אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

ועידת כחול לבן

"בגלל החל"ת אנשים התרגלו לשבת בבית - זו תהיה בכיה לטווח ארוך"

דיתה ברוניצקי, מייסדת אורמת, בוועידת כחול לבן של "כלכליסט": "הקורונה העצימה בעיות שהיו קיימות קודם בשוק התעסוקה ולא נפתרו, היא לא יצרה אותן". לדבריה, " אנשים התרגלו לשבת בבית ולא ניצלנו את הזמן הזה בשביל להכשיר אותם לעולם העבודה העתידי"

11.04.2021, 15:55 | עומר כביר

"הקורונה העצימה בעיות שהיו קיימות קודם בשוק התעסוקה ולא נפתרו, היא לא יצרה אותן" – כך אמרה דיתה ברוניצקי, מייסדת אורמת וכלת פרס ישראל לתעשייה בוועידת כחול לבן של "כלכליסט", שנערכת היום.

ברוניצקי, שדיברה בשיחה עם כתב "כלכליסט", אדריאן פילוט, ציינה עם זאת שהקורונה כן יצרה בעיות אבטלה: "לפני הקורונה היינו במשק בתעסוקה מלאה, וכיום אנחנו במשק באבטלה מאוד גבוהה. זה הקורונה עשתה. אבל המהות של הבעיות האחרות היתה גם קודם, לא טופלה כמו שצריך ורק התעצמה בזמן הקורונה.

 דיתה ברוניצקי, צילום: עמית שעל דיתה ברוניצקי | צילום: עמית שעל  דיתה ברוניצקי, צילום: עמית שעל

"הדוגמה הבולטת ביותר זו ההכנה של המשק לעולם העבודה העתידי. גם לפני הקורונה ידענו שצריך להכין את המשק, ובעיקר את העובדים במשק, לעולם העבודה העתידי, כי גם אז חששנו שמשרות תתייתרנה ואחרות תדרשנה. היה ברור שזו בעיה שצריך לטפל בה. אבל הקורונה עשתה קפיצת מדרגה בבעיה הזו. דבר אחר בולט, ואני לא יודעת להעריך את עומק הבעיה, זה מה שעשה החל"ת הארוך לאנשים שנפלטו ממסגרת העבודה. אנשים נפלטו בגלל הקורונה, זה נכון, אבל זה שהם התרגלו לשבת בבית ולא ניצלנו את הזמן הזה בשביל להכשיר אותם לעולם העבודה העתידי, זו תהיה בכיה לתקופה ארוכה מאוד מאוד".

ברוניצקי גם פירטה מה יש לעשות כדי לתקן את מערך ההכשרות של מדינת ישראל. "מערכת ההכשרות המקצועיות בתקופת הטרום קורונה לא תפקדה, מכיוון שהתקציב ממש לא היה מספיק, הנושאים שבהם עסקו לא היו מותאמים לצרכי עולם העבודה", היא הסבירה. "התחיל מהלך, עוד לפני הקורונה, להתאים את מערך ההכשרה לצרכים. כשאומרים צרכים, חשוב להבין שכדי לדעת מה הם הצרכים צריך לעשות אבחון גם של הפרט, מה שמתאים לפרט, אבל גם של המשק.

"אבחון של המשק זו משימה שצריכה להיות משותפת לממשלה ולמעסיקים. המעסיקים לא יכולים לעשות אותה לבד, כי אין להם את האמצעים, אין להם את התקציבים, אין להם את הכישורים ואין להם את הרצון לעשות את זה. הממשלה לבד, בלי המעסיקים, גם לא יכולה לעשות את זה, כי אין לה את הידע. צריך לעשות מאמץ משותף של ממשלה ומעסיקים כדי לאבחן ולתאר מה הן המשרות הפנויות היום ומחר. נושא עוד יותר חשוב הוא מה תהיינה המשרות שתדרשנה בעתיד הקרוב, שיכולות להיות שונות לגמרי ממה שנדרש היום.

"המאמץ המשותף הזה הכרחי, וכדי שיעשה צריך לגייס גם את הממשלה וגם את המעסיקים. כדי לגייס את הממשלה, הצעד הראשון הוא שיהיה גוף אחד מרכזי שמטפל בענייני עבודה, משרד עבודה. פעם, היה משרד עבודה שעסק בענייני עבודה. היום הנושאים האלו מפוזרים בין כמה משרדים, והקורונה הוסיפה עוד גוף אחד. צריך לרכז את הכל. לא ייתכן שבעובדים זרים מטפל משרד אחד, בשירות התעסוקה משרד אחר ובהכשרות מקצועיות שני גופים. חייבים לרכז את זה.

"אחרי שריכזנו, חייבים לפשט תהליכים. התהליכים חייבים להיות פחות ביורוקרטיים, עם אמונה יותר אמיתית, יותר כנה, במעסיקים, ובדיקה שאין ניצול לרעה. ובאותה מידה בדיקה ומדידה של תוצאות. אני לא קוראת לתקציבים בלי גבול ובלי בחינה, אבל אני כן קוראת להקל את הביורוקרטיה, לתקצב מספיק ולבחון את התוצאות. בעיני הכשרה נכונה היא הכשרה שמעורבים בה מעסיקים. מעסיקים יכולים להיות מעורבים בכל מיני דרכים. יכולה להיות הכשרה שהמעסיקים יוזמים אותה ומנהלים אותה ומפעילים אותה וקולטים את בוגרי ההכשרה. אבל יכולה להיות הכשרה שהמעסיקים מגדירים אותה, ונותנים הזדמנות לתלמידים לעשות סטאז' אצלם. יכולה להיות הכשרה שהמעסיקים מתחייבים לקלוט, כלומר פותרים את בעיית ההשמה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות