמן ונשארים רלוונטים לצרכים המשתנים ללא הרף של כלכלה מתפתחת, הרעבה לאנשים מיומנים. ברקע המשבר הכלכלי הפוקד אותנו, עלינו לראות בתפיסה זו הזדמנות להבראת הכלכלה בטווח זמן הקרוב, ואילו בטווח הזמן הרחוק יותר, פתח לעושר של הזדמנויות ויכולות התניידות גבוהות ומגוונות, גם עבור מי שנמצא בפריפריה החברתית-כלכלית של ישראל.

 

לאתר המשרות של אמדוקס לחצו כאן>>